RSS Feed
ארכיון
תגיות

עדכון שבוע 28.11.19

שבוע עבודה מקוצר בחודש אוגוסט האחרון ערכה חברת מייקרוסופט יפן ניסוי במסגרתו קיצרה את שבוע העבודה ל-4 ימים בלבד. השבועהתפרסמו תוצאות הניסוי ומסתבר שתפוקת העובדים שעסקו במכירות צמחה באופן משמעותי – תפוקתו החודשית של כל עובד עלתה בכ-40% לעומת חודש אוגסוט 2018. תרבות העבודה ביפן ידועה כתובענית במיוחד כאשר שבוע עבודה כולל בממוצע 80 שעות נוספות חודשיות. במטרה להתמודד עם העומס הרב וכדי ליצור איזון נכון יותר בין השעות המוקדשות לעבודה לבין השעות המוקדשות למשפחה ולבית יצאה מייקרוסופט עם הפרויקט בשם Work Life Choice Challenge. הפרויקט הניב תוצאות חיוביות גם במסגרת הוצאות החברה, אשר פחתו משמעותית – הוצאות החשמל ירדו ב-23.1% ומספר הדפים שהודפסו ירד ב-58.7%. ראוי לציין כי הניסוי לא הביא להפחתה בשכר שניתן

עדכון שבועי 21.11.19

ביום שלישי ה-12.11 התעוררו תושבי גוש דן לאזעקות בעקבות חיסול בכיר בג'יהאד האיסלמי שהתרחש בעזה בליל אותו יום. הנחיות פיקוד העורף לתושבים התירו לעובדים רבים לא להגיע לעבודה בשל המצב, זאת בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, המסדיר את הנושא. לאחר מלחמת לבנון השנייה, נחקק חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, האוסר על המעסיקים לפטר עובדים, אשר נעדרים ממקום עבודתם כתוצאה מהוראות שניתנו בסמכות עקב קיומו של מצב מיוחד בעורף. עם זאת, נעדר מהחקיקה נושא הזכאות לשכר של העובדים אשר נשארו בבתיהם כתוצאה מהמצב ובהתאם להוראות פיקוד העורף. על כן, אין תשובה לשאלה על מי מונח נטל התשלום של ימי העבודה בתקופת החירום – האם המדינה תשלם את שכרו של העובד, המעסיק או שהעובד כלל לא יקבל שכר עבור ימים אלה? מצב

הערת פסיקה: שימוע במהלך התקופה המוגנת

בס"ע (אזורי חי') 148-03-18‏ ‏ גאליה - עמותת דיאלה בע"מ (פורסם בנבו, 1.8.2019) (להלן: פסק הדין) נידון עניינה של עובדת המועסקת כמורה אצל הנתבעת, אשר קיבלה הודעת פיטורין בתקופת שישים הימים לאחר חזרתה לעבודה מתקופת הלידה וההורות (להלן: התקופה המוגנת). בית הדין קבע כי בהתאם להוראת סעיף 9(ג)(1א) לחוק עבודת נשים (להלן: החוק) אין לתת הודעה מוקדמת או לפטר בתקופה המוגנת. אולם, בית הדין מעיר אגב אורחא שניתן לערוך שימוע בתקופה המוגנת. בשורות הבאות אבקש לדון בהערה זו. סדר הדברים יהיה כדלהלן: תחילה, אדון בפרשנות המרחיבה של הפסיקה לסעיף 9(ג)(1א) לחוק, מתוך כך אעבור לבחון האם שימוע בתקופה המוגנת משרת את תכלית הסעיף הנ"ל ואת הרציונל ששִוותה לו הפסיקה. לבסוף, אנסה להתמודד עם טענות נגד. בפסיקה נקבע שאין לתת הו

הגברת השימוש בתובענה הייצוגית ככלי לאכיפת דיני העבודה

חוק תובענות ייצוגיות נועד לקדם את אכיפת הדין ולתת סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין. כל זאת, מתווה החוק, תוך ניהול יעיל וממצה של תביעות גם למי שמתקשים כיחידים לפנות לבית המשפט. חוק זה אשר משמש חדשות לבקרים ב"תביעות ייצוגיות צרכניות" מעגן במפורש גם את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בתחום דיני העבודה. במאמר דעה זה, אבקש לטעון כי מתן תוקף של פסק דין להסדרי פשרה אשר אינם מורים על פיצוי מלא בגין הפרה ברורה של זכויות קוגנטיות של עובדים פוגע באופן משמעותי בתכלית האכיפתית וההרתעתית של התובענה הייצוגית. פגיעה דומה בהרתעה נובעת מהסדרי פשרה אשר אינם כוללים הוראות ברורות בדבר איתור חברי הקבוצה ויישום יעיל ופשוט לחלוקת הפיצוי. תופעה רווחת ומצערת היא הפרת דיני העבודה במדינת ישראל – בעיקר בקרב עובדים מוחלשים כדו

