RSS Feed
ארכיון
תגיות

"כדורגל משחקים משבת לשבת"- אך האם זה ראוי?

במהלך שנות קיומה של המדינה השתרש הכדורגל בשבת כמוסד תרבותי. כך למשל, נשיא המדינה התבטא ש"כדורגל בשבת הוא הרגל, מדובר על חלק מהסטטוס קוו", ואילו רק לאחרונה התייחס השופט הנדל לכדורגל כמאפיין בולט בשבת של הציבור החילוני (התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית נ' שר הפנים, פסקה 2 לפסק דינו). עם זאת, מסורת זו עומדת בניגוד לתפיסה היהודית המסורתית הרואה ביום השבת יום מנוחה בו אסורה עבודה. התפיסה מעוגנת גם בחוק ב§7 לחוק שעות עבודה ומנוחה האוסר על יהודים לעבוד בשבת, בין השאר עקב רצון סוציאלי לשמר יום מנוחה אחיד. על רקע זה, בשנים האחרונות חלק מן העובדים שנפגע יום המנוחה שלהם, הכדורגלנים, החלו לפעול לעצירת פגיעה זו. כך למשל, נשלחה עצומה לראש הממשלה עליה חתמו כ-250 כדורגלנים משתי הליגות הבכירות. מספר זה מהווה

עדכון שבועי 23.11.17

פיטורי עובדים במפעלים גדולים: פיטורים בטבע: טבע מתכננת פיטורים של כ-1300 עד 1700 עובדים של החברה, כחלק מתכנית ההתייעלות שמוביל המנכ"ל החדש של טבע. הסיבות העיקריות שמובילות לפיטורים ולאימוץ תכנית ההתייעלות הן החוב הפיננסי שצברה טבע בגלל רכישת חברת אקטוויס ג'נריקס, בנוסף לאובדן הבלעדיות על תרופה מקורית של טבע (תרופת קופקסון שנועדה לטיפול בטרשת). המהלך של הפיטורים התחיל לפני כארבעה חודשים כאשר פורסם שטבע מתכוונת לפטר 350 עובדים כחלק מתכנית ההתייעלות שלה. טבע מעסיקה כיום 7000 עובדים בישראל, כך שפיטורי 1700 עובדים מהווים פיטורים של כרבע מעובדי החברה בישראל. ההסתדרות הגיבה שלא תסכים לצעדים חד-צדדיים מצד חברת טבע. חשוב לציין שהמניות של טבע הושפעו לטובה בשעות הראשונות לאחר פרסום תכנית הפיטורים. ניתן

מאמר דעה: על הפסיקה בשאלת ההתחשבנות לאחור – ניסיון צמצום המחלוקת בין הגישות

בפוסט זה אדון בפסיקה העוסקת בשאלת קיזוז שכרו של מי שנמצא שהיה עובד אך על פי החוזה בינו לבין מעסיקו הועסק כקבלן עצמאי. בסוגיה זו ישנן שתי גישות מרכזיות: אחת, אשר מצאה ביטוי מרכזי בפסק-דין רפי רופא, קובעת כברירת מחדל כי עובד שסווג כקבלן לא יצטרך ״להחזיר״ (במסגרת קיזוז) את מה שקיבל בעודף, אלא אם העודף היה משמעותי (ככלל בשיעור של 50% לפחות) ודבק בו חוסר תום-לב קיצוני. הגישה השניה, אשר מצאה ביטוי מרכזי בפסק-דין ענת עמיר, ומזוהה עם הנשיא פליטמן, תומכת בקיזוז גם ללא ששולם ״עודף״ משמעותי. אולם למעשה גם לפי גישה זו יש לבחון את תום הלב של העובד. אף שהדבר נראה מוקשה, משום שהמעסיק הוא זה שקובע את התקנים – ההפרדה בין הגופים במדינה מביאה לכך שהעובד הוא אחד המרוויחים מהמעקף הבירוקרטי שנתרחש. בקטע זה אף אצי

