עדכון שבועי 27.1.2022

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון- הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי)

ביום 26.1.22 אושרה לקריאה ראשונה הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ"ב–2021. במסגרת הצעת החוק מוצע להרחיב את הגדרת "עבודת לילה" ביחס לעובדות שהן הורה עצמאי, כך שתחול בין חצות לבין 07:30 בבוקר. הורה עצמאי הוא מי שמטפל ביחד לבדו, ללא בן/בת זוג.

סעיף 2(ב) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 מגדיר עבודת לילה כפרק זמן של אחת עשרה שעות ובהן השעות שבין חצות ל-6:00 בבוקר (בחקלאות 5:00). לפי סעיף 2(ג), עובדת רשאית להודיע עם קבלתה לעבודה שאינה מסכימה מטעמים משפחתיים לעבוד בלילה, למעט במקרים חריגים שפורטו בחוק: שירותים חיוניים בשירות המדינה, בתי חולים ומוסדות סיעודיים, עיתונות, בתי מלון, בתי קפה, תפקידי הנהלה בכירים, שירותי תעופה, סוכנויות נסיעות ותפקידים בהם לא ניתן לפקח על שעות העבודה.

בדברי ההסבר נכתב כי מטרת התיקון היא להקל על נשים שמגדלות את ילדיהן ללא בן זוג, כך שיינתן להן מענה כולל עד שעת יציאת הילדים למוסדות החינוך.

לדעתי, הצעת החוק היא אמנם יוזמה יפה ומטרתה מבורכת, ואולם, היה זה מן הראוי לתקן את החוק המקורי כך שגם גברים שהם הורים עצמאיים יוכלו לבחור שלא לעבוד בלילות. התייחסות החוק אך ורק לנשים מקבעת את התפיסה שהאחריות על גידול הילדים מונחת על כתפיהן, ועלולה דווקא להנציח את האפליה הקיימת בשוק כיום ביחס לנשים שהן אמהות, במקום לקדם את השוויון. כמו כן, לדעתי, העובדה שהצעת החוק מאפשרת הטבה לאמהות שהן הורה עצמאי, אך מונעת אותה מאבות עצמאיים, למרות שאין ביניהם כל הבדל, לכאורה מהווה כשלעצמה אפליה פסולה.

כמו כן, אני סבורה כי היה מקום לשקול תיקון עמוק יותר בנוסח הסעיף. הסעיף בנוסחו כיום מחריג מקומות עבודה רבים מדי שדווקא בהם יש צורך בהקלה על נשים (לדוגמא, בתי חולים, בהם העבודה הינה במשמרות ממושכות), ומנגד, כולל בתוכו מקומות עבודה שאין הצדקה להחריג אותם. ניתן להבין את הצורך להחריג מקומות עבודה מסוימים מתחולת החוק על מנת שנטל העבודה בלילה לא ייפול לפתחם של העובדים הגברים בלבד, ואולם, נדמה, שהפטור מעבודה בלילה הלכה למעשה מחריג כל כך הרבה מקומות עבודה, עד שהפטור הופך לרלוונטי רק במפעלים תעשייתיים.

העלאת שכר המינימום ושינוי תגמול שעות עבודה נוספות

תזכיר חוק העלאת שכר המינימום (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב-2022 פורסם ביום 25.1.22. התזכיר פורסם בהמשך לשורת הסכמים שנחתמו במגזר הציבורי בעקבות דיונים שנערכו בין נציגי הממשלה, ארגוני מעסיקים והסתדרות העובדים. התזכיר כולל את העלאת שכר המינימום באופן מדורג, החל מאפריל 2022 ועד לדצמבר 2025, עד לשכר בגובה 6,000 ₪ לחודש.

כמו כן, יתווסף יום חופשה אחד לעובדים המועסקים במקום העבודה בוותק של עד חמש שנים. בהתאם לחוק חופשה שנתית בנוסחו כיום, התשי"א-1951 זכאים עובדים ל-16 ימי עבודה (ברוטו) בשנה.

