RSS Feed
ארכיון
תגיות

חברת בת למשימות ניקיון אינה פתרון ראוי

גרסה מקוצרת של מאמר זה פורסמה לראשונה ב״דה מרקר״ ביום 27 בפברואר 2020 כל מקום עבודה או מוסד שמשרת את הציבור חייב בניקיון באופן שוטף. עסק קטן מאד שזקוק למנקים רק פעם או פעמיים בשבוע לשעות ספורות, יכול להעסיק מנקה כ״עובד״ במשרה חלקית מאד (כפי שמועסקים מרבית המנקים בבתים פרטיים), או לחלופין להתקשר עם חברת ניקיון בהסכם לפיו היא תדאג לניקיון ותוכל לעשות זאת באמצעות עובדים שונים לפי שיקול דעתה. אם אותו עסק רוצה לדעת מי העובד, להשפיע על זהותו (כך שיהיה אותו עובד כל פעם), ולפקח במידה כזו או אחרת על עבודתו, אזי התקשרות עם חברת קבלן הופכת להיות פיקטיבית: החברה אינה אלא צינור להעברת התשלום לעובד וכלי להתחמקות מחובות של מעסיק. בנסיבות כאלה, לא מדובר באמת ברכישת שירותי ניקיון מחברה חיצונית, אלא במכירה של

מאמר דעה: על מניעה סטטוטורית והתעוררות מאוחרת

במסגרת השורות הבאות אבקש לטעון כי ראוי לקבוע בחוק כי כאשר מוגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית לבית הדין לעבודה ועולה שאלה בדבר תחולתה של ה"מניעה הסטטוטורית", יש ליתן לארגון העובדים שהות לגבש עמדתו ולהציגה בפני בית הדין, וזאת בטרם יבחן בית הדין את תפקוד ארגון העובדים ובטרם תוגש תשובת המעסיק לבקשה לאישור התובענה כייצוגית. מתן שהות כזו ראויה בתחום בו עסקינן כיוון שתשמר ותגן על מעמדו של ארגון העובדים, תאפשר לו "זכות קדימה" באכיפת זכויות העובדים בהתאם לשיקול דעתו וממילא יהא בא כדי לתרום ליעילות הדיון. נפנה לדברים כסדרם. בהתאם לסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן- החוק), קיימת האפשרות להגיש תובענה ייצוגית לבית הדין לעבודה בתחומי סמכותו העניינית, ובלבד שאין המדובר ב"תביעה

הערת פסיקה: ייעוץ חיצוני ובלתי תלוי באיתור התאמות בעבודה לאדם עם מוגבלות

פסק הדין בעניין ע"ע 48726-11-18 שלום (שולי) רוזנברג נ' גיוון אימג'ינג בע"מ עסק באדם עם מוגבלות, עם נכות משמעותית (75% שהוחמרה ל-90%) שעבד כקצין ביטחון בחברה במשך 12 שנים, ופוטר לאחר שהוחלט לבטל את התקן של תפקידו בחברה ולפזר את האחריות שלו בין עובדים אחרים. בית הדין האזורי דחה את התביעה וקבע שהפיטורים נעשו משיקולים ענייניים. בית הדין הוסיף כי אמנם נפל פגם בהליך משום שהחברה לא העניקה משקל להיותו של התובע אדם עם מוגבלות, אך פגם זה לא היה משנה את התוצאה הסופית – ההחלטה לפטרו. בבית הדין הארצי הוחלט לקבל את הערעור בחלקו, ונפסק כי מ-ס' 8(ה) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות העוסק בחובת ביצוע התאמות – וכן מחובת תום הלב – נגזרת החובה על המעסיק לפעול בשקידה לאיתור תפקיד חלופי עבור התובע. לפיכך, הוח

מאמר דעה: מצלמות במעונות יום לפעוטות ופרטיות העובדים/ות במעונות

בחודש ספטמבר 2020 צפוי להיכנס לתוקף מלא חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, תשע"ט-2018 (להלן: "החוק"). לפי דברי ההסבר לחוק, חוק זה נחקק לאור ריבוי מקרי הפגיעה וההתעללות בפעוטונים בישראל, שהביאו לפתיחתם של מאות תיקים במשטרה בשנים האחרונות, וזאת במטרה "להגן על שלומם של פעוטות השוהים במעון יום לפעוטות מפני פגיעה בהם באמצעות התקנת מצלמות, תוך שמירה, ככל האפשר, על כבודם ופרטיותם של הפעוטות, של העובדים במעון ושל כל אדם אחר הנמצא במעון" (סעיף 1 לחוק). עיון בפרוטוקולים של הועדה המיוחדת לזכויות הילד של הכנסת מעלה כי הסוגיה המרכזית שהעסיקה את הועדה בשלבי גיבושו של החוק הייתה שאלת האיזון שבין מטרתו המרכזית של החוק - הגנה ושמירה על שלמות גופם של פעוטות, לבין שמירה על פרטיותם של עובד