RSS Feed
ארכיון
תגיות

הערת פסיקה: פיצוי למייסדי הבלט הקלאסי הישראלי בגין פגיעה חמורה ברגשותיהם ובכבודם

בפסק הדין סע"ש (ת"א) 10839-02-14 ברטה ימפולסקי נ' אגודת ידידי הבלט הקלאסי בישראל שניתן בספטמבר 2018, נדונה תביעתם של ברטה ימפולסקי והלל מרקמן כנגד המעסיקה שלהם, עמותת הבלט שהקימו ובה עבדו 45 שנה. בפסק דינו, בית הדין האזורי קבע כי התנהלותה של עמותת הבלט לא עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב וההגינות המצופה מן המעסיק. התנהלותה של הנתבעת כלפי התובעים לאחר פיטוריהם היוותה פגיעה חמורה וקשה ברגשותיהם ובכבודם. בהערת פסיקה זו, אעסוק בשתי סוגיות משפטיות מעניינות העולות מפסק הדין, שאלת הסמכות העניינית של בית הדין ושאלת הפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב אשר הביאה לעגמת נפש. ראשית, עלתה השאלה האם בית הדין מוסמך להכריע בשאלת השבת הלוואות שהעניקו התובעים לעמותה במשך השנים. העמותה טענה כי בני הזוג, אשר שימשו במהלך

עדכון שבועי 29.11.2018

סיום השביתה במכללות בשבוע שעבר הסתיימה השביתה הגדולה במכללות האקדמיות הציבוריות שארכה כחמישה שבועות. צו המניעה בבית הדין האזורי לעבודה בתחילת השבוע שעבר, אשר הורה לסגל המרצים הבכיר במכללה האקדמית רופין להפסיק את השביתה, היווה את הסנונית הראשונה אשר בישרה על סיום השביתה. בסופו של דבר הסתיימה השביתה לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות בתיווכו של בית הדין האזורי בירושלים לגבי מסגרת המשא ומתן. סוגיה מרכזית שעמדה במחלוקת היתה האם המשא ומתן צריך להיות מקומי, בכל מכללה בנפרד, או ארצי, באמצעות המועצה המתאמת (כפי שדרשו העובדים). המעסיקים זכו לניצחון בהיבט זה, אם כי לא מלא, מאחר שסוכם שנציג המועצה המתא מת יצטרף למשאים ומתנים המקומיים, דבר שיבטיח תיאום ביניהם. מעבר לכך, מסמך שהפיץ ועד הסגל הבכיר פירט מספר הישגי

הערת פסיקה: תקופת ניסיון לעובד הנגזרת מעיקרון תום הלב

בפסק דין סע"ש (י-ם) 23782-08-14 איל גלער – רחל קריב שניתן באוקטובר 2018, נדונה תביעתו של גלער, שכיר בסוכנות ביטוח אשר פוטר מעבודתו, כנגד מעסיקתו לשעבר, סוכנות הביטוח "גל-ביט". התובע הועסק על ידי הנתבעת למשך חודש ועשרה ימים, עד שפוטר. במסגרת הערה זו אתמקד בפסיקת בית הדין האזורי בנוגע לגזירת קיומה של תקופת ניסיון לעובד מחובת תום הלב, ובהשלכות כלל זה על המעסיקים והעובדים. בבית הדין האזורי בירושלים נפסק כי לא עלה בידי התובע להוכיח שהמעסיקה ניהלה עמו משא ומתן בחוסר תום לב. כמו כן, נקבע כי הנתבעת לא הפרה את חוזה העבודה בכך שפיטרה את התובע. יחד עם זאת, נקבע כי לא ניתנה לתובע הזדמנות הוגנת להוכיח את כישוריו. בענייננו, התובע התחייב כלפי הנתבעת להביא 400 פוליסות ביטוח נוספות לסוכנות, אולם בית הדין שוכ

עדכון שבועי - 21.11.18

הצמדת שכר עובדי שירותי הביטחון לשכר המשרתים בצבא והקיצוץ הממשלתי ״החלטת הממשלה ביום ראשון לאשר את ההסכם עם השוטרים משמעה תשלום של כ־400 אלף שקל בממוצע לכל שוטר וכל גימלאי משטרה שזכאי לתוספת. לתוספת יהיו זכאים למעלה מ־50 אלף איש בשירות פעיל ובגמלאות, לא רק במשטרה אלא גם בשירות בתי הסוהר, בשב"כ ובמוסד. לפי משרד האוצר, העלות למדינה תהיה כ־22 מיליארד שקל על פני 17 שנה; אולם סכום זה אינו כולל את עלות התוספות לעובדים שיצטרפו לשירותי הביטחון בעתיד, ואף הם יהיו זכאים לתוספת.״ (כלכליסט) ההסכם אושר לאחר שבית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור המדינה בתיק ע״ע 25217-03-14 מדינת ישראל נ׳ י.ת. וקבע ברוב דעות, שהתוספת הקרויה ״העדר בטחון תעסוקתי״, שניתנה ב-2006 למשרתי הקבע וגמלאי הצבא, הינה למעשה תוספת שכר במסו

