עדכון שבועי: 14.01.2022

הגל החמישי: אחריות המדינה על הפגיעה הכלכלית

התפרצות זן האומיקרון של נגיף הקורונה בשיאה, ובימים האחרונים מספר המאומתים לנגיף מגיע לעשרות אלפים ביום. על פי דיווחי המל"ל, לפחות 10% מהעובדיםבמשק נמצאים כעת בבידוד.

נראה כי על אף השינוי הקיצוני במצב הבריאותי ובמצב העבודה במשק, הממשלה הנוכחית בוחרת שלא ללכת לכיוון של פיצוי נרחב לכל אלה שניזוקים כלכלית מהמצב; במקום זאת, נשקל מתווה של סיוע לעסקים בתחומים ספציפיים שנפגעו באופן מיוחד.

אחד מההסברים שניתנו לכך שהמדינה לא מחלקת תשלומים באופן אוטומטי לאזרחים ולעסקים הוא שהפגיעה לא נגרמת כתוצאה מפעולה ישירה של המדינה. שלא כמו בגלים השונים, הפעם לא הטילה המדינה סגר. בכך, חוסר הפעילות של העסקים לא נובע מהחלטות של המדינה, אלא בשל המחלה. אם כן, כאשר לא מדובר על פעולה משלימה של המדינה להחלטותיה שלה, נשאלת השאלה האם על המדינה לפצות את האזרחים שנפגעו מהתפשטות הגל החמישי; במילים אחרות, האם המדינה צריכה לממש אחריות חברתית לאזרחיה בשעת משבר.

קודם כל, ניתן לומר שהמדינה אכן נושאת באחריות להיקף התפשטות המגיפה, בכך שהיא בעלת האפשרות הבלעדית – דרך מערכת הבריאות – למנוע התפרצות שכזו. אך אף אם נקבל את ההנחה שהמצב לא נוצר על ידי המדינה, אין זה מונע את האפשרות שעל המדינה מוטלת אחריות להתערב בשוק ולדאוג לאזרחים שנפגעו כלכלית באופן קשה מסיבה שאינה קשורה אליהם או אל המעסיק שלהם. מודל הKurzarbeit, שיושם במדינות רבות גם במהלך משבר הקורונה, נוצר בכדי לאפשר לעובדים להישאר מועסקים גם במשברים כלכליים, וזאת על ידי השתתפות של המדינה במימון השכר.

לזאת יש להוסיף גם שיקולים כלכליים בעד תמיכה כספית מיידית של המדינה. העזרה הכלכלית המיידית שניתנה בגל הראשון מנעה סגירה של עסקים רבים; סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם ביום שני האחרון, מצא שעסקים רבים נעזרו במתווה החל"ת של המדינה, בעיקר בתחום שירותי המזון (87%) והמלונאות (100%). לפי הסקר, רוב המעסיקים סיפרו כי מתווה החל"ת ומתווה ההלוואות בערבות המדינה עזר להם במידה רבה לצלוח את משבר הקורונה.

בנוסף, בגל הנוכחי של מחלת הקורונה נעשה שימוש בבדיקות ביתיות לנגיף, שנרכשות באופן פרטי על ידי האזרחים. קניית הבדיקות, במיוחד במשפחות מרובות ילדים, עלולה להוות נטל כלכלי משמעותי. על זאת יש להוסיף כי פורסם השבוע שהכנסות המדינה בשנה האחרונה היו 25 מיליארד ש"ח מעל המצופה. בשל כל זאת, נראה כי קיים צידוק לתמיכה כלכלית מטעם המדינה בנפגעים מהתפשטות האומיקרון.

