RSS Feed
ארכיון
תגיות

הערת פסיקה: על הכלל בדבר ביקורת שיפוטית בעניינים תיאורטיים

עניינה של הערת פסיקה זו בעב"ל 33838-02-17 המוסד לביטוח לאומי נ' פלונית (פורסם בנבו, 13.1.2020). בית הדין מחק את הערעור בנסיבות בהן השאלה המרכזית שהתעוררה בו הפכה תיאורטית ובכך החליט שלא להחליט. האם צדק בית הדין הארצי בעשותו כן? במסגרת השורות הבאות אבקש לטעון כי לא זו בלבד שיכול היה בית הדין להחליט אחרת לאור ההלכה הנוהגת בדבר החריגים לכלל בדבר ביקורת שיפוטית מצמצמת בעניינים תיאורטיים, אלא שלכל הפחות הוחמצה הזדמנות לפתח את ההלכה בעניין כלל זה. נפנה לדברים כסדרם. המשיבה הגישה למוסד לביטוח לאומי הודעה על פגיעה בעבודה ובקשה לתשלום דמי פגיעה בגין ליקוי נפשי. במסגרת בירור תביעתה זו, הוזמנה לחקירה במוסד והגיעה בלוויית עורכת דינה, ואולם חוקר המוסד לביטוח לאומי דרש כי המשיבה תתייצב לבדה. המשיבה סירבה

מאמר דעה: מלגות על פעילות התנדבותית כ״עבודה״?

בישראל מפורסמות מידי שנה מאות מלגות המיועדות לסטודנטים הלומדים באחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה [ראו למשל: כאן, כאן וכאן]. מלגות אלו ניתנות על-ידי קרנות שונות במטרה לעזור לסטודנטים במימון שכר הלימוד ו/או המחייה במהלך התואר. במאמר דעה זה אתמקד במלגות הניתנות בתמורה לעשייה התנדבותית חברתית [להרחבה על סוגי מלגות ראו כאן, בעמ' 332], ואשאל, האם ההנחה לפיה מקבלי מלגות אלה אינם ״עובדים״ נכונה משפטית ומוצדקת. מלגות הדורשות עשייה חברתית כוללות בין היתר מלגות מסוג פר"ח או מלגות שמפעל הפיס משתתף במימונן, שגרירי רוטשילד וקרן אייסף. בניגוד למלגות הניתנות על רק הצטיינות או סיוע סוציו-אקונומי, מלגות אלו ניתנות כנגד פעילות חברתית שעונה על הקריטריונים הספציפיים של כל מלגה. ראוי לציין שבחלק מהמלגות הללו תנאים כמו מ

צו ההרחבה לפנסיה בראי תכליות חוק פיצויי פיטורים

חוק פיצויי פיטורים קובע שעובד שפוטר מעבודתו בחלוף שנה, לכל הפחות, מיום תחילת עבודתו יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. אולם, ב־1.1.2008 נפל דבר בישראל ונקבעה חובת תשלום פנסיוני באמצעות צו הרחבה. אחד ממקורות המימון לקרן הפנסיה מצוי בפיצויי הפיטורים. לאמור, המעסיק מפריש מידי חודש בחודשו לפחות חלק מהכספים שהיה העובד זכאי לקבל אם היה זכאי לפיצויי פיטורים. לידת הסדר שכזה אינה בצו, אלא מקורה בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. ארחיב קמעא אודות ההסדר. כיום, המעסיק מפריש, למצער, 6% מהשכר הקובע מידי חודש לקרן. באופן בסיסי, הצו קובע שסכום זה יבוא 'במקום' הפיצויים אם העובד יהיה זכאי להם. קרי, המעסיק קונה אחוזים מהזכות לפיצויי פיטורים, והעובד יהיה זכאי לפיצויים אך בגין האחוזים שלא שולם בגינם. יצוין, כי באפשרות המעסיק