RSS Feed
ארכיון
תגיות

עדכון שבועי 12-19.5.2020

המורות והגננות ביום ראשון האחרון פורסמו כתבות בכמה אתרים (לדוגמה TheMarker ו-Ynet) על חזרת בתי הספר לשגרה. הגם שהדבר טוב ומבורך שכן חזרת הילדים תקל על אפשרות המשק לצאת מהמשבר הכלכלי אליו נקלע בעקבות הקורונה, יש בכך בעיות בהקשר של דיני העבודה. כך למשל עולה השאלה המשפטית לעניין המורים שהם בקבוצות סיכון. בניגוד למחלה, שמצדיקה היעדרות בתשלום בהתאם לכללים הקבועים בחוק דמי מחלה, התשל״ו-1976, היעדרות בשל חשש מפני הידבקות במחלה אינה מוסדרת בחקיקה. בהעדר הסדרה מיוחדת, היעדרות כזו יכולה להוביל לניכוי שכר ואף לפיטורים, ולחלופין יכולה להוביל עובדים להגיע לעבודה למרות החשש, כלומר לגרום לעובדים בקבוצת סיכון להעמיד את עצמם בסיכון להיבדקות. אמנם, בנסיבות מסוימות ניתן לקבל אישור מרופא תעסוקתי לאי-כשירות לעבו

הערת פסיקה: חובה מוגברת על המעסיק למנוע הטרדה מינית בעת שליחות במדינה זרה

בחודש פברואר האחרון פורסם פסק דינו של בית הדין הארצי שניתן בע"ע 64261-10-18 פלונית נ' חברה אלמונית ואלמוני (פורסם בנבו).פסק דין זה מרחיב את אחריותם של מעסיקים ישראלים בגין הטרדה מינית שנעשתה במסגרת פעילות העבודה במדינה זרה. פסק הדין קובע כי החברה המעסיקה אחראית להטרדת המערערת, עובדת החברה, בעת שהותה לצורך עבודתה במדינה זרה וזאת בידי איש עסקים מקומי אשר קיים קשרים עסקיים עם החברה. המערערת אשר הועסקה כסמנכ"לית שיווק בחברה נשלחה פעמים מספר למדינה זרה שם שוכנה בווילה שכורה אשר שימשה הן לצורכי פגישות העבודה והן לצורכי לינה. את הווילה שכר איש העסקים המקומי לטובת פעילות עסקית. באחד מביקוריה של המערערת במדינה הזרה, איש העסקים המקומי הטריד אותה באופן פיזי ומילולי וזאת בסמוך לאחת מהפגישות העסקיות שהתק

הערת פסיקה: האם יש להטיל חסיון על שמו של עובד שתבע את מעסיקו? עקרון פומביות הדיון אל מול זכות העובד

עניין סע (חי') 24429-02-10 אליה אזנקוט נ' חיפה כימיקלים בע"מ עוסק בבקשה של עובדת לחסות את שמה מהליך משפטי שניהלה כנגד מעסיק לפני כ-10 שנים, במסגרתו הגישה בקשה לסעד זמני לביטול פיטוריה והשבתה לעבודה, בטענה כי פוטרה בשל היותה בהריון. בבקשת העובדת נטען כי הופעתו של ההליך במנועי החיפוש האינטרנטיים מרתיעה מעסיקים פוטנציאליים ופוגעת ביכולתה להשתלב בשוק העבודה, שכן באותו הליך קיבל בית הדין האזורי לעבודה את טענת המעסיק לפיה היא פוטרה בשל תפקודה הלקוי בחברה, ופרט את טענותיו של המעסיק בעניין זה לפרטי פרטים, לרבות ייחוסן של תכונות אופי שליליות לעובדת. בית הדין דחה את בקשתה של העובדת מאחר שלא הוכחו החריגים הקבועים בסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") המצדיקים איסור

הערת פסיקה: מינוי מומחה רפואי על-ידי בית הדין

התובעת בתיק בל (חי') 628-02-19 שירין חוראני סלמאן נ' המוסד לביטוח לאומי (2.4.2020) הגישה לבית הדין לעבודה תביעה לקבלת גמלת שמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי. בטרם הגשת התביעה, פנתה התובעת למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת גמלת שמירת ההיריון. לפנייתה צרפה התובעת אישור רפואי לפיו בשל מצבה הרפואי נאלצה היא לצאת לשמירת היריון למשך כחמישה וחצי חודשים. המוסד לביטוח לאומי דחה את פנייתה של התובעת תוך שהוא קובע שמצבה הרפואי לא הצדיק את יציאתה לשמירת היריון. יתרונו המרכזי של המוסד לביטוח לאומי, בעיני הפונה אליו, הוא היותו גוף אובייקטיבי, חף מאינטרסים החותר לבירורה של האמת מבלי משוא פנים. ואולם, ברבות השנים פיתחו הוועדות הרפואיות של מוסד זה, האמונות על בירור מצבו הרפואי של הפונה, מנגנון הגנה (מוצדק) כנגד רמאי