הערת פסיקה: נטל ההוכחה בתובענה לגמול שעות נוספות

בפסק דין ע״ע (ארצי) 30878-11-16 נורדשטיין נ׳ קורבן, שניתן ב-6 לספטמבר 2018, נידון יישומו של סעיף 26ב לחוק הגנת השכר (תיקון 24 משנת 2008), העוסק בהעברת הנטל, בתובענות לגמול שעות נוספות, מן העובד אל המעסיק, להוכיח ״כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת״. העובדת טענה לעבודה של שישה ימים בשבוע בממוצע של 17 שעות נוספות שבועיות והעמידה את תביעתה על 60 שעות נוספות בחודש (הגבול בחוק להעברת נטל ההוכחה), בעוד המעסיק טען לאי עבודה כלל בשעות נוספות או בימי שישי.

הפסיקה בבית הדין האזורי, שאושרה בארצי, הייתה שהראיות מצביעות על כך שהייתה עבודה בשעות נוספות, הגם שהקיפן לא ברור. במצב זה, כפי שנפסק בעבר בע״ע 47715-09-14 ריעני נ׳ אליאסי שיווק בע״מ, חל סעיף 26ב ומאחר שהמעסיק לא הרים את נטל ההוכחה ביחס להיקף השעות, מתקבלת גירסתה של העובדת. פסיקת הארצי מוסיפה באוביטר, שגם במקרה שלא ניתן היה להכריע האם עבדה העובדת בשעות נוספות, הרי שגם אז היה חל בענייננו סעיף 26ב, החל גם במקרים בהם כפות המאזניים שוות בעניין זה.

אלא, שמעיון בעובדות המקרה בפס״ד ריעני ופס״ד נורדשטיין, נראה שיש תזוזה בפסיקה לטובת העובדים.

בעוד בפס״ד ריעני, העובד נתן גירסה מדויקת, באילו שעות עבד ברמה השבועית, הרי שגירסת העובדת כאן הייתה כללית מאוד והתייחסה לממוצע שעות עבודה. למרות זאת, בפס״ד ריעני נקבע ש״התובע לא הציג כל גרסה עובדתית ממנה ניתן ללמוד כיצד ועל בסיס אילו נתונים הוא טוען למתכונת עבודה שהוצגה בתצהירו״ וכן ״בהעדר גרסה עובדתית מהימנה ממנה ניתן ללמוד כי התובע הועסק שעות נוספות, אין אנו מקבלים את תביעתו ברכיב זה״. [ההדגשה אינה במקור]

לעומת זאת, בפסק הדין החדש, נראה שיש חזרה לדברים שנאמרו בפס״ד מוקדם יותר – ע"ע (ארצי) 15546-05-11 בוסקילה נ' נתיבי מעיין אביב בע"מ – בו נקבע שמצד העובד מספיקה גירסה כלשהי למתכונת עבודתו ונטל השכנוע הוא לחלוטין על המעסיק להוכיח שלא נעבדו כלל שעות נוספות או שמתכונת העבודה הנטענת אינה נכונה, כאשר אפילו לא נדרשת ראשית ראיה מצד העובד, מלבד תצהירו ועדותו.

כדברי אחד משופטי הרוב בפס״ד בוסקילה, השופט רבינוביץ׳: "המנגנון המפורט הזה [הכוונה לניהול פנקס שעות עבודה לפי סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה – ש.ה.] נותן בידי המעסיק כלים מעולים לסתור טענות בדויות ככל שישנן, של העובד לגבי מספר שעות עבודה אותן עבד, כך שהיפוך נטל השכנוע אינו כרוך בנטל כבד לגבי המעסיק, ובלבד שהמעסיק יישם מנגנון זה כראוי. העובד מאידך אינו צריך ליגע את עצמו בחיפוש אחר ראיות להוכחת מספר שעות העבודה, בה בשעה שמידע זה מצוי או צריך להיות מצוי על פי החוק בידי המעסיק."

[אמנם בפס״ד ריעני הוכיח המעסיק לגבי יום מסוים שדיווח העובד אינו אמיתי, אך גם בפס״ד בוסקילה, שינה העובד את גרסתו לחלוטין, ממתכונת עבודה קבועה למתכונת עבודה משתנה ואף הודה שחלק מן השעות עליהן דיווח היו ״שעות מתות״ מבחינת עבודה.]

המגמה הזו, אם אכן היא נכונה, יש בה אולי בכדי להצביע על כך, שבתי הדין מרגישים, שניתן זמן מספק למעסיקים להסתגל למצב החדש, ששונה לפני קרוב ל-10 שנים, והגיע הזמן לכפות את ניהול הפנקס כחוק וכדין, כאשר הדרך לעשות זאת, על פי המחוקק, היא באכיפה אזרחית, המקנה לעובד חזקה שעבד שעות נוספות עד 60 שעות בחודש, מספר שעות לא מועט. הדרך הראויה למעסיק להתגונן אינה בשעת התביעה, באמצעות חיקור-עד של העובדים וניסיון לגרום להם לסתור את עצמם, אלא במהלך תקופת העסקתם, באמצעות ניהול פנקס שעות תקין למהדרין.

האם מדובר בסנקציה גבוהה מידי, עד 60 שעות חודשיות, בעיקר עבור מעסיקים קטנים, שעצם ניהול פנקס קשה להם או זר להם? המחוקק לא מבחין בין עסקים גדולים וקטנים, וכיום, כאשר מערכות ניהול השכר הופכות יותר ויותר דיגיטליות, לדעתי אכן ראוי לחייב גם בעלי עסקים קטנים בניהול פנקס. מה עוד, שלפי תיקון 24 לחוק, חלה גם חובה על המעסיק לתת תלוש שכר מפורט, שבלתי אפשרי לנהלו ללא מערכות דיגיטליות.

לכאורה עשוי המעסיק לטעון, כהגנה מפני תביעת שעות נוספות כאשר אין רישום מסודר, כי לא התיר עבודה בשעות נוספות ואלה בוצעו שלא בידיעתו. אלא שאפשרות כזו צומצמה כבר בבתי הדין, כאשר נפסק כי במקום שבו אין איסור מפורש לעבודה בשעות נוספות, המעסיק לא יוכל להתכחש להן לאחר שנהנה משעות אלו ובוודאי כאשר עצם עין. לכן ניתן להניח כי תהיה ציפיה מהמעסיק להוכיח באופן מפורש, בראיות חד-משמעיות, איסור לעבודה בשעות נוספות, שאף תואם את הציפיות מהעובד בשטח.

שאלה נוספת שאולי תעלה בעתיד, היא האם במקום שבו ניתנת תוספת שעות נוספות גלובלית, עצם מתן התוספת כמוהו כהודאה מצד המעסיק שאכן יש עבודה בשעות נוספות. בהנחה שכך, ובהיעדר הוראה מפורשת שלא לחרוג מההיקף שנקבע, עשויה לעמוד לעובד החזקה של סעיף 26ב, בבואו לתבוע גמול שעות נוספות מעבר למה שניתן לו בגמול הגלובלי.