דיני עבודה: עדכונים וניתוחים

פסק הדין שלום רביב יצחק הלוי נ' אינטל אלקטרוניקה בע"מ עוסק בבקשה לאישור תובענה ייצוגית על בסיס טענת המבקש כי לעובדים בחברת אינטל ניתן תשלום כולל, שפוצל באופן פיקטיבי בין שכר בסיס ושכר שניתן על "שעות נוספות גלובליות". טענתו של המבקש מתבססת על הודעה שנשלחה לעובדים בסוף חודש אפריל 2009, הקובעת שגובה השכר שהם מקבלים לא ישתנה, אך מעתה תלוש השכר שלהם יציג שני מרכיבי שכר: שכר בסיס (על סך 75% מהשכר החודשי הקודם שלהם) ושעות נוספות גלובליות (על סך 25% מהשכר החודשי הקודם). בנוסף צוין בה

האם יש להחריג עובדים זרים מחקיקת המגן? בכתבה שפורסמה השבוע בעיתון הארץ נכתב כי פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, מבקש לקדם תוכנית שתפגע בזכויותיהם של מהגרי עבודה בישראל. זאת, באמצעות ביטול חובתם של מעסיקים להפריש להם כספי פנסיה, ובהמשך גם את חובתם לשלם להם שכר מינימום. תחילה, ברצונו להחיל את התוכנית על מהגרי עבודה בתחום הסיעוד, המונים כיום כ-60 אלף איש, ולאחר מכן להחילה על כ-40 אלף מהגרי עבודה מתחומים אחרים. לשם קידום הצעתו, נפגש שמחון עם נציגים מט

זנות היא מתן שירותי מין בתשלום עבור לקוח, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף. לרוב מדובר בתופעה שנכפית על העוסק בה אבל, גם אם נטען שמתוך העוסקים בה קיימים אלה שעושים זאת מתוך בחירה חופשית, אותו "תחום חופשי" הוא מצומצם ביותר, שהרי גם אם מישהו עוסק בה מרצונו החופשי סביר שהמציאות הקשה בה הוא חי הביאה אותו לבחור דווקא בעיסוק השנוי במחלוקת הזה. כיום, מי שהועסקה בזנות זכאית לעתור לבית הדין לעבודה בבקשה לקבלת סעדים מתחום משפט העבודה. בפסק דין אלי בן עמי – פלונית קבע בית הדין הארצי

כללי הסמכות העניינית, המסדירים את חלוקת ההתדיינויות בין הערכאות השונות, מעוררים לא אחת קשיים. הערכאות השונות נדרשו לא אחת לשאלה לאיזו ערכאה נתונה הסמכות העניינית לדון בתביעת פיצויים בגין פגיעה מינית חמורה על ידי ממונה בעבודה? סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע באילו תובענות נתונה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית. על פי סעיף זה, הסמכות הייחודית תוקנה לו בהתאם לתנאים מצטברים בדמות זהות הצדדים (עובד ומעסיק) ועילת התביעה (יחסי עבודה). זאת, למעט עילה הצומחת מפקודת ה