דיני עבודה: עדכונים וניתוחים

הצעה לפטור מבידוד לעובדים מאומתים לקורונה ללא סימפטומים ביום ראשון אמר בראיון בתקשורת רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, כי "צריך לאפשר לעובדים חיוניים מאומתים לקורונה, ללא סימפטומים, להמשיך לעבוד. אם לא נכין את המפעלים מראש – התחלואה תאט פסי ייצור ותיפגע האספקה. צריך שלתעשייה יהיה פטור מבידוד, אחרת לא יהיו לנו עובדים". בשמיעה ראשונה, דבריו של נשיא התאחדות התעשיינים נשמעים כאילו צוטטו מהמאה שעברה או מפיו של המנהל מ"זמנים מודרניים". אולם לדעתי יש להבין את דבריו דווקא על רקע השנ

בפסק דין עב"ל (ארצי) 4980-01-21 המוסד לביטוח לאומי - גילה עטר (פורסם בנבו, 01.12.2021) נידון המקרה של מורה הטוענת כי חוותה פגיעה נפשית כחלק מעבודתה, ותבעה את הביטוח הלאומי בעילת תאונה בעבודה. בית הדין האזורי בתל-אביב קיבל את תביעתה ופסק כי מכתב חריף מצד מנהלת בית הספר, אשר פירט כישלונות חינוכיים של התובעת ונשלח גם למפקחת, אכן מהווה אירוע מכונן שגרם להידרדרות במצבה הנפשי, ולכן מקים לתובעת זכות לדמי פגיעה בעבודה. בית הדין הארצי הפך את החלטת בית הדין האזורי, בעיקר מכיוון שלהבנתו

במאמר דעה זה אבקש לבחון בקצרה את הכלים האפשריים לפתרון פערי השכר בין גברים לנשים, זאת על רקע פסיקת בית המשפט העליון בנושא סוגיית חופש ההתקשרות כהצדקה לפערים כאלה. במאמרה של אריאן רנן-ברזילי עלה שבישראל, בכלל הסקטורים, השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה של גברים גבוה מאשר שכר הנשים באותו הסקטור, כאשר ביחס לכל שקל שמשתכר גבר אישה משתכרת כ-70 אגורות. במאמר נוסף שנכתב על ידי שרון רבין-מרגליות הועלו שני הסברים לפערים אלו בשכר. ראשית, מעסיקים מציעים ומשלמים לנשים שכר נמוך יותר כי הן מער

פסק דין אסי משיח נ' אופנת תוכנה בע"מ עוסק בסוגיית פיטוריו של עובד שעבד כטכנאי שטח בחברה המפתחת ומטמיעה תוכנה במגוון בתי עסק בתחום האופנה. העובד עבד בחברה במשך כעשור, ומרבית התקופה החברה הייתה מרוצה מאופן עבודתו. שרשרת האירועים שהובילה לפיטוריו החלה באירוע של החברה אשר התקיים מחוץ לכותלי העבודה. לאזני הנהלת החברה הגיעו שמועות שלפיהן העובד אמר על המעסיק מילות גנאי באותו אירוע. כתוצאה מכך, העובד קיבל הודעה שהוא אינו יוצא לעבוד בשטח יותר ונשאר בגדרי המשרד עד לשובו של מנכ"ל החברה

מעבר להעסקת עובדות זרות בתחום הסיעוד דרך קבלני כח אדם בשבוע האחרון דנה ועדה בין-משרדית מיוחדת לנושא עובדות זרות ועובדים זרים, שהקימה שרת הפנים איילת שקד, באפשרות לשינוי אופן ההעסקה של עובדות זרות בענף הסיעוד. לפי המוצע, במקום שהמעסיק ימשיך להיות האדם שבמצב סיעודי, ההעסקה תעבור להיות דרך קבלני כח אדם. העסקת העובדות הזרות בתחום הסיעוד מעמידה את המחוקק, כמו גם את בית-הדין, בפני סיטואציה ייחודית מבחינת יחסי הכוחות המובנים בדיני העבודה. בניגוד למצב הרגיל, בו למעסיקה כח מיקוח רב עד