מאמר דעה: העלאת גיל הפרישה לנשים

סוגיית גיל הפרישה לנשים נידונה בכנסת כבר מספר שנים, כאשר נעשו מספר ניסיונות להעלות את גיל הפרישה. חוק גיל פרישה, תשס"ד-2004 העלה בצורה הדרגתית את גיל הפרישה לנשים, מגיל 60 לגיל 62. החוק עוסק גם בהעלאת גיל הפרישה בהדרגתיות מגיל 62 לגיל 64, ולפי הנחיותיו ועדת הכספים הייתה אמורה לקבל את המלצות שר האוצר בנושא עד ל-15 בנובמבר 2017. ההחלטה על העלאת גיל הפרישה צריכה להתקבל לאחר שתי דחיות עד ל-15 בפברואר 2018, ובהיעדרה גיל הפרישה עתיד להתחיל לעלות בהדרגתיות. כיום, לנשים בישראל ישנה זכות לפרוש החל בגיל 62, ולהתחיל לקבל פנסיה וכן קצבת זקנה כבר בגיל זה – כאשר פרישה מאוחרת יותר תשפר את הפנסיה וכן את קצבת הזקנה שלהן. זאת בשונה מהגברים, שצריכים לפרוש בגיל 67 ופרישה מוקדמת תפגע בפנסיה שלהם. ישראל היא אחת מ

הערת פסיקה: רוזנברג - רק בשר ראשון לציון

בפסק דין שניתן ביום 08.11.2017 (סע"ש (ת"א) 16028-11-14 רוזנברג נ' רק בשר ראשון לציון) בחן בית הדין האזורי את נושא התשר שמקבלים מלצרים, ביחס לשכר העבודה שממנו מחשבים את זכויות העובדים. התובעת עבדה כמלצרית בנתבעת (מסעדה). לקראת סיום העסקת התובעת, ניתנה התחייבות בכתב שמנכ"ל המסעדה ישלם את מלוא זכויות התובעת על פי חוק עם סיום העסקתה, לרבות פיצויים. המחלוקת התגלעה בשלב מיצוי הזכויות, שכן הצדדים לא הסכימו באשר לסכום המגיע לתובעת בגין זכויותיה בעד תקופת העבודה וסיומה. המחלוקת העיקרית נגעה לשכר העבודה. השתכרות התובעת בעבודה באה רק מתשלום דמי התשר, אלא אם נפל שיעורם של אלה מגובה שכר המינימום. דמי התשר שולמו על פי שיטת חלוקה שבה המלצרים מפרישים חלק מהסכום לשאר נותני השירות במסעדה, ובשאר מתחלקים ביניהם

עדכון שבועי 16.11.17

שביתת מורי התיכונים מורי התיכונים הודיעו על שביתה ליום אחד בתחילת השבוע, עקב חילוקי דעות במו"מ בנוגע לשכר המורים הותיקים. טרם לשביתה, במהלך המו"מ, הסכימו הצדדים על שכר התחלתי של 8,000 ש"ח למורים בתיכונים, אך המורים דרשו תוספת שכר גם למורים בעלי ותק של 8-35 שנים. ביום א' הסתיימה השביתה, כאשר במסגרת המו"מ הושגו תוספות בשכר של מאות שקלים בחודש למורים הותיקים. ביום ה', למרות שנראה היה שהצדדים אכן הגיעו להסכמות, הודיע שוב ארגון המורים כי הוא מתכנן לשבות בשבוע הבא, וזאת בשל חילוקי דעות הנוגעים לתקופת פריסת התוספות במסגרת ההסכם החדש. נראה אמנם שבניגוד להסכמים אחרים של ארגוני עובדים בענפים אחרים במשק, מדובר בהסכם המיטיב מאוד עם הדור החדש ופחות עם הדור הישן. ייתכן שהסיבה לכך היא מחאתם הארוכה של המורי

הערת פסיקה: דשתי - א.ש. סיעוד

בפסק דין שניתן ביולי 2017 (סע"ש 36479-09-14 שהנז דשתי - חברת א.ש. סיעוד ורווחה בע"מ) בחן בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב האם יש לראות בזמני המעבר בין אתרי עבודה שונים תחת אותו מעסיק, כזמני עבודה אשר העובד זכאי בעבורם לתשלום. התובעת, מטפלת סיעודית, עבדה בחברה הנתבעת העוסקת במתן שירותי סיעוד בבתי קשישים, בין השנים 2009-2013. במהלך מרבית תקופת העבודה הועסקה במשמרות בשני בתים, כאשר נאלצה לעבור בינם במהלך אותו יום עבודה. בין המשמרות השונות בהן יועדה המטפלת לנכוח בבתי המטופלים, היו הפסקות קצרות בהן היה על העובדת להגיע לתחילת טיפול בבית הנוסף בו עבדה. בפועל, הנסיעה בין הבתים יצרה רצף זמנים של עיסוק של המטפלת בעבודתה, אשר לא הוכר על ידי המעסיקה כזמן עבודה. על רקע זה, ביקשה התובעת הכרה בשעות הנסיעה כ

