RSS Feed
ארכיון
תגיות

מאמר דעה: ״חוק הפיקדון״ למבקשי מקלט

בישראל שוהים כיום על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה כ-35,000 מבקשי מקלט מאפריקה, מתוכם כ20% מסודאן וכ72% מאריתריאה (ראו רשות האוכלוסין וההגירה, נתוני זרים בישראל משנת 2018). אריתריאה וסודאן הינן שתיהן מדינות המפרות בצורה בוטה ורחבה זכויות אדם, כפי שתואר בהרחבה בבג״ץ 7146/12 אדם נ׳ הכנסת. מבקשי המקלט מאריתריאה וסודאן שוהים בישראל כדין והמדינה מקיימת כלפיהם מדיניות של ״הגנה קבוצתית זמנית״, בהתאם לעיקרון ״אי ההחזרה״ המצוי באמנת הפליטים, עליה המדינה חתמה ואותה אשררה. לאור כך, רשות האוכלוסין וההגירה מעניקה למבקשי המקלט מאריתריאה וסודאן רישיון ישיבה בתנאים מגבילים מכוח סעיף 2(א)5 לחוק הכניסה לישראל, אותו הם נדרשים לחדש מידי חודש או חודשיים. רישיון ישיבה זה אינו מעניק למבקשי המקלט שום זכויות, ודוג

הערת פסיקה: גילוי מסמכים במכרז תפור

בפס"ד ברע (ארצי) 60670-05-18 נצר שרון בע"מ נ' עו"ד ראובן וולף שניתן בנובמבר 2018 נידונה שאלת זכאותו של משתתף שהפסיד במכרז לאיוש משרה, לקבל את המסמכים שקשורים בהליך האיתור ובזוכה במשרה, תוך טענה כי ההליך היה "תפור" למידותיה של המשיבה. במסגרת ההערה אבקש לדון בשאלת היקף הגילוי הנדרש לענייננו ובחשיבותו לשמירת הליכי המכרזים במגזר הציבורי שקופים והוגנים. המשיב, שעבד בחברת נצר שרון (להלן: החברה), הפסיד במכרז לאיוש משרת יועץ משפטי בחברה. בעקבות כך הגיש תביעה לבית הדין, במסגרתה תבע צו מניעה נגד מינוי הזוכה, וכן גילוי מסמכים אשר יסייעו לו להוכיח כי ההליך "נתפר" למידותיה. לטענתו, ניסיונו המקצועי עולה על זה של הזוכה, והניקוד שקיבל בוועדת האיתור שגוי (מה שהוביל לזכייתה של הזוכה). בענייננו דן בית הדין האר

עדכון שבועי - 20.12.18

Uber ממשיכה לבית המשפט העליון התפתחות נוספת במאבק נהגי חברת Uber לזכויות סוציאליות: בבריטניה דחה בית המשפט לערעורים את ערעורה של חברת Uber, על ההחלטה לפיה נהגיה יוגדרו כעובדים בעלי זכות לשכר מינימום וחופשות בתשלום. המודל העסקי של חברת Uber מבוסס על יישומון, במסגרתו נהגים יכולים להציע שירותי הסעה לנוסעים, תוך שאחוז מסוים מן הרווחים עובר לחברת Uber. ראשית ההליך בתביעתם של נהגי Uber בבית הדין לעבודה בבריטניה, אשר טענו כי הם אינם קבלנים עצמאיים, כי אם עובדים של החברה. בית המשפט לערעורים מצא כי בחוזה של Uber עם נהגיה יש מידה רבה של מלאכותיות בהגדרת הנהגים כקבלנים עצמאיים בעלי זכויות סוציאליות מצומצמות, לאור מערכות היחסים המתקיימות במציאות בין החברה לנהגיה (את פסק הדין המלא ניתן למצוא כאן, ואת תקצ

