דיני עבודה: עדכונים וניתוחים

פסק הדין בעניין סעש (נצ') 57327-01-18 מידות ומעשי נוף נ' מרדכי הרוש עוסק בחברת אדריכלות נוף, שתבעה עובד שלה אשר עבר לעבוד אצל לקוח. צעד זה הוביל לאובדן הכנסה של המעסיק המקורי, אשר העלה טענות לחוסר תום-לב מצדו של העובד. בין היתר קבל המעסיק על כך שהעובד גילה ללקוח (שבהמשך הפך למעסיקו החדש) את גובה שכרו. התביעה נדחתה בכללותה. בהערת פסיקה זו אבקש להתייחס להיבט הנוגע לזכות העובד לגלות את שכרו, שנבחן לראשונה בפסיקה זו. במהלך חודש אוגוסט, אושר תיקון לחוק שכר שווה לעובד ולעובדת המחיי

אישור מתווה תשלום ימי הבידוד בחודש האחרון היינו עדים להתמודדות ממשלתית עם סוגיית דיני עבודה ייחודית לתקופת משבר הקורונה – הסדרת מתווה ימי הבידוד וחלוקת העלות של ימים אלה. הערת הפסיקה והעדכון השבועי שפורסמו בבלוג (כאן, וכאן) ליוו את התהליך בתחילתו, עם בג"ץ סל שירות סיעוד, ועד לסירוב יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה לאישור המתווה שהוצע. ביום רביעי, 18 בנובמבר, 2020, התקבל מתווה מתוקן בדמות חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020 שעבר בקריאה

בפסק-דין שניתן לאחרונה על-ידי בית-הדין הארצי לעבודה בעניין התאמה, נקבע כי כאשר מבקשים להעביר עובד של קבלן שירות מתפקידו, חלה חובת שימוע משותפת הן על הקבלן והן על המזמין. מר הפוטה עבד כאחראי ניקיון בחצרה של חברת החשמל (המזמינה/ המשתמשת) במשך 23 שנים, באמצעות מספר חברות ניקיון מתחלפות. בשלוש השנים האחרונות לעבודתו חברת הקבלן (המעסיקה הישירה) היתה התאמה השמה ומידע (1995) בע״מ. במרץ 2013 נתבקשה חברת התאמה על-ידי חברת החשמל להפסיק את הצבתו של מר הפוטה בחברת החשמל, זאת לאחר חשד למע

פסק הדין בעניין ס"ק (אזורי) 2994-06-19 הסתדרות העובדים הכללית – מדינת ישראל (פורסם בנבו, ניתן ביום 08.10.2020) אישר למדינה להפעיל מערכות איכון ומעקב ברכבים של עובדי מדינה, על אף התנגדות ההסתדרות. בפסק הדין נקבע כי למדינה, המעסיקה, ישנה זכות להפעיל את מערכות האיכון בהתאם לתכליות כלכליות ובטיחותיות, ואולם עליה לערוך מחדש את הנוהל שקבעה לתפעול מערכות האיכון, לשם מניעת פגיעה שאינה מידתית בפרטיות העובדים ולשם הבטחת עקרון השקיפות. למדינה כמעסיקה ישנו אינטרס למעקב אחר פעילות עובדיה

חוק שכר שווה (להלן ״החוק״) עבר שינוי מקיף לפני 24 שנים אך נראה כי פערי השכר המגדרי בישראל מסרבים להתיישר לפי דרישת המחוקק. פסק הדין שלפנינו, אשר ניתן ב-20 באוקטובר 2020, עוסק בסוגיית פערי השכר המגדרי אשר עומדים כיום בישראל על כ-30% (כאן, כאן). פסק הדין סע״ש (ת״א) 969-08-15 ש.ז נ׳ ל.א בע״מ ניתן בבית-הדין האזורי בתל-אביב ועוסק בעובדת חברת היי-טק אשר קיבלה שכר נמוך מעמיתיה על אף שביצעה תפקידים שווים. כפי שיוסבר להלן, פסיקה זו מציפה את קשיי הוכחת פערי השכר וכן מעלה את שאלת פרשנות

