עדכון שבועי 29.11.2018

סיום השביתה במכללות

בשבוע שעבר הסתיימה השביתה הגדולה במכללות האקדמיות הציבוריות שארכה כחמישה שבועות. צו המניעה בבית הדין האזורי לעבודה בתחילת השבוע שעבר, אשר הורה לסגל המרצים הבכיר במכללה האקדמית רופין להפסיק את השביתה, היווה את הסנונית הראשונה אשר בישרה על סיום השביתה. בסופו של דבר הסתיימה השביתה לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות בתיווכו של בית הדין האזורי בירושלים לגבי מסגרת המשא ומתן.

סוגיה מרכזית שעמדה במחלוקת היתה האם המשא ומתן צריך להיות מקומי, בכל מכללה בנפרד, או ארצי, באמצעות המועצה המתאמת (כפי שדרשו העובדים). המעסיקים זכו לניצחון בהיבט זה, אם כי לא מלא, מאחר שסוכם שנציג המועצה המתא מת יצטרף למשאים ומתנים המקומיים, דבר שיבטיח תיאום ביניהם. מעבר לכך, מסמך שהפיץ ועד הסגל הבכיר פירט מספר הישגים, כגון ביטול נוסח הסכם ועד ראשי המכללות שנוסח, לטענתם, באופן חד צדדי; הסכמה לקיום מו"מ אינטנסיבי ורציף שיושלם עד חודש מרץ; ביטול סעיף השקט התעשייתי שנכלל בהסכם שניסח ועד ראשי המכללות. כמו כן הצדדים הגיעו להסדר תגמול בגין שיעורים שהוחסרו בשביתה.

כישוף כעילה לפיטורין

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה בקשה בסע"ש 1157-09-18 לסעד זמני להחזרת עובדת לעבודה בעילת פיטורין שלא כדין.

התובעת הינה כלכלנית שהועסקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. על פי החשד, בשעה שהמנהל הממונה עליה לא נמצא בחדרו היא מצאה שעת כושר, נכנסה לחדר ופיזרה שם מלח מתוך תקווה כי יאונה לו רע.

בעקבות ״תקרית המלח״ המבקשת זומנה לבירור אצל הממונה עליה. בשיחת הבירור היא הודתה כי נכנסה לחדרו אולם הכחישה כי פיזרה שם מלח. על רקע שיחת הבירור, הממונה הודיע לה כי היא מושעית מתפקידה באופן מידי, בהמשך נערך לה שימוע והוחלט לסיים את העסקתה.

בית הדין התרשם כי בין הצדדים שוררת מערכת יחסים עכורה שאינה מאפשרת החזרת המבקשת לעבודה. כמו כן, נקבע כי לכאורה לא נפל פגם בהליך הפיטורין והמשיבה מבססת התנהלותה על אדנים סבירים. ניסיונה של המשיבה למצוא למבקשת תפקידים חלופיים אשר סורבו על ידה, מסייע גם כן להכריע את מאזן הנוחות לטובת המשיבה.

מעשה פיטורין כעילה לתביעה נזיקית כנגד צד שלישי

בית משפט השלום בת"א 26085-05-14 דחה תביעה נזיקית של עיתונאי ״ידיעות אחרונות״ לשעבר צחי כהן כנגד העיתונאי משה טימור והשחקנית גילה צימרמן, אשר להם ייחס התובע אחריות לפיטוריו ממערכת העיתון.

התביעה הוגשה בעילת רשלנות ותרמית כנגד השניים, ובמסגרתה התובע ביקש פיצויים בגין נזקו על סך מיליון ש״ח.

הסיפור התחיל בכתבתו של התובע במוסף 7 ימים של עיתון ידיעות אחרונות, שם הוא ראיין את השחקנית גילה צימרמן בתור אישה בדואית בשם ״פאטמה״. לטענתו, צימרמן ופטרונה טימור לא גילו לו אודות זהותה האמיתית של הדמות המרואיינת, כך גרמו להטעייתו ולפרסום כתבה מוטעית שהביאה לפיטוריו ולפגיעה בשמו הטוב.

בית המשפט קבע בפסק דינו כי התובע כשל בהוכחת חובת הזהירות המושגית בנסיבות העניין, ואף נקבע כי לא ניתן ליחס למר טימור חובת זהירות מושגית בין עיתונאי לעיתונאי על פי כללי האתיקה המקצועית בתחום העיתונות .

בבחינת הקשר הסיבתי העובדתי בית המשפט הסתייע במכתב הנלווה לפיטוריו של כהן, ממנו עולה עבודה עיתונאית מרושלת ומנוגדת לכללים המצופים מעיתונאי. במכתב צוין כי אילו התובע עבד על פי כללי העבודה המקובלים והיה נוקט באמצעי זהירות היה מונע את המבוכה שבפרסום.

תחקיר רשת החדשות הבריטית BBC: העובדים התאילנדים מופקרים

תחקיר של רשת החדשות העולמית BBC שפורסם השבוע חושף תמונה עגומה למדי אודות מצבם של העובדים התאילנדים בישראל. אזרחים תאילנדים רבים החיים ועובדים בחוות חקלאיות ישראליות מנוצלים לרעה, רבים מהם חשופים לשיטות עבודה מסוכנות שאינן בטוחות, וחיים בתנאי מחיה לא נאותים ובתנאים תברואתיים לקויים. חלקם עובדים מסביב לשעון, אחרים לא מתוגמלים בשכר ראוי, וחמור מכל, עשרות מקרי מוות של פועלים אלה לא זכו לפענוח וסיבת המוות בתעודות הפטירה נרשמה כלא ידועה.

התחקיר ארך כשנה, כאשר לצורך הכנתו ביקרה הכתבת בכ-50 חוות חקלאיות בישראל בהן מועסקים עובדים תאילנדים. היא נפגשה עם הפועלים, עם מעסיקיהם, עם פקידי ממשל ישראלים ותאילנדים, כמו גם עם ארגונים לא ממשלתיים.

צפייה בכתבה המצולמת חושפת ליקויים תברואתיים ודיור אינו הולם למגורי בני אנוש, חדרי המגורים מוזנחים, קירות החדרים מתקלפים, עובש ורטיבות בכל מקום לרבות בחדר השירותים.

עובדים העוסקים בריסוס חומרים כימיים אינם מוגנים; אחד העובדים סיפר בכתבה כי המעסיק מצייד אותו במעיל חורף ומסיכה דומה למסכת רופאים בחדר ניתוח ואלה אינם מגנים עליו מפני החומרים הכימיים. עובדים אלה חשופים דרך קבע לחומרים מסוכנים כחלק משגרת עבודתם.