RSS Feed
ארכיון
תגיות

הערת פסיקה: מבחן מאזן הנוחות כמבחן סובייקטיבי

בעניין שופרסל נ׳ Gebremichel Sagay Tame, בית הדין הארצי נתן לאחרונה החלטה על עיכוב ביצוע שמעוררת שאלות משפטיות מעניינות. באותה פרשה התובע הוא מבקש מקלט אריתראי שהועסק על ידי חברת כוח אדם, והוצב במסגרת עבודתו כ"דייג" (מוכר דגים) בשופרסל למספר חודשים, לאחר מכן ב״מגה״ למספר חודשים, ואז שוב בשופרסל. בין היתר התובע טען כי תלושי השכר הונפקו עבורו על ידי חברת אמיר גולד וכי מדובר בחברה פיקטיבית שנועדה לטשטוש עקבות חברת כוח האדם. שתי החברות האמורות עברו הליכי פירוק, וכתוצאה מכך עוכבו ההליכים של העובד נגדן. בפסק הדין של בית הדין האזורי נקבע שההתקשרות בין שופרסל לבין חברת כוח האדם לא הייתה התקשרות אותנטית ולגיטימית, אלא נועדה לחמוק מקליטת העובדים בהתאם להוראות החוק המחייבות קליטה לאחר תשעה חודשים. לפיכ

מאמר דעה: שימוש בקנאביס רפואי בזמן עבודה

צמח הקנאביס היה בשימוש בני האדם משחר ההיסטוריה למטרות רפואיות. בשל השפעותיו הפסיכואקטיביות, הוא הוצא מהחוק במדינות רבות ברחבי העולם. בישראל הקנאביס מוגדר כסם מסוכן, המופיע בפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973, ולפיכך השימוש בו אסור. עם זאת, בשנים האחרונות החלו במחקר אודות התועלות הרפואיות של הסם וכיום ישנה עלייה מתמדת במספר המשתמשים בקנאביס למטרות הקלה בתחומי רפואה שונים כמו אונקולוגיה, אפילפסיה, כאבים ואף לפסיכיאטריה, למשל הקלה בהתמודדות עם תסמונת בתר-חבלתית, הידועה כפוסט טראומה. השימוש בקנאביס רפואי בישראל הוסדר בהחלטת ממשלה 1587, מיום 26.6.2016, בה נקבע מתווה ההסדרה ל"מדיקליזציה" של מוצרי קנביס, כך שיתאפשר למטופלים מקור אספקה ראוי של קנאביס, תוך שמירה על ביטחון הציבור ומניעת הפצתו של הסם של

עדכון שבועי - 14-21.1.2020

כוחם האלקטוראלי של ארגוני העובדים על הממשלה כתבה שפורסמה השבוע בכלכליסט עסקה בכוחם של ועדי העובדים בחברות הממשלתיות הגדולות כמו נמלי הים, רכבת ישראל וחברת החשמל להשפיע ואף למנוע רפורמות שמתכננת הממשלה. כח זה מממשים ועדי העובדים לא רק בהפעלת אמצעיים ארגוניים אלא גם באמצעות כחם האלקטוראלי כקבוצה גדולה ומאורגנת אשר יחד עם בני משפחותיהם של העובדים מונים לרוב עשרות אלפי בוחרים. חוזקם של ועדי עובדים אלה מתחזק באופן טבעי עובר לתקופת בחירות. בפרט מתמקדת הכתבה בעובדי התעשייה האווירית אשר נהנים מעוצמה פוליטית "בזכות התפקדות נרחבת ומאורגנת לליכוד שהוביל בזמנו חיים כץ, כולל הסעות מאורגנות לקלפיות על אף האיסור על פעילות פוליטית במתקנים ממשלתיים, שהולידו דו"ח חמור של מבקר מדינה". לפי הכתבה, ועד תע"א פעל ל

