דיני עבודה: עדכונים וניתוחים

במאמר דעה זה אטען כי ראוי שיחולו יחסי עובד-מעסיק על זמן המיון לקבלה לעבודה כאשר זמן זה מצטבר לתקופה משמעותית, שלגישתי היא יום עבודה אחד שלם לפחות. לדידי, דבר זה חשוב לאור ההתפתחויות בשוק העבודה בדגש על שוק ההייטק, בו לעיתים קרובות מועמדים נדרשים לבצע מיונים ממושכים – שילוב של מספר ראיונות וכן ביצוע מטלות לדוגמא – הדורשים מהם זמן יקר. מצב הדין כיום הוא שעל המעסיק לשלם שכר על תקופת הכשרה עבור עבודה מסוימת, להבדיל מקורס הכשרה כללי (ראו למשל פס״ד אל על). לעומת זאת זמן מיונים לא ה

לאחרונה בפסק הדין עת"צ (ארצי) 58437-01-22 טגן נ' אבטחה מבצעית – גלובל סקיורטי ד.ו. בע"מ (להלן: עניין טגן) נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית על הפרת חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, זאת בהסתמך על סעיף 10(3) בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגית, תשס"ו-2006 (להלן: החוק). סעיף זה שולל אפשרות להגיש תובענות ייצוגיות על ידי "עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעסיקים שהוא חבר בו, צד להסכם קיבוצי". סעיף זה נדון רבות בפסיקה וניתנה לו פרשנות שאינה מאפ

עבודת יתר היא גורם מכריע בהשפעה על בריאותם הפיזית והנפשית של עובדות ועובדים, ולתופעה זו השלכות גם בהקשרים כלכלים-חברתיים, ותמורות שליליות על תוצרי העבודה עצמם (לעניין זה ראו את מאמרה של שרון אהרוני גולדנברג, עבודת יתר: השלכות והצעות לפתרון, עמוד 222 – להלן "גולדנברג"). עבודת יתר היא מצב בו אדם עובד יותר משעות העבודה הממוצעות או שעות העבודה המוגדרות בחוק כיום עבודה רגיל. חוקים שונים מגנים על העובד ועל מנוחתו, והמרכזי בעניין זה הוא חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. אף על פי כן

סעיף 5 לחוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות מגדיר אדם עם מוגבלות כ״אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים״. הגדרה זו כוללת אפוא קשת רחבה של מוגבלויות, לרבות ״מוגבלויות שקופות״, דהיינו מוגבלויות שאי אפשר לראות אותן בעין, כגון אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז, סוכרת, דיכאון, נדודי שינה, וכדומה. כמו בכל מוגבלות, לא כל אחד הסובל מהן ייחשב ״אדם עם מוגבלות״ לצורך החוק, אלא רק אלו שהמוגבלוי

סטארט-אפ שנכשל נותר עם חובות לעובדים עובדי חברת הסטארט-אפ ברודמן17 (Brodmann17) נאלצו לפנות לבית-המשפט המחוזי בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ופירוק של החברה. עובדי החברה הגישו בקשה זו לאחר שהחברה פיטרה את עובדיה בטענה לפיה אין ביכולתה לשלם את משכורת חודש דצמבר, תשלום בגין חלף הודעה מוקדמת, ופדיון ימי החופשה להם העובדים זכאים. הודעה זו של החברה על אי-יכולתה להיפרע לטובת עובדיה מעלה תהיות, וזאת מאחר שהחברה במהלך השנים הצליחה לגייס הון שנאמד ב-30 מיליון דולר. אם כן, פניית העובד