עדכון שבועי

תאונות באתרי בנייה

השבוע דווח כי אתר בנייה בבני-ברק נסגר לחודש ימים בשל ליקויי בטיחות, וזאת מבלי שאירעה בו תאונת עבודה. כפי שנדון בעבר בבלוג זה ("על האחריות לבטיחות בעבודה, בעקבות פס״ד זאדה – יעז חברה לבניה"), ענף הבנייה בישראל רווי בליקויי בטיחות ובאכיפת חסר, ורק בשנים האחרונות גוברת המודעות לסכנה המשמעותית שבה נתונים עובדים בענף. סגירת האתר באופן פרוספקטיבי, מבלי להמתין להתרחשות תאונה, מהווה מסר תקדימי וחשוב לחברות הבנייה לפיו המדינה נכונה לאכוף ביתר שאת את תקנות הבטיחות, גם במחיר פגיעה כלכלית בקבלנים. יש לקוות כי מגמה חיובית זו תימשך כך שלאכיפת תקנות הבטיחות יתווסף מימד הרתעתי לצד המימד הענישתי הקיים.

קיצור שבוע העבודה

השבוע חתם שר העבודה והרווחה על צו הרחבה שייכנס לתוקף ב-1.4.18, המקצר בשעה את שבוע העבודה במשק מ-43 ל-42 שעות. שכר המינימום החודשי לא ישתנה, כך שהמשמעות הפרקטית של צו ההרחבה היא שעובדים העובדים לפי שעות יידרשו לעבוד כארבע שעות פחות בכל חודש מבלי שישתנה שכרם. יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הצהיר השבוע כי המטרה הסופית היא להביא את ישראל לשבוע עבודה של 40 שעות, כנהוג ברוב מדינות ה-OECD.

זכות השביתה

בית-הדין הארצי הורה השבוע לעובדי נמל חיפה, שהחלו בעיצומים בשל הסחבת והעיכוב בחתימת הסכם התייעלות מולם, לשוב לאלתר לעבודה מלאה. טרם פורסמו הנימוקים להחלטה זו. בתוך כך, נציגי לקוחות הנמלים פנו במכתב לראש הממשלה בבקשה שיתערב בנעשה בנמלים; לטענתם, "בעיות בנמלים נובעות מפעילות לא תקינה של סקטורים מסוימים שמנצלים את כוחם בכדי להכתיב את רצונם על הנהלת הנמלים", ומצב זה מקשה על המסחר במיוחד בתקופת חג הפסח העמוסה.

מקרה נוסף בו בית-הדין הגביל לאחרונה את זכות השביתה הוא עניין העוזרים המשפטיים. ב-1.3.18 הודיעו העוזרים המשפטיים על כוונתם לשבות ללא הגבלת זמן, וזאת בשל כישלון המו"מ על תנאי העסקתם – חוזה אישי בלא קביעות. בית-הדין האזורי בת"א סירב לאשר זאת, והורה ב-4.3.18 לעוזרים לשוב לעבודה עד לקיום דיון נוסף וישיבות גישור בעניינם. שבוע לאחר מכן הודיעו העוזרים שוב על כוונתם לשבות ופנו לשרת המשפטים בבקשה שתתערב בעניינם כמגשרת. בית-הדין סירב פעם נוספת לאשר את השביתה. למרות שלפי חלק מהדיווחים חלה התקרבות בעמדות הצדדים במהלך המו"מ, אין מדובר באינדיקציות ודאיות, כך שסופו של סכסוך זה אינו נראה, כרגע, באופק.

עוד הוציא בית-הדין לעבודה צו מניעה נגד שביתה שביקשו לבצע עובדי קופת-החולים "מאוחדת". העובדים תכננו להשבית את המרפאות למשך אחר-הצהריים ביום רביעי השבוע (21.3), כמחאה על סחבת מצד ההנהלה במו"מ על תנאי השכר שלהם.

זכויות מבקשי מקלט

בית-הדין האזורי בת"א פסק השבוע כי עובד זר שהתפטר בשל כליאתו הצפויה במתקן "חולות" זכאי לפיצויי פיטורין ושאר זכויות סוציאליות – אך שיש לקזז מסכום זה יתרת הודעה מוקדמת אותה נדרש התובע לתת למעסיק. פס"ד זה מצטרף לשורת פסיקות מבתי-הדין לעבודה בנוגע לתחימת הגבול בין התפטרות מרצון לבין התפטרות בשל "כוח עליון" או נסיבות חיצוניות. בפרשה הנדונה מתבטאת המגמה הנוהגת בעולם דיני העבודה, שעלתה גם בפרשות עז-רום, קוקא (גישת השופטת רוזנפלד) ודראגמה: על המעסיק לשאת, לפחות במידה חלקית, ב-"סיכון" שבהעסקת עובד שעלול להתפטר בשל נסיבות חיצוניות (כגון סגר בשטחים), מכיוון שמצבים אלה אינם לחלוטין בלתי-צפויים.

הגנת הפרטיות

השבוע חלה התפתחות מעניינת בנושא הגבולות הלגיטימיים של זכות העובד לפרטיות מול מעסיקו. בעניין פישר תעשיות פרמצבטיות, בית-הדין הארצי פסק כי למעביד זכאות לקבלת נתוני תקשורת ואיכון מטלפון הנייד המוחזק בידי העובד, כאשר המעביד טען כי מידע זה רלבנטי לצורך התגוננות מתביעת העובד. עם זאת, לעובד תינתן ההזדמנות להשחיר "מידע עודף" לפני העברתו למעסיק. אמנם נראה כי בית הדין הביע יותר תמיכה בזכאות המעביד למידע פרטי של עובדיו משהביע בפרשות איסקוב וגורליק (שם נדונה זכאות המעביד לצפות בתכתובות פרטיות של עובדת), אך ניתן לטעון כי הפגיעה בפרטיות בעניינו מצומצמת יחסית: ראשית, מכיוון שנתוני תקשורת טכניים הינם "אישיים" פחות מתכתובות, ושנית, בשל ההזדמנות שניתנת לעובד לעבור על המידע טרם מסירתו למעסיק.

שוויון מגדרי

לפי דיווחים בתקשורת, השופטת רחל בר"ג הירשברג מבית-הדין האזורי בירושלים מתחה בעל-פה ביקורת קשה על נציגי המדינה, לאור קיומו של קורס המיועד לחרדים במתכונת של הפרדה מגדרית: "מבחינת השוויון אתם מצעידים את בתי הדין לעבודה 45 שנים אחורה, ואת הדין הכללי אתם מצעידים 70 שנים אחורה". פרשה זו מגיעה בתקופה טעונה בכל הנוגע להפרדה מגדרית במקומות עבודה; בחודש שעבר קבע בית-המשפט המחוזי בירושלים כי הפרדה מגדרית בקורס מורי דרך המיועד לחרדים מהווה הפליה, ועוד נחשף כי עיריית מודיעין עילית פרסמה תקנון המנחה את עובדי העירייה לקיים הפרדה מגדרית, בין השאר בזמן הסעות מטעם העבודה ובזמן ארוחות.