בנוסף, התזכיר מאפשר למעסיקים לקבוע הסדר של ״שעות גמישות״ שבמסגרתו יופחתו החובות שלהם לתשלום גמול שעות נוספות. בהתאם לתזכיר, מעסיק יהיה רשאי לשלם לעובד שכר רגיל עבור שתי השעות הנוספות הראשונות באותו יום (במקום שכר בשיעור 125%), בכפוף להתקיימות כל התנאים הבאים:

- המעסיק הודיע בהודעה לעובד על תנאי העסקתו, על אפשרות להחסיר, במהלך החודש, שעות עבודה ביום, תוך אפשרות להשלים את שעות החוסר של אותו יום בשעות נוספות שבוצעו ביום עבודה הכולל שעות נוספות.

- שכרו של העובד עומד ברף מינימאלי שנקבע בתזכיר החוק, כאשר עד ליום 1.4.2024 הינו 7,950 ₪ ולאחר מכן יועלה הרף המינימאלי בהדרגה עד לסך של 9,000 ₪ לחודש. לאחר ה-1.1.2026 יהיה השכר המינימאלי פי אחד וחצי משכר המינימום לחודש.

- השלמת שעות חוסר בשעות נוספות תבוצע באמצעות שתי השעות הנוספות הראשונות ביום, ובלבד שסך השעות הניתנות להשלמה לא יעלה על 17 שעות לחודש, אך תשלום שכר רגיל בעד שעה נוספת בעבודת לילה, ביום שלפני המנוחה השבועית או ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, ייעשה רק כהשלמה לשעת חוסר בעבודת לילה, ביום שלפני המנוחה השבועית או ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו. כלומר, "השלמת" שעה תהיה ב"תמורה" לשעה באותו ערך. תנאי זה נועד למנוע קיפוח שכרם של עובדים. כמו כן, מכסת שעות החוסר תחושב, לעובדים המועסקים במשרה חלקית, באופן יחסי להיקף משרתם.

- שעות ההשלמה ייחשבו כשעות עבודה רגילות לצורך חישוב השכר הקובע של העובד.

- ההסדר לא יחול על שעות חוסר או שעות נוספות החלות המנוחה השבועית, בחגים או בימי שבתון, על השעות הנוספות השלישית ואילך ביום העבודה, על העסקה במשמרות של 12 שעות עבודה ומעלה, על עובדים שחלים עליהם הסכמים קיבוציים מיטיבים לעניין חישוב שעות נוספות ועל עובדים שחל לגביהם הסדר גמול שעות נוספות גלובליות.

לדעתי ההסדר המוצע הינו הסדר ראוי, שכן הוא יאפשר לעובדים ולמעסיקים גמישות רבה יותר בניהול שעות העבודה, ובעבודה בימי עבודה ארוכים וקצרים לפי נוחותם, דבר שיאפשר שיפור באיזון בין עבודה למשפחה. המתכונת החדשה המוצעת למעשה תקל על מעסיקים לגלות גמישות כלפי עובדיהם שכן הם לא יצטרכו לממן את עלות השעות הנוספות במקרה כזה. כמו כן, ההסדר מגן על העובדים מפני קיפוח שכרם במקרים בהם עבדו בשעות נוספות החורגות מ"שעות ההשלמה". יחד עם זאת, מתן הפררוגטיבה המלאה למעסיק לקבוע את מתכונת שעות העבודה הגמישות עלולה לפגוע בעובדים שאינם מעוניינים בהסדר זה, ולאלץ אותם לעבוד שעות ארוכות ללא תגמול.

בהתייחס להחרגת העובדים ששכרם נמוך מהרף שנקבע בתזכיר, נדמה כי מחד, מטרת החוק הינה טובה, להגן על עובדים ששכרם נמוך מפני פגיעה בשכרם, יחד עם זאת, לדעתי, גם עובדים ששכרם נמוך ייתכן ומעוניינים בגמישות בשעות העבודה. מנגד, אין זה ראוי להעסיק עובדים בשכר נמוך יחסית בשעות נוספות מבלי לשלם להם תגמול עבור כך, גם אם הדבר הינו לבקשתם. ולכן, נראה כי בלית ברירה, בשלב זה לא ניתן להחיל על עובדים אלה את ההסדר. ניתן כמובן להציע כי העובדים יוכלו לעבוד במתכונת שעות גמישות ככל ויחתמו על הסכמה לכך, ואולם חתימה על הסכמה איננה משקפת רצון אמיתי של העובד, בשל פערי הכוחות בינו לבין מעסיקו, ולכן נראה כי אין אפשרות אמיתית להחיל את ההסדר המוצע על עובדים בשכר נמוך יחסית, מבלי לפגוע בהם.