הערת פסיקה: ביקורת שיפוטית על החלטות נציב שירות המדינה

עניינה של הערת פסיקה זו בסע"ש 58794-09-19 ד"ר אברהם ברקאי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.11.2019). ד"ר ברקאי, המבקש, רופא ילדים במקצועו, הורשע בשנת 2011 בהחזקתם של פרסומי תועבה פורנוגרפיים פדופילים ובעבירות של פרסום פרסומי תועבה מקום בו הציע לאחרים גישה לפרסומי התועבה שהיו ברשותו. בגדרי המכרז נשוא החלטת בית הדין, הגיש ד"ר ברקאי מועמדות לתפקיד רופא (פיקוח על שירותי בריאות התלמיד), תפקיד אשר אינו קליני טיפולי במובן זה שאינו כרוך במגע עם תלמידים, כפי שהדגיש בית הדין בהחלטתו. ועדת הבוחנים אשר דנה במועמדות החליטה לבחור בו, פה אחד, לתפקיד, כאשר בפניה עמד כלל החומר בעניינו, לרבות הרשעותיו. לאחר עריכת שימוע, החליט נציב שירות המדינה על ביטול החלטת ועדת הבוחנים. כנגד החלטה זו הגיש המבקש תביעה ולצדה בק

מאמר דעה: ההבטחה המנהלית בדיני עבודה

במקרה שארע לאחרונה, מספר מהנדסים עובדי משרד ממשלתי קיבלו הודעה מהמשרד לפיה הושג הסכם עם נציבות שירות המדינה בדבר העברתם ל״חוזה מומחים״. שינוי זה נועד לשפר את תנאי העסקתם של אותם מהנדסים. אולם כמה חודשים מאוחר יותר הם עודכנו בכך שהמעבר לא אושר על-ידי הנציבות. הם טוענים בין היתר לאי קיום הבטחה מנהלית. מקרים מעין אלה אינם נדירים ביחסי עבודה. במאמר דעה זה אבקש לבחון בקצרה את סוגיית ההבטחה המנהלית ויישומה בדיני העבודה. הבטחה מנהלית הבטחה מנהלית נועדה לתת הגנה לציפיות או להסתמכות של האזרחים שבאים במגע עם המנהל הציבורי ומקבלים ממנו סוגים של התחייבויות שלא עומדות בדרישות הפורמאליות של חוזה מנהלי. מוסד ההבטחה המנהלית נוסד בפס"ד סאי-טקס בו נאמר שאם ניתנה הבטחה בתנאים מסוימים, הרשות מחויבת אליה. כיום,

עדכון שבועי 14.1.2020

רשת CNN פגעה בזכות להתאגדות של עובדים ותשלם 76 מיליון דולר בכתבה שפורסמה בניו יורק טיימס השבוע, פורסם כי במסגרת הסדר פשרה עם הרשויות בארצות הברית עקב הפרת חוקי עבודה פדרליים, רשת הטלוויזיה CNN הסכימה לשלם 76 מיליון דולר. המחלוקת החלה לאחר שהרשת הפסיקה את החוזה שלה עם החברה "טים וידאו סרוויס" שסיפקה שירותי ווידאו ואודיו למשרדיה – חברה שהעובדים בה היו מאוגדים – ולאחר מכן התקשרה במישרין עם העובדים, זאת במטרה ליצור מקום עבודה לא מאוגד. המקרה היה תלוי בחלקו בשאלה האם ניתן להחשיב את CNN כמעסיקה במשותף של העובדים בתקופה הראשונה (שבה לא העסיקה אותם ישירות). המבחנים למעסיק משותף בארצות-הברית נקבעו בתקופת ממשל אובמה, ובדומה למצב בישראל חברה יכולה להיחשב מעסיקה במשותף גם אם אינה שולטת באופן ישיר ובלע

הערת פסיקה: הרמת מסך ודיני זכיינות כאמצעים להגנה על זכויות עובדים

פסק-דין סעש (חי') 9302-02-17 DONG WENG נ' אליבש השקעות בע"מ שניתן בבית-הדין האזורי בחיפה עוסק בתביעה של שני עובדים זרים מסין שהועסקו כשפים בסניף של רשת "אצה", אך לא קיבלו את הזכויות שהגיעו להם כדין. לפי החלטות הממשלה 2445 ו-4617, מי שהגיע למדינה כ"מומחה זר", לרבות מי שיש לו מומחיות ייחודית בתחום המסעדות האתניות, זכאי לשכר שלא יפחת מפעמיים השכר הממוצע במשק. במסגרת בקשת ההיתר שהגישה הנתבעת – חברה שהפעילה את המסעדה לפי זיכיון מהרשת – היא התחייבה בפני משרד הפנים לעמוד בהחלטות הממשלה, אולם לאורך חמשת שנות העסקתם של העובדים היא שילמה להם קרוב לשכר המינימום. בית-הדין קיבל את התביעה וקבע שעל החברה לשלם לתובעים כ-3.7 מיליון שקל, הכוללים השלמה לשכר שהגיע להם, שכר עבור שעות נוספות, פיצויי פיטורים, פדיו