הערת פסיקה 14.12.2018

הערת פסיקה: פס״ד ורד בר-סלע – עיריית תל אביב בפסק דין שניתן לאחרונה בסע"ש (ת"א) 14650-07-15 ורד בר-סלע נ' עיריית תל אביב יפו, בית הדין האזורי פסק לתובעת, מורה לפסיכולוגיה, פיצויי פיטורין בשל כוונת מעסיקה להעבירה ללמד מקצוע אחר (לשון) בניגוד לרצונה. בית הדין קיבל את טענת התובעת כי מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה המזכה אותה בפיצויי פיטורין. בית הדין הסתמך בקביעתו זו על פסק הדין בע"ע (ארצי) 14039-07-11 חנה סולטני נ' מדינת ישראל בו נקבע כי אין למעביד הזכות להעביר עובד מתפקיד לתפקיד בצורה שרירותית ולא סבירה. במקרה דנן מתעוררת השאלה האם הדרישה ללמד מקצוע אחר נחשבת להעברת עובד מתפקיד לתפקיד. בהלכה שהיוותה את המסגרת הנורמטיבית לקביעת בית הדין, צוינה דוגמא להמחשת העברה בלתי סבירה, לפיה לא ייתכן להפוך

עדכון שבועי - 12.12.18

באנו אור לגרש ביום ראשון בערב הוחשכו למשך 8 דקות כאלף מסעדות כאקט מחאה סמלי נגד הרגולציה ההולכת ומכבידה על הענף. מטרת המחאה, כדברי עמותת "מסעדנים חזקים ביחד" שמובילים אותה, הינה להציל את פרנסתם של העובדים הרבים המועסקים בענף, שנמצא בסיכון לאור קשיים רבים הנערמים עליו. שני קשיים עיקריים שעולים הם המסים הכבדים על הענף, וההלכה האחרונה בנוגע לטיפים שתיכנס לתוקפה בינואר הקרוב. כאמור, אחד הקשיים הינו המס הכבד על הענף. בספטמבר 2017 קבע בג"ץ שאין סיבה להבחין בין עובדים יוצאי סודן ואריתריאה בעלי רישיונות שהיה זמניים, לבין עובדים זרים חוקיים – ועל שניהם יש לגבות מהמעסיק היטל העסקת עובדים זרים. עד פסק הדין הייתה עמימות בנושא ובעקבותיו מעסיקי מבקשי מקלט חויבו לשלם היטל בגובה 20% משכר העובדים, גם רטרואקט

הערת פסיקה: סרגיי פסנקו נ׳ אליתה ליוינג ישראל בע״מ

בפסק דין סעש (ת"א) 60098-03-14 סרגיי פסנקו נ' אליתה ליוינג ישראל בע"מ שניתן בתאריך 22.10.2018, דחה בית הדין האזורי בתל אביב, בפסק דינו של כב׳ השופט אורן שגב, את תביעתם של סרגיי פסנקו וודים קוטוב להכרה בהתקיימותם של יחסי עבודה בינם לבין חברת הריהוט אליתה ליוינג. בפסק הדין נקבע כי מערכת היחסים בין הצדדים הייתה קבלנית-מסחרית, ומשום כך אין הם זכאים לתשלום זכויותיהם על ידי הנתבעת. בהערת פסיקה זו אבקש לעסוק בשתי סוגיות העולות מפסק הדין, בחינת מבחן ההשתלבות בפניו החיוביים ואופן יישומו על עובדות המקרה, כמו גם ההסתמכות אשר נעשתה על מבחן ״כלי העזר ואספקתם״. לעמדתי, היבטים אלו כפי שיועלו בהמשך היו ראויים להתייחסות, בהיותם מאיינים מעט את כפות המאזניים, או לכל הפחות הופכים את ההכרעה ליותר מורכבת, לאור הת

עדכון שבועי- 05.12.18

גזענות ואפליה בטסלה כלפי יותר מ-20 עובדים שחורים בקליפורניה תחקיר שפירסם ה"ניו יורק טיימס" בחן את הפרקטיקות המקובלת במפעל החברה בפרמונט, קליפורניה, ומצא כי יותר מ-20 עובדים בהווה ובעבר בטסלה בעלי גוון עור כהה טוענים לאפליה גזעית בחברה. תלונות העובדים כוללות טענות קשות על שפה גזענית באגף הייצור וחלק מהעובדים טענו כי לא קודמו בעבודה, על רקע צבע עורם. דמטריק דיאז, אחד מעובדי החברה, העלה את נושא השפה הגזענית בה השתמש הממונה הישיר כלפיו אך לא ננקטו צעדים בנושא ודיאז בחר להתפטר. בשנה שעברה הוגשו שלוש תביעות כנגד החברה על גזענות והטרדה כאשר דיאז נמנה בין התובעים. לטענת החברה, "אין דפוס של אפליה או של הטרדה במפעל. טסלה מתנגדת לכל צורה של אפליה, הטרדה ויחס בלתי הוגן. אנו חותרים לספק סביבת עבודה מכבדת