פסק הדין ע"ע (ארצי) 10341-12-20 לאוניד גל נ' סיסמופ טכנולוגיות בע"מ (פורסם בנבו, 22.11.2021) עוסק בעובד ששולמה לו תוספת שעות נוספות גלובלית, ובאופן ביצוע התחשבנות באשר לשעות עבודתו, תוך דיון בשאלה האם ניתן לערוך התחשבנות פנימית בלבד, מדי חודש כיחידה סגורה, או שניתן לערוך התחשבנות חיצונית, כזו שתתפרס על פני כל תקופת העבודה, תוך העברת יתרות מחודש לחודש. המערער הינו מהנדס תוכנה, אשר עבד אצל המשיבה, חברה העוסקת בפיתוח מוצרים מתחום ההייטק. שכרו של המערער הורכב משכר יסוד בסך של 10,

בפסק דינו מיום 21.11.2021 (סע"ש 31823-03-19) דן בית הדין האזורי לעבודה בנצרת בתביעה שהוגשה על ידי אדם שנאסר לתקופה של 19 חודשים, ביקש לחזור לעבודתו לאחר שחרורו מהמאסר, אך בקשתו נענתה בסירוב מצד מעסיקתו, שהיא גוף ציבורי. בית הדין פסק שבנסיבות המקרה החוזה בין העובד לבין המעסיקה סוכל, וכי הסירוב להחזיר אותו למשרתו לא נחשב לפיטורים. בהערת פסיקה זו אבקש להראות כיצד ומדוע היה ניתן להגיע לתוצאה שונה מהתוצאה אליה הגיע בית הדין. השאלה המשפטית שעמדה לפתחו של בית הדין הייתה כיצד יש לסוו

רפורמת הכשרות ותעסוקת המשגיחים לאחרונה אושרה הרפורמה בכשרות בישראל, לפיה הרבנות הראשית תחדל להיות נותנת כשרות ישירה ותהפוך לרגולטור המפקח על תאגידי כשרות פרטיים שיספקו שירותי כשרות לבתי העסק השונים. כיום רובם של המשגיחים מועסקים ישירות על ידי בתי העסק הפרטיים, ומקצתם מועסקים על ידי הרבנות הראשית. בעקבות הרפורמה המדינה תחדל להעסיק משגיחים מטעמה, וכן בתי העסק יידרשו להתקשר בחוזה עם תאגיד כשרות פרטי במקום להעסיק משגיח בעצמם. אשר על כן, ועל אף שהביקוש למשגיחים לא צפוי לפחות עקב ה

בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב חייב מעסיקיו לשעבר של גנן בגן-ילדים לשלם לו דמי מחלה בגין ניתוח להתאמה מגדרית שעבר, אחרי שסירבו להכיר באישור המחלה שהמציא וטענו שתקופת ההיעדרות מעבודה בשל הניתוח לא נכנסת לגדר ״מחלה״. הגנן (שתואר בפסק-הדין בלשון נקבה, בהתאם לרישום בתעודת הזהות) תבע את הבעלים של גן-הילדים שבו עבד בבאר-יעקב, בין היתר בטענה שלא כובדה זכותו לקבל דמי מחלה על ימי היעדרות עקב ניתוח להסרת שדיים שעבר. מנגד, הנתבעים טענו שמדובר ב"ניתוח קוסמטי" יזום, שיש לפדות בגינו ימי ח

בחודש אוקטובר האחרון ניתן בבית הדין האזורי בתל-אביב פסק הדין בעניין איי אי ג'י, אשר עסק במקרה בו מודל תמריצים ששולם לעובדי מכירות השתנה באופן חד צדדי על ידי הנהלת החברה. השאלה בה התמקד פסק הדין היתה האם שינוי זה אפשרי, או שמא התגבש תנאי מכללא שאינו מאפשר שינוי שאינו בהסכמת העובדים, בהתאם לפסיקה בעניין מילפלדר. באופן ספציפי, בית הדין בדק האם החתמת העובדים בעבר על שינויים קודמים במודל התמריצים יש בה כדי ליצור נוהג שמחייב את החברה בהסכמת העובדים גם לשינוי המודל הנוכחי. השאלה שעל