עדכון שבועי : 31.12.19 – 7.1.2020

שביתה בשל רפורמה במערכת הפנסיה בצרפת בכתבה אשר פורסמה בכלכליסט ביום 3.1.20 סופר על שביתה של רבים מהעובדים בצרפת אשר החלה לפני כ-30 ימים. מדובר בהשבתה הארוכה ביותר של התחבורה בצרפת משנת 1986 כאשר סיומה של השביתה לא נראה באופק. הרקע לשביתה הוא התוכנית של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, לבצע רפורמה במערכת הפנסיה במדינה. מדובר באחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של הנשיא והיא נועדה לטפל במערכת הפנסיה בצרפת שהיא, כך על פי הכתבה, היקרה ביותר בעולם נכון להיום. בשיטה הנוכחית בצרפת מונהגות 42 תוכניות פנסיה שונות, המשתנות בהתאם לעובד הספציפי ולמקום מגוריו. על פי שיטה זו זכאים חלק מהעובדים לפנסיה מלאה עוד לפני הגיעם לגיל הפרישה בצרפת, 62. משמעות הרפורמה היא שהעובדים יאלצו לעבוד יותר שנים כדי לקבל את אותן הזכויות. ע

הערת פסיקה: מיהו עובד

בסע"ש (אזורי ת"א) 60003-03-16 ירושלמי – ידיעות אחרונות בע"מ (פורסם בנבו, 6.11.2019) נידון מעמדו של מחלק עיתונים בנתבעת זה 42 שנה. בית הדין קבע כי בהתאם למבחן המעורב, בדגש על מבחן ההשתלבות, התובע אינו מוגדר כעובד. נקבע כי מבחן ההשתלבות, על שני פניו, לא התקיים הואיל וחלוקת עיתונים לא מהווה חלק מהמערך הארגוני של הנתבעת; הרכב היה בבעלות הנתבע; הוא היה יכול להעסיק קבלני משנה; לעבוד בעבודה נוספת וגם כלפי רשויות המס הקשר הוצג התובע כקבלן עצמאי. נוסף לאלה, בית הדין ציין ששעות עבודתו של התובע היו גמישות ולא נטען לכל אורך שנות ההתקשרות כי הוא 'עובד'. בפסק הדין, הוזכר כי "התובע ידע היטב, שבין הצדדים לא שוררים יחסי עבודה" (עמ' 6–7, 10–11). לעניות דעתי, שגה בית הדין בהזכירו זאת. כידוע, מעמד 'עובד' הוא דב

הערת פסיקה: התעמרות בעבודה וחוק הגנה על עובדים

בעניין סע"ש 26767-09-17 אבי כהן - חישולי הכרמל, התובע עבד בחברת חישולי הכרמל שנים רבות עד לפיטוריו. התובע עבד תחת ניהולו של הנתבע, שהיה גם חבר בוועד העובדים. לטענת התובע, הוא חשף שחיתויות שונות בחברה, לרבות בפעולותיו של הנתבע, ובשל כך סבל מהתנכלות והתעמרות בעבודה בהובלת הנתבע במסגרתם צומצמו סמכויותיו ונפגע שכרו. בהמשך, הוא אף הוכר כנפגע עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי לאחר ויכוח עם הנתבע. ההתנכלויות כלפיו נמשכו, הוא נויד למחלקה ולתפקידים אחרים אותם ביצע למרות מגבלותיו הרפואיות עד שנתקף בהתקף חרדה ומאותו המועד לא שב לעבודה וניצל ימי מחלה וחופשה. לבסוף, הוא קיבל מכתב סיום העסקה. בתביעתו תובע התובע, בין השאר, פיצוי על התעמרות, ומפנה תביעתו זו הן כנגד החברה המעסיקה והן כנגד הנתבע באופן אישי. דרי