עדכון שבועי 09.11.17

הצעת חוק להארכת צווי הריתוק לעובדי המחקר בכורים הגרעיניים ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית שתאפשר להאריך את תוקף צווי הריתוק לעובדי המחקר בכורים הגרעיניים עד ה-14 לפברואר 2018. ההצעה באה על רקע הכרזת ארגון סגל המחקר במערכת הביטחון, שמייצג בין היתר את עובדי הכורים הגרעיניים, על סכסוך עבודה, וכן תקנות לשעת חירום שהוציאה הממשלה לפני כשלושה חודשים (שתוקפן עומד לפוג), המאפשרות לראש הוועדה לאנרגיה אטומית ולמנהל הכור האטומי בדימונה להוציא צווי ריתוק לחוקרים בהיקף מצומצם. בית הדין לעבודה בבאר שבע דחה את עתירת הארגון כנגד התקנות וצווי הריתוק. המדינה טוענת כי הארגון נוקט בשביתות ועיצומים אשר גורמים נזק כבד לפעילות הוועדה לאנרגיה אטומית וליכולתה לממש את מטרותיה החיוניות. ה

הערת פסיקה: אוקובו סאוויט - בר ביצוע

בפסק הדין מספטמבר האחרון (ס"ע 24862-04-15 Okobo Sawit נ' בר ביצוע גיא ברדה בע"מ) נדרש בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו לשאלה האם התובעת – מבקשת מקלט מאריתראה שהתפטרה מעבודתה עקב כוונה לעזוב את ישראל לרואנדה במסגרת פרויקט עזיבה מרצון של רשות האכיפה והאוכלוסין – זכאית לפיצויי פיטורים. התובעת, שעבדה במשך שנתיים כמנקה אצל הנתבעת, לא טענה שפוטרה, אלא שנסיבות סיום העסקתה מזכות אותה בפיצויי פיטורים. אף על פי שבתחילת פסק הדין מציג בית הדין את עניין הזכאות לפיצויי פיטורין כשאלה המרכזית בדיון, בשלב ההכרעה היא מקבלת התייחסות קצרה בלבד, המסתכמת בכך שמדובר בהתפטרות מרצון, ולכן אין התובעת זכאית לפיצויי פיטורין. בית הדין כלל לא התייחס להבדלים שבין התפטרות סטנדרטית מרצון לבין עזיבה במסגרת פרויקט "עזיבה מ

עדכון שבועי 02.11.17

בזק ביקשה צו מניעה כנגד עובדיה שפתחו בעיצומים בשל הוראת משרד התקשורת לאפשר לכל הקבלנים לבצע עבודות בתשתיות של בזק עבור המתחרות, כאשר המתחרות טוענות שהעבודה דרך טכנאי בזק יקרה פי שלושה מעבודת קבלנים אחרים. מדובר בחלק מסכסוך עבודה שהוכרז בדצמבר 2016 עקב הוראת משרד התקשורת, כאשר העובדים מבקשים לעצור את כל עבודות הפיתוח של החברה ושל המתחרות. החלטת משרד התקשורת התקבלה בשל טענות נגד בזק כי זו מעכבת את גישתן של המתחרות (בעיקרן סלקום ופרטנר) לתשתיות הפיזיות שלה ומסכלת את מטרת רפורמת השוק הסיטונאי להגביר את התחרות באמצעות מתן רשות לחברות התקשורת להשתמש בתשתיות בזק כדי להרחיב את היצע השירותים שיוכלו לספק ללקוחות. ביום א' פרטנר ביצעו עבודות בקריית אונו להנחת סיב אופטי, ללא הפרעות מצד עובדי בזק. ככל הנר