RSS Feed
ארכיון
תגיות

חובת המעסיק לחפש תפקיד חלופי לעובד העומד בפני פיטורים

עע (ארצי) 67949-09-16 שמואל וגמן נ' י. ו. גליל הנדסה בע"מ (פורסם בנבו, 17.1.18) לאחרונה התווה בית-הדין הארצי הלכה חדשה בנוגע לחובות המעסיק כלפי עובד שיש כוונה לפטרו. הלכה זו אמנם תואמת לקו שנקטו בתי-הדין לעבודה בשנים האחרונות, אך ניתן לתהות על אודות השימוש שעושה בית-הדין לעבודה בדוקטרינות מדיני החוזים הכלליים. המערער, שמואל וגמן, הועסק בחברה במשך 29 שנים; בהיותו מספר שנים לפני גיל הפרישה, נמסר לו כי הוחלט למנות במקומו עובד אחר. כשבועיים לאחר שהמערער ומעסיקו סיכמו שיישקלו תפקידים חלופיים עבור המערער, התקיימה פגישה נוספת בה נמסר למערער כי הוחלט לסיים את עבודתו בחברה. בית-הדין האזורי הכיר בעובדה שתפקודו המקצועי של המערער לא היה משביע רצון, אך נקבע כי על המעסיק היה להודיע למערער מראש, לפני הפגיש

עדכון שבועי

תאונות באתרי בנייה השבוע דווח כי אתר בנייה בבני-ברק נסגר לחודש ימים בשל ליקויי בטיחות, וזאת מבלי שאירעה בו תאונת עבודה. כפי שנדון בעבר בבלוג זה ("על האחריות לבטיחות בעבודה, בעקבות פס״ד זאדה – יעז חברה לבניה"), ענף הבנייה בישראל רווי בליקויי בטיחות ובאכיפת חסר, ורק בשנים האחרונות גוברת המודעות לסכנה המשמעותית שבה נתונים עובדים בענף. סגירת האתר באופן פרוספקטיבי, מבלי להמתין להתרחשות תאונה, מהווה מסר תקדימי וחשוב לחברות הבנייה לפיו המדינה נכונה לאכוף ביתר שאת את תקנות הבטיחות, גם במחיר פגיעה כלכלית בקבלנים. יש לקוות כי מגמה חיובית זו תימשך כך שלאכיפת תקנות הבטיחות יתווסף מימד הרתעתי לצד המימד הענישתי הקיים. קיצור שבוע העבודה השבוע חתם שר העבודה והרווחה על צו הרחבה שייכנס לתוקף ב-1.4.18, המקצר ב

עדכון שבועי

הרחבת אחריות המעביד לנזק שנגרם עקב מניעת טיפול רפואי: בהתפתחות פסיקתית מהעת האחרונה הרחיב בית הדין לעבודה את ההגדרה של "פגיעה בעבודה". כעת, פגיעה זו עשויה לחול גם על נסיבות שבהן העובד נמנע מקבלת טיפול רפואי עקב העבודה או בשל תנאיה, ובשל כך הוחמרה מחלתו. המשמעות הכלכלית של פסיקה זו היא למעשה יצירת כלל אחריות, המחייב את המעביד בנזק שיגרם באם תנאי העסקת העובד ימנעו קבלת טיפול רפואי. בפסק הדין תבעה אלמנתו של עובד נמל אשדוד גמלת תלויים בנפגע עבודה. במקור ניסתה התובעת לזכות בפיצויים על ידי הוכחת הקשר בין החומרים עימם עבד בעבודה למחלת הסרטן שהביאה למותו, אך מומחים שללו קשר זה. עם זאת, אחד המומחים הוסיף שההתעלמות מהסימפטומים שנבעה עקב העבודה מנעה טיפול רפואי מוקדם ונכון יותר. בית הדין הארצי קבע שבאו

חילופי נשיאים בבית-הדין הארצי לעבודה: לאן מועדות פנינו?

בסוף חודש זה עתיד נשיא בית-הדין הארצי לעבודה, יגאל פליטמן, לפרוש מתפקידו, אותו תמלא סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה. רשימה זו תנסה לעמוד בקצרה על דמויותיהם השיפוטיות של הנשיא היוצא והנשיאה הנכנסת, ולהצביע על מגמות קיימות ועתידיות בפסיקות בית-הדין הארצי תחת ההנהגה המשתנה. הנשיא פליטמן, שנמצא על כס השיפוט כבר כשלושה עשורים, לא חשש לבטא עמדות הנתפשות כשנויות במחלוקת. בפרשת גלוטן, למשל, קבע הנשיא פליטמן כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים סיעודיים זרים, כך שמעסיקיהם הקשישים פטורים מהחובה לשלם להם שעות נוספות (אך, מנגד, העובדים עצמם נותרו עם הגנה חקיקתית מופחתת ביחס לשאר העובדים בישראל), ובפרשת קוצ'יק לא היסס להחיל את משפט העבודה על היחסים שבין קורבן סחר בנשים למטרות זנות לבין אלו שסחרו בה, למ

שינוי הסכם קיבוצי בשל הפליה מחמת גיל

מיכאל כץ נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ בינואר האחרון קיבל בית הדין הארצי לעבודה את ערעורה של חברת אל-על על החלטת בית הדין האזורי בתל-אביב לשנות סעיפים בהסכם קיבוצי הנוגע לתנאי העבודה של טייסיה הותיקים. בהערת פסיקה זו אסקור ואבקר בקצרה את החלטות שתי הערכאות בפרשה. תקנה 21א לתקנות הטיס קובעת כי הגיל המקסימלי לטייס-מפקד (קברניט) בטיסות מסחריות הוא 65, והגבלה זו גם נכללה בשנת 2014 בתיקון 172 לאמנת שיקגו (אמנת התעופה האזרחית הבינלאומית). בעקבות העלאת גיל הפרישה בישראל ל67 נוצר באל-על מצב בו קברניטים ייאלצו לעבוד כטייסי-משנה במשך השנתיים שנותרו להם עד הפרישה, ולהרוויח שכר נמוך יותר בהתאם. הסדר זה עוגן בהסכם קיבוצי שנחתם על ידי ההסתדרות ואל-על בשנת 2008 לפיו "טייסים אשר שימשו בעבר כקברניטים ייאל