הערת פסיקה: "הסכמה מדעת" של העובד כתנאי לשינוי בחוזה העסקה

פסק הדין שלום רביב יצחק הלוי נ' אינטל אלקטרוניקה בע"מ עוסק בבקשה לאישור תובענה ייצוגית על בסיס טענת המבקש כי לעובדים בחברת אינטל ניתן תשלום כולל, שפוצל באופן פיקטיבי בין שכר בסיס ושכר שניתן על "שעות נוספות גלובליות". טענתו של המבקש מתבססת על הודעה שנשלחה לעובדים בסוף חודש אפריל 2009, הקובעת שגובה השכר שהם מקבלים לא ישתנה, אך מעתה תלוש השכר שלהם יציג שני מרכיבי שכר: שכר בסיס (על סך 75% מהשכר החודשי הקודם שלהם) ושעות נוספות גלובליות (על סך 25% מהשכר החודשי הקודם). בנוסף צוין בהודעה שמרכיב השעות הנוספות ישולם ללא תלות במספר שעות העבודה באינטל. בית הדין קבע שהפיצול שערכה המשיבה היה לגיטימי ונעשה בהתאם לחוק, ואין מדובר בפיצול פיקטיבי. בקביעה זו התבסס בית הדין במידה רבה על כך שהמבקש לא מחה על השינ

עדכון שבועי 31.12.2019

האם יש להחריג עובדים זרים מחקיקת המגן? בכתבה שפורסמה השבוע בעיתון הארץ נכתב כי פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, מבקש לקדם תוכנית שתפגע בזכויותיהם של מהגרי עבודה בישראל. זאת, באמצעות ביטול חובתם של מעסיקים להפריש להם כספי פנסיה, ובהמשך גם את חובתם לשלם להם שכר מינימום. תחילה, ברצונו להחיל את התוכנית על מהגרי עבודה בתחום הסיעוד, המונים כיום כ-60 אלף איש, ולאחר מכן להחילה על כ-40 אלף מהגרי עבודה מתחומים אחרים. לשם קידום הצעתו, נפגש שמחון עם נציגים מטעם משרדי האוצר והעבודה והרווחה, וכן עם המשנה ליועמ"ש. לדידו, בעולם הערכים שלו קיימת היררכיה בין אזרחי ישראל לבין מהגרי עבודה זרים, ולפיה יש להעדיף את טובתם של הראשונים. לטענתו, "שכר מינימום הוא רעיון חברתי, שנועד לספק הג

מקומה של הזנות בעולם משפט העבודה

זנות היא מתן שירותי מין בתשלום עבור לקוח, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף. לרוב מדובר בתופעה שנכפית על העוסק בה אבל, גם אם נטען שמתוך העוסקים בה קיימים אלה שעושים זאת מתוך בחירה חופשית, אותו "תחום חופשי" הוא מצומצם ביותר, שהרי גם אם מישהו עוסק בה מרצונו החופשי סביר שהמציאות הקשה בה הוא חי הביאה אותו לבחור דווקא בעיסוק השנוי במחלוקת הזה. כיום, מי שהועסקה בזנות זכאית לעתור לבית הדין לעבודה בבקשה לקבלת סעדים מתחום משפט העבודה. בפסק דין אלי בן עמי – פלונית קבע בית הדין הארצי כי בין אישה בזנות לבין סרסור התקיימו יחסי עובד-מעסיק ולפיכך, בדומה לכל עובד במשק היא זכאית לתשלום שכר מינימום ופיצויי הלנת שכר. קביעה זו עוררה ביקורת מסוימת בקרב חלקים מהציבור. טענתו המרכזית של קהל המתנגדים הייתה כי ההכ

מאמר דעה: הסמכות העניינית בתביעות פיצויים בגין פגיעה מינית חמורה בעבודה

כללי הסמכות העניינית, המסדירים את חלוקת ההתדיינויות בין הערכאות השונות, מעוררים לא אחת קשיים. הערכאות השונות נדרשו לא אחת לשאלה לאיזו ערכאה נתונה הסמכות העניינית לדון בתביעת פיצויים בגין פגיעה מינית חמורה על ידי ממונה בעבודה? סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע באילו תובענות נתונה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית. על פי סעיף זה, הסמכות הייחודית תוקנה לו בהתאם לתנאים מצטברים בדמות זהות הצדדים (עובד ומעסיק) ועילת התביעה (יחסי עבודה). זאת, למעט עילה הצומחת מפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. הפסיקה פירשה את עניין הסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה גם בכך ש-"לא יידונו בבית הדין לעבודה אלא עניינים אלה" (רע"א 2407/14 מורן רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ (14.10.15)). דהיינו, מה שאינו נתון לסמכותו