דיני עבודה: עדכונים וניתוחים

לאחרונה נתן בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את החלטתו בעניין ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה – איגוד התחבורה. בית הדין קיבל את בקשתה של חברת ארקיע לצו מניעה אשר יורה לעובדים, הטייסים, להפסיק ב"עיצומים" ולהשתבץ לטיסות שמטרתן הבאת בדיקות אנטיגן מסיאול לישראל. בין היתר דן בית הדין בשאלה האם אכן בעיצומים עסקינן, ומשכך האם מדובר בשביתה על משמעויותיה המשפטיות השונות. זאת בנסיבות שבהן אין מדובר בשביתה מלאה, ואף לא בהאטת קצב העבודה, כי אם בסירוב לדרישה

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון- הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי) ביום 26.1.22 אושרה לקריאה ראשונה הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב–2021. במסגרת הצעת החוק מוצע להרחיב את הגדרת "עבודת לילה" ביחס לעובדות שהן הורה עצמאי, כך שתחול בין חצות לבין 07:30 בבוקר. הורה עצמאי הוא מי שמטפל ביחד לבדו, ללא בן/בת זוג. סעיף 2(ב) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 מגדיר עבודת לילה כפרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין חצות ל-6:00 בבוקר (בחקלאות 5:00). לפי סעיף 2(ג)

ב-1985 נחקקה בישראל סדרת חוקים במסגרת "התוכנית לייצוב המשק", שנועדה להתמודד עם המשבר הכלכלי של שנות ה-80'. בין חוקים אלה ניתן למצוא את חוק ההסדרים, את התיקון לחוק בנק ישראל שנקרא "חוק אי-ההדפסה", ואת חוק יסודות התקציב. המשותף לחוקים אלה הוא שכולם מטילים, בדרכים שונות, מגבלות תקציביות על פעולות הכנסת והממשלה. במאמר דעה זה אתמקד בסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, שמגדיר את סמכויות משרד האוצר ביחס לתנאי השכר, הפרישה והגמלאות של עובדי המגזר הציבורי (למען הנוחות, בהמשך המאמר אשתמש במונח

פסק הדין ע"א 7096/19 פלוני נ' יצחק שטרן ושות' בע"מ (פורסם בנבו ביום 29.12.2021) עוסק בעניינו של עובד נקיון שנפצע קשה בתאונת עבודה שהתרחשה באתר בניה. העובד נפל מפתח פיר מעלית לא מגודר מגובה של ארבע קומות, ונותר משותק בפלג גופו התחתון. בית המשפט המחוזי פסק (ת"א (מחוזי חי') 59355-09-16 פלוני נ' יצחק שטרן ושות' בע"מ (פורסם בנבו ביום 22.7.2019) שהמעסיק נהג ברשלנות, אך הטיל על העובד 15% אשם תורם. בית המשפט המחוזי פסק כי המעסיק לא סיפק לעובד ציוד מגן או אמצעי בטיחות, ואף לא גידר את

בפסק הדין פלונית נ' מדינת ישראל נידון מקרה של מורה הטוענת כי חוותה הטרדה מינית מצד קולגה בעבודה. בנוסף טענה המורה להפליה והתנכלות מצד מנהל בית הספר בו עבדה בעקבות הגשת התלונה למשרד החינוך, וכן להתמהמהות יתרה של משרד החינוך בבירור תלונתה. בית הדין האזורי בתל אביב לא השתכנע כי התרחשה הטרדה מינית, אולם קיבל חלקית את התביעה ופסק פיצוי כספי לטובת העובדת בגין התנכלות והפליה על רקע הגשת התלונה, וכן פיצוי בגין אי נקיטת אמצעים בידי המדינה לבירור התלונה ומניעת התנכלות. תחילה אבקש להתיי

מקצוע העיתונאות הוא ייחודי בשוק העבודה. נראה שכיום עיתונאים רבים הם כמעט "ידוענים". לעיתים קרובות לא ברור איזה תחום מסקר הכתב או עבור איזה כלי תקשורת, אלא שמו הולך לפניו ומה שמעניין הוא ה"סקופ" או הסיפור שהביא. גם המעורבות הענפה של העיתונאים ברשתות החברתיות ובעיקר ברשת ה"טוויטר" תורמת לכך. מציאות זו הובילה אותי לשאלה בה אבקש לעסוק במאמר דעה זה – מי בעל זכות היוצרים בסיפור עיתונאי? העיתונאי עצמו או המעסיק? מהצצה ראשונית בחוק התשובה לכאורה פשוטה – הזכות שייכת למעסיק. ס' 34 לחוק

הגל החמישי: אחריות המדינה על הפגיעה הכלכלית התפרצות זן האומיקרון של נגיף הקורונה בשיאה, ובימים האחרונים מספר המאומתים לנגיף מגיע לעשרות אלפים ביום. על פי דיווחי המל"ל, לפחות 10% מהעובדיםבמשק נמצאים כעת בבידוד. נראה כי על אף השינוי הקיצוני במצב הבריאותי ובמצב העבודה במשק, הממשלה הנוכחית בוחרת שלא ללכת לכיוון של פיצוי נרחב לכל אלה שניזוקים כלכלית מהמצב; במקום זאת, נשקל מתווה של סיוע לעסקים בתחומים ספציפיים שנפגעו באופן מיוחד. אחד מההסברים שניתנו לכך שהמדינה לא מחלקת תשלומים באו

פסק הדין הקצר אורית מור יוסף עוסק בשאלה האם זכאית התובעת לגמלת שמירת הריון למשך שלושה וחצי חודשים, כפי שתבעה מהמוסד לביטוח הלאומי. התובעת צירפה חוות דעת בהן המלצות של רופאים שונים לשמירת הריון בשל סימפיזיוליזיס, המלווה לדבריה בכאבים מרובים. טענת התובעת נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי בטענה כי הפסקת העבודה של התובעת לא התחייבה בשל מצב רפואי, הנובע מההיריון והמסכן אותה או את עוברה. על כך, ערערה התובעת לבית הדין האזורי, ומכאן פסק הדין הנדון. בית הדין מינה מומחה מטעמו על מנת לדון בש

עובד רשאי להגיש תביעה נגד מעסיק לבתי הדין לעבודה אשר בעלי סמכות ייחודית לדון בתובענות שעילתן ביחסי עבודה בין הצדדים ובמקרים נוספים המפורטים בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה. ככל שאחד הצדדים אינו מרוצה מפסק הדין פתוחה בפניו האפשרות להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה המשמש כערכאת ערעור לפי סעיף 26(א) לחוק. השאלה שבה אדון במאמר זה הינה מתי, אם בכלל, ראוי שבג"צ יתערב בהחלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה? ההלכה הנוהגת שנקבעה בעניין אלכורדי ואומצה גם בעניין חטיב הינה כי לבג״צ סמכות לבחו

סוגיית הטיפים למלצרים הינה סוגיה חשובה, בעלת השפעה רחבה ומשמעות עצומה על אלפי אנשים במדינת ישראל. פסק הדין המנחה בעניין הוא פסק דין עומרי קיס נ' המוסד לביטוח לאומי שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בהרכב מורחב של שבעה שופטים, ובו נקבעו הלכות חדשות בנושא מעמדם של הטיפים בתחום דיני העבודה. ההסדר שבית הדין קבע בעניין קיס נכנס לתוקפו בינואר 2019 והפך את ההלכה שקדמה לו. על פי ההסדר שנקבע, מעסיק רשאי לעשות שימוש בכספי הטיפים כתשלום למלצרים וכן לשאר העובדים במסעדה. בית הדין פסק שכל