עדכון שבועי 14.11.19

פרטיות בעבודה? סכסוך העבודה ברשות הטבע והגנים נמשך על פי כתבה בynet, עובדי רשות הטבע והגנים נמצאים בסכסוך עבודה מזה 4 חודשים, זאת, בין היתר, בשל החלטת הרשות להציב מצלמות ברכבי הפקחים. עד כה, חלק מהפקחים הציבו את המצלמות באופן פרטי, אך כעת החליטה הרשות להתקין מצלמות שיצלמו באופן אוטומטי כדי לתעד אירועים, בייחוד בלתי מתוכננים. זאת, בכוונה לתפוס ציידים או רוכבי טרקטורונים שהורסים את השמורות. העובדים מתנגדים בטענה שמדובר בניסיון לעקוב אחריהם. הזכות לפרטיות מעוגנת בס' 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בנוסף, הזכות מעוגנת בחוק הגנת הפרטיות הקובע כי פגיעה בפרטיות כוללת צילום אדם כשהוא ברשות היחיד ויש איסור לפגוע בפרטיות הזולת ללא הסכמתו. הפסיקה העניקה משקל משמעותי להסכמה של העובד לפגיעה בפרטיותו וכן ה

הערת פסיקה: נדרה עובדיה נ' רשת חניות רמי לוי שיווק השקמה

הסוגיה שעמדה להכרעת בית הדין בתצ (י-ם) 13586-09-13 נדרה עובדיה – רשת חניות רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ הייתה האם לאשר תובענה ייצוגית בעילה של ניכוי חוסרי קופה משכרם של קופאים. מדובר בשתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית אשר הדיון בהן אוחד לאור השאלות המשפטיות הדומות שעלו בבקשות, אשר הצביעו על פרקטיקה מקובלת בענף הסופרמרקטים. המעסיקות המשיבות, רשתות שיווק של מוצרי מזון ומשקאות, נהגו לנכות ממשכורתן של המבקשות, קופאיות ברשתות השיווק, חוסרים שנתגלו בעת סגירת הקופה בסוף כל יום עבודה. המבקשות טענו כי הניכויים שבוצעו משכרן נוגדים את הקבוע בחוק הגנת השכר או לחלופין נוגדים את תקנת הציבור. כקבוע בס'25(א) לחוק הגנת השכר, רשימת הניכויים המותרים משכר העובד היא סגורה ובלעדית. ס'25(א)(6) קובע כי ניתן לנכות ח

מאמר דעה: הפחתת פיצויי הלנה

הלנת שכר היא מצב בו המעסיק נמנע מלשלם את שכר העובד או חלק משכר זה. לפי סעיף 9 לחוק הגנת השכר, המועד לתשלום השכר הוא ב-1 בחודש העוקב, אולם האפשרות לתביעת פיצויי הלנת שכר פתוחה לעובד אם לא שולמה לו משכורתו במלואה עד 10 בחודש. הפיצוי בגין הלנת שכר קבוע בסעיפים 20-17 לחוק, ולפיהם הסכום יעמוד על 5% מהשכר באם האיחור הוא של שבוע אחד ועוד 10% לכל שבוע אחר כך; או הפרשי הצמדה ועוד 20% מדי חודש (הגבוה מבין החישובים). סעיף 18 ממתן את הסנקציה הקשה באמצעות הפחתה מגובה הפיצוי אם נוכח בית הדין ״כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעסיק לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו". אף שלכאורה מדובר בר

עדכון שבועי

שנה למחאת עובדי גוגל- מה נשתנה? בראשית נובמבר 2018 מחו עובדי גוגל ברחבי העולם נגד האופן בו החליטו בכירי החברה לטפל בתלונות על הטרדה מינית, וזאת בעקבות דיווח בניו יורק טיימס לפיו, בשעתו, שני בכירים עזבו את החברה על רקע טענות ביחס להתנהגות מינית לא נאותה, אך זכו ב"חבילת הטבות" עם פרישתם בסך עשרות מיליוני דולרים. הפגנת המחאה תואמה בין עובדי החברה ברחבי העולם כך שביום 1.11.2018, בשעה 11:10, נטשו עובדי החברה את עמדותיהם ויצאו למחות. כעת, בחלוף שנה מאירועים אלה, חזרה רשת התקשורת CNN לשוחח עם שתיים ממובילות המחאה, אשר עזבו בינתיים את גוגל, וזאת אחרי שעבדו בחברה למעלה מעשור. לטענתן, עזיבתן את החברה היתה בעקבות אירועים אלה כאשר הן שילמו, וממשיכות לשלם, את מחיר המחאה וספגו התנכלויות בעקבותיה. שאלה מע

הערת פסיקה: עומר תיים ואח' נ' מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ

הסוגיה שעמדה להכרעת בית הדין בס"ע (י-ם) 17556-06-16 עומר תיים ואחרים נ' מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ הייתה האם יש מקום להגדיר את הזמן בו המתינו התובעים-העובדים לתחילתו של יום העבודה כשעות עבודה וכפועל יוצא להעניק להם תשלום בגינו. הנתבעת-המעסיקה מעסיקה כ-500 עובדים תושבי השטחים אשר מתגוררים בכפרים הסמוכים למפעלה, באזור התעשייה עטרות. בדרך לעבודתם, נאלצים העובדים לעבור מחסום שנועד לצורך בידוק בטחוני. לשם הגעה לעבודה מספקת המעסיקה למרבית העובדים הסעות מאורגנות אשר אוספות אותם מבתיהם. מרבית העובדים מגיעים למפעל מידי יום בסביבות השעה 5:30 בבוקר, אולם מתחילים לעבוד בפועל החל מהשעה 7:00, כאשר השוחטים המועסקים במפעל מגיעים לעבודתם. כפועל יוצא, משולם לעובדים שכר עבודה החל מהשעה 7:00 בלבד ועל כך תביעתם.