דיני עבודה: עדכונים וניתוחים

עניינו של פסק-הדין בעניין ליברטי – קלימהטק מיזוג אוויר לרכב בע"מ בפיטורי התובע, בעל מניות מיעוט לשעבר בנתבעת, נוכח התעכרות יחסיו עם שותפו המכהן כמנהל החברה. בפסק-דין זה נדרש בית-הדין להכריע בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים; באופן סיום היחסים בין הצדדים; וככל שיוכרע כי התובע היה עובד הנתבעת וכי יחסי העבודה ביניהם הסתיימו בפיטורים – בזכאותו לפיצויים נוכח הימנעות החברה מעריכת שימוע טרם פיטוריו. כן נדונה תביעת העובד להחזר סכומים שנטען כי קוזזו שלא כדין משכרו. נקודת המוצא

מקומות עבודה מהווים זירה משמעותית בה העובדות והעובדים נמצאים זמן רב. בשל כך, מקום העבודה מהווה כר פורה להתרחשות הטרדות מיניות. 30.5% מהנשים שהוטרדו מינית, נפגעו במקום עבודתן – כך עולה מסקר הביטחון האישי שפורסם בשנת 2018. בחוק למניעת הטרדה מינית קבועות שלוש דרכים לטיפול בהטרדה מינית: מסלול פלילי, מסלול נזיקי ומסלול משמעתי המתבצע במקום העבודה. הנפגעת זכאית לבחור האם ברצונה להיעזר בחוק ובאיזה מסלול או מסלולים לבחור. במאמר דעה זה אתמקד במסלול המשמעתי. לפי התקנות למניעת הטרדה מיני

פסק-הדין ע"ע (ארצי ) 18296-06-19 כרמית רהב - קדימה מדע - חינוך לחיים בע"מ (חל"צ) דן בשינוי תנאי העסקה של עובדת עת חילופי מעסיקים. העובדת, שתביעתה נדחתה בבית-הדין האזורי ועל כן ערערה, עבדה בבית ספר תיכון חקלאי בתור ספרנית ב-72.35% משרה. בית הספר נוהל והופעל על ידי חברת כפר הנוער הדתי. במהלך שנת 2016, חתמו כפר הנוער וחברת קדימה מדע על הסכם העברה לפיו ניהול בית הספר והפעלתו יעברו לידי האחרונה. יום לפני תחילת שנת הלימודים קיבלה העובדת כתב מינוי מהמעסיקה החדשה בו התבשרה כי היקף מש

עדכון: שביתת הסגל הזוטר שביתת הסגל הזוטר במכללות הציבוריות, אשר החלה עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, תמה לאחר כ-9 שבועות. כזכור וכפי שסוקר בהרחבה בבלוג זה, ארגון ״כוח לעובדים״ שמייצג את הסגל הזוטר במספר מכללות דרש שיפור במעמדם ותנאי העסקתם ואת הסדרת ביטחונם התעסוקתי. בין הדרישות שעלו: ביטול שיטת ההעסקה הפוגענית של פיטורים בסוף כל סמסטר, מעבר משכר סמסטריאלי לשכר שנתי ורציף, צבירת ותק וזכויות סוציאליות, כתבי מינוי דו-שנתיים ועדכון טבלאות השכר. סוגיה מרכזית שעמדה במחלוקת בניהול ה

בפסק הדין שניתן בע"ע 5579-09-19, מיום 21.10.2020 (ביסאן נ' מועצה מקומית יאנוח ג'ת ואח'), נדון ערעור העובדת על דחיית תביעתה לקבלת תנאי פרישה מועדפים שהובטחו לה על ידי מעסיקתה (המועצה), הכוללים, בין היתר, חודשי הסתגלות, תקופת הודעה מוקדמת, מענק פרישה ומענק שנים עודפות בגין תקופה העולה על 35 שנות עבודה. במועדים הרלבנטיים לתביעה היתה העובדת זכאית לפנסיה תקציבית, וזאת נוכח מועד תחילת העסקתה (בשנת 1972) ומועד יציאתה לפרישה מוקדמת (סמוך לגיל 60). המועצה, אשר יזמה את פרישתה המוקדמת