עדכון שבועי 15.11.18

נציב תלונות הציבור קבע כי לבית-הדין אין סמכות לנהל גישור בהליכים הנדונים בפניו נציב תלונות הציבור על השופטים, אליעזר ריבלין, הוציא הנחיה תקדימית בה קבע כי בניגוד לפרקטיקה הנהוגה כיום, שופטי בית-הדין לעבודה לא יוכלו לערוך גישורים בהליכים הנידונים בפניהם. ההנחיה נקבעה בעקבות תלונה שהוגשה לנציב על התנהלות שופטי בית-הדין הארצי לעבודה בהליך שעסק בסכסוכי העבודה בנמל אשדוד. שופטי בית-הדין קיימו התייעצויות ודיונים שונים עם הצדדים להליך בחדר נפרד שלא במסגרת ההליך באולם המשפט. לטענת המתלונן, ההליך המקביל שהתנהל החליף במובן מסויים את הדיון הפומבי באולם בית המשפט, זאת ללא פרוטוקול, וללא נוכחות כל הנוגעים בדבר. לטענת השופטים, זוהי מדיניות מקובלת הנוהגת במשך זמן רב, במסגרתה מנסה בית-הדין לסייע לצדדים להגי

הערת פסיקה: נטל ההוכחה בתובענה לגמול שעות נוספות

בפסק דין ע״ע (ארצי) 30878-11-16 נורדשטיין נ׳ קורבן, שניתן ב-6 לספטמבר 2018, נידון יישומו של סעיף 26ב לחוק הגנת השכר (תיקון 24 משנת 2008), העוסק בהעברת הנטל, בתובענות לגמול שעות נוספות, מן העובד אל המעסיק, להוכיח ״כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת״. העובדת טענה לעבודה של שישה ימים בשבוע בממוצע של 17 שעות נוספות שבועיות והעמידה את תביעתה על 60 שעות נוספות בחודש (הגבול בחוק להעברת נטל ההוכחה), בעוד המעסיק טען לאי עבודה כלל בשעות נוספות או בימי שישי. הפסיקה בבית הדין האזורי, שאושרה בארצי, הייתה שהראיות מצביעות על כך שהייתה עבודה בשעות נוספות, הגם שהקיפן לא ברור. במצב זה, כפי שנפסק בעבר בע״ע 47715-09-14 ריעני נ׳ אליאסי שיווק בע״מ, חל סעיף 26ב ומאחר שהמעסיק לא הרים את נ

הערת פסיקה: תרכובת ברום

בפסק הדין בעניין תרכובת ברום, שניתן בימים אלה על ידי בית הדין הארצי לעבודה, נידונו סוגיות עקרוניות בנושא שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בתעסוקה. פסק הדין עסק בעובדת עם תסמונת פיברומיאלגיה שפוטרה במסגרת פיטורי צמצום (פיברומיאלגיה היא תסמונת שאינה נראית לעין, המתאפיינת בעייפות ובכאב שרירים כרוני שמשפיע על יכולת התפקוד). העובדת טענה שהיה על החברה המעסיקה לשקול את מצבה הבריאותי כשהחליטה לכלול אותה ברשימת המפוטרים, זאת לאור חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות. בפסק דינו, בית הדין הארצי אישר קביעה עקרונית קודמת שעלתה בבתי הדין האזוריים, לפיה בפיטורין, גם פיטורי צמצום, על המעסיק להכניס למכלול שיקוליו את היות האדם עם מוגבלות ולשקול זאת לטובתו. זאת, מכוח סעיף 9 לחוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות, שמ

עדכון שבועי - 1.11.2018

"אמנת איזון בית-עבודה": במשרד המשפטים מתמודדים עם מושג ה"ענוחה" על רקע עזיבת עובדים צעירים את משרד המשפטים לטובת השוק הפרטי, מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, גיבשה לאחרונה אמנה שמטרתה לשרטט קווי הפרדה ברורים בין חיי העבודה לחיים האישיים של עובדי המשרד. זאת, במטרה לנסות ולמגר את השחיקה והעומס מהם סובלים עובדי משרד המשפטים, ועובדי הפרקליטות בפרט. לאמנה שני סעיפים מרכזיים. על פי הסעיף הראשון, יוטלו הגבלות על יצירת קשר עם עובדים באמצעים אלקטרוניים. נקבע כי אין ליצור קשר עם עובדים לפני השעה 8:00 ולאחר השעה 19:00, וכן בשבתות ובחגים, אלא במקרים דחופים בלבד. על פי הסעיף השני, בכל יחידה במשרד יתאפשר לעובדים לעצב את שבוע העבודה שלהם ביחד עם מנהליהם בהתאם להעדפות אישיות, באופן שיאפשר לעובדים לצאת לחופש