התאגדות העובדים בסטארבקס (ארה"ב) והתערבות המעסיק בהליך ההתארגנות

כחודש אחרי שמשרד העבודה האמריקאי אישר לראשונה הצבעה על התאגדות עובדים בסטארבקס, המאבק לאיגוד עובדים בחברה צובר תאוצה. דווחו התארגנויות במדינות שונות בארה"ב, כמו מסצ'וסטס, וושינגטון, טנסי, אילינוי וקולורדו. בשבוע האחרון אישר משרד העבודה האמריקאי הצבעה על התאגדות עובדי החברה בסניף באריזונה, וכן אפשר לאיגוד זה, ככל שיוקם, להתאחד עם האיגוד שכבר קיים זה כמעט חודש בבאפלו, ניו-יורק.

כבר מאז שנות ה80 עובדי סטארבקס ניסו להתאגד, אבל ניסיונות אלה נתקלו בהתנגדות מצד ההנהלות החברה. גם בהתארגנות העובדים הנוכחית, פעילים בעד איגוד העובדים דיווחו על מאמצים כבירים שמשקיעה סטארבקס בניסיונותיה למנוע את התאגדות עובדיה; אנשים בעלי כוח בחברה ובסניפים הגיעו אל העובדים, לפעמים אף אל כל אחד באופן פרטי, וניסו לשכנע אותם להתנגד לאיגוד.

פעולות שכאלה אינן חוקיות בארץ, מכיוון שפס"ד פלאפון קבע כי למעסיק אסור להתערב בהליך ההתארגנות של עובדיו עד לכינון ארגון יציג. עם זאת, גם אצלנו לא ברור לחלוטין האם הסדר זה הוא מספיק חזק. חברות גדולות, שיוכלו לספוג את הפיצוי שיוטל עליהם על פגיעה בחופש ההתאגדות, אפשר ויעדיפו לשלם סכומים גבוהים – ובלבד שלא יוקם ארגון עובדים שיחזק באופן משמעותי את כוח העובדים על פני כוחה של ההנהלה. בעניין ביכורי השקמה, למשל, נקבע פיצוי בגובה 1.5 מיליון ש"ח – סכום גבוה בהרבה מזה שנפסק בכל המקרים האחרים, אבל עדיין לא מאוד משמעותי בשביל חברת ענק. לכן, כדאי אולי לשקול הטלת סנקציות משמעותיות יותר כנגד מעסיקים שמפריעים להתארגנות עובדים בשלבים הראשונים, למשל בדרך של עיצומים כספיים בדומה למנגנון שקיים בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה).

רדיפת חברי איגוד עובדים במיאנמר – על הקשר בין דמוקרטיה ועבודה מאורגנת

לפני שנה התרחשה הפיכה במיאנמר, ומאז שולט במדינה הצבא. בימים האחרונים עולות עדויות על פגיעה קשה מאוד בתנאי העבודה של העובדים שם. בין היתר, דווח על הלנת שכר קבועה, ניכויים בלתי תקינים מהמשכורת, וכן מעצרים ופיטורים של פעילים בארגוני העובדים.

הקשר בין שלטון דיקטטורי ופגיעה בתנאי עבודה ובארגונים מקצועיים נידון רבות במחקר (ראו דוגמאות לגבי ברזיל, ארגנטינה ועיראק). מפורסמת בעיקר היא רדיפתם של הנאצים את האיגודים המקצועיים, מתוך הבנה שקיים כוח אזרחי פעיל, מאורגן וחזק, בארגונים אלה (ביטוי לכך נמצא גם בתרבות, בשירו המפורסם של מרטין נימלר: "תחילה הם לקחו את הקומוניסטים... ואז הם לקחו את חברי האיגודים המקצועיים").

את הקשר בין ארגוני עובדים ודמוקרטיה ניתן לראות לא רק במדינות דיקטטוריות עם שלטון צבאי ורדיפת אזרחים. מחקר חדש של הEPI שיצא לפני כחודש, מצא בין היתר כי מדינות בארה"ב בהן קיים שיעור התאגדות גבוה מתנהלות באופן דמוקרטי יותר ממדינות עם שיעור התאגדות נמוך. ניתן לומר שהאינטרס של חיזוק הדמוקרטיה מהווה שיקול משמעותי נוסף ליצירת הגנות בדין על התאגדות ועל ארגוני עובדים.