פסק הדין בעניין על"ח (אזורי ת"א) 54972-08-20 רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ – מדינת ישראל (פורסם בנבו, ניתן ביום 20.10.2020) עוסק בערעור על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, אשר דחתה את בקשת החברה לקבלת היתר לפיטורי עובדת. החברה החליטה לפטר את העובדת בעת ששהתה בחל"ת בעקבות מגפת הקורונה, אולם באותה תקופה פנתה העובדת לקבלת ייעוץ לקראת תחילת טיפולי פוריות. על כן, פנתה החברה לממונה על עבודת נשים בבקשה לקבלת היתר לפיטורי העובדת על פי סעיף 9 לחוק עבודת נשים, אשר נדחתה

בחודש יולי האחרון הגישה עמותת "ישראל למען הנגב" עתירה כנגד משרד הביטחון בשל העיכוב ביישום ההחלטה להקמת קריית המודיעין בנגב. טענת העותרים, כמו גם גופים נוספים, ממקדת את האשם בחלקו בהתנגדות מצד אנשי הקבע בחיל-המודיעין. הללו הודיעו שככל שיחויבו במעבר לדרום – יעזבו ויעברו לשוק הפרטי. סוגיה דומה למדי התעוררה לאחרונה כאשר עובדי רשות המים הממשלתית סירבו לקבל החלטה על מעבר לירושלים. בעניין זה קבע בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בפברואר האחרון, כי על המעסיק להמשיך ולנהל משא-ומתן עם אר

הגנת שוק התעסוקה שר השיכון יעקב ליצמן הניח על שולחן הממשלה הצעה להגדיל באלפי עובדים את מכסת העובדים הזרים לענף הבניין. על-פי ההצעה, תבוטל מדיניות הממשלה לצמצם את מספר העובדים הזרים והקבלנים יוכלו לחזור ולהגדיל בהדרגה את היקף העובדים הזרים בבניין עד למספר כולל של 22 אלף, לעומת 15.8 אלף נכון לסוף 2019. הנימוקים להצעה הם כי ישראלים אינם מעוניינים לעבוד בבניין וכי בשנים הקרובות יהיה מחסור חריף בעובדים לאור הגידול הצפוי בהיקפי הבנייה. בבנק ישראל סבורים כי ההצעה תעמיק את האבטלה בקר

במאי 2017 חוקקה הכנסת חוק שבמסגרתו הוחל נוהל המחייב תשלום פיקדון עבור מבקשי מקלט. הנוהל חייב מעסיקים להפקיד בעבור עובדיהם פיקדון חודשי השווה ל-36% משכרם (16% משולמים על-ידי המעסיק ו20% מנוכים משכרו של העובד). הנוהל חל על עובדים זרים המוגדרים לפי החוק למניעת הסתננות כ״מסתננים״, כלומר אנשים שנכנסו לישראל שלא דרך מעבר גבול. בישראל יש 31,547 מבקשי מקלט שנכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים, רובם הגיעו מאריתריאה וסודן (נתונים של רשות האוכלוסין וההגירה; עוד ניתן למצוא בנתונים אלו שמספר

פסק הדין ע״ע 28650-11-17 עמותת בני ציון – שלומית עמרני שניתן ב-02/02/2020 מגולל את סיפורה של שלומית, סייעת אשר הועסקה כ-18 שנים בגן ילדים של עמותת בני ציון. העמותה מפעילה גנים ומעונות יום במגזר החרדי ונחשבת מוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי (מוכש״ר). העובדת הגישה תביעה נגד העמותה וביקשה לקבל תשלום הפרשי שכר בהתאם למקובל במוסדות החינוך הרשמי. עמרני השתכרה 3,303 ש״ח בחודש בלבד על אף שסייעת מקבילה במוסד רשמי מרוויחה 6,050 ש״ח על אותה העבודה. בית הדין האזורי קבע כי העובדת זכאית להשוואת