ניו-זילנד – שכר שווה עבור עבודה שוות ערך: בשבוע שעבר בניו-זילנד, נכנס לתוקף חוק שמטרתו להגן על נשים מפני אפליה בשכר. החוק החדש מבקש להרחיב את ההסדר של "שכר שווה עבור עבודה שוות ערך", ולהגן גם על נשים שעובדות בעיסוקים הנחשבים ״נשיים״, בהם העובדות לרוב מרוויחות שכר נמוך מהשכר החציוני. ההסדר בחוק פשוט – עובדת יכולה לטעון בפני המעסיק טענת "שכר שווה" אם מתקיימים שני תנאים: האחד, היא עובדת במקצוע שמזוהה כיום או זוהה בעבר באופן מסורתי כמקצוע נשי, והשני, העובדת מועסקת במשרה עם ערך חב

תופעת השחיתות הינה תופעה שכיחה ושלילית אשר פוגעת בשלטון החוק וביציבות החברתית. השחיתות מכרסמת בערכי הנאמנות והסולידריות מבחינה תרבותית וחינוכית, וגורמת לשחיקת המוטיבציה של הפרט לתרום לחברה. עובדים בשירות הציבורי הינם שחקנים מרכזיים במהלכי חשיפת שחיתויות, מעצם היותם נוכחים פעילים ברשויות ציבוריות במסגרת עבודתם. המאבק בשחיתות נושא אופי ציבורי ואישי, ועל כן ישנה חשיבות גדולה לספק עבור "המתריעים בשער" הגנה מרבית. אולם, לא אחת עובדים שדיווחו על שחיתות או פגיעה בטוהר המידות בשירות

בחודש מאי האחרון פורסם בעיתון הארץ שכ-14 אלף אנשים עם מוגבלויות, אשר הועסקו במפעלים מוגנים שהושבתו בשל הקורונה, אינם מקבלים מהמדינה דמי אבטלה או כל פיצוי על הפסקת עבודתם – ונותרו ללא אמצעי קיום. הסיבה לכך שעובדים אלו לא מקבלים דמי אבטלה נעוצה בכך שבמפעלים אלו לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד. אלפי האנשים המועסקים במפעלים אלו אמנם מקבלים גמול עבור ביצוע עבודתם, אך לפי הכתבה הוא נע בין 200 ל-2,000 שקלים בחודש בלבד – והם אינם זכאים לשכר מינימום, הפרשות של זכויות סוציאליות ועוד. מגפת

שביתת הסגל הזוטר במכללות הסגל הזוטר במכללות הציבוריות שובת מאז תחילת שנת הלימודים (כלכליסט). בין הדרישות שהעלה איגוד הסגל האקדמי במכללות: העסקה רציפה ללא פיטורים לאחר כל סמסטר או שנת לימודים, שיפור בתנאי השכר וכן תגמול על שעות עבודה נוספות שנדרשו בפועל עקב המעבר להוראה מקוונת. המחלוקת המרכזית שמונעת הגעה להסכם נוגעת לטענות משרד האוצר בנוגע לקיומן של חריגות שכר. סעיף 29 (א) לחוק יסודות התקציב אוסר על גוף מתוקצב או נתמך להנהיג שינויים בשכר או לתת הטבות כספיות מעבר למה שהונהג לג

בשנת 2010 החלה מירב בן-דוד לעבוד במסעדת "המטבח של רמה". בתחילה היא הייתה אחראית על ניהול המסעדה ושיווקה, ובהמשך הפכה לאחראית גם על ניהול האירועים במסעדה. היחסים בין רמה, מנהלת המסעדה והבעלים, לבין מירב, היו חמים וקרובים, ורמה הייתה מרוצה מתפקודה של מירב. בחודש מאי 2013 עדכנה מירב את רמה כי היא בהיריון. החל משלב זה השתנה יחסה של רמה כלפי מירב והחל תהליך של צמצום בסמכויותיה. בתוך כך, נשללה ממירב הסמכות לשווק את האירועים במסעדה ולבצע את ההתחשבנות הכספית בגינם; הסיסמה לתיבת הדוא"