עדכון שבועי 16.11.17

שביתת מורי התיכונים

מורי התיכונים הודיעו על שביתה ליום אחד בתחילת השבוע, עקב חילוקי דעות במו"מ בנוגע לשכר המורים הותיקים. טרם לשביתה, במהלך המו"מ, הסכימו הצדדים על שכר התחלתי של 8,000 ש"ח למורים בתיכונים, אך המורים דרשו תוספת שכר גם למורים בעלי ותק של 8-35 שנים.

ביום א' הסתיימה השביתה, כאשר במסגרת המו"מ הושגו תוספות בשכר של מאות שקלים בחודש למורים הותיקים.

ביום ה', למרות שנראה היה שהצדדים אכן הגיעו להסכמות, הודיע שוב ארגון המורים כי הוא מתכנן לשבות בשבוע הבא, וזאת בשל חילוקי דעות הנוגעים לתקופת פריסת התוספות במסגרת ההסכם החדש.

נראה אמנם שבניגוד להסכמים אחרים של ארגוני עובדים בענפים אחרים במשק, מדובר בהסכם המיטיב מאוד עם הדור החדש ופחות עם הדור הישן. ייתכן שהסיבה לכך היא מחאתם הארוכה של המורים הצעירים נגד הפערים הגדולים בינם לבין הותיקים,המתבטא בין היתר בכך ששכרם הממוצע של הצעירים נמוך יותר מהממוצע המקביל במדינות הOECD, ושל הותיקים גבוה יותר מהממוצע.

ייתכן שמאבק זה מהווה חלק ממגמת מחאות של עובדי הדור הצעיר, בדומה למאבק המתמחים לרפואה בשנה שעברה, אשר טענו שקולם אינם נשמע כחלק ממאבקי הסתדרות הרופאים בישראל.

---

עובדי הפאב האירי "פטריקס" פנו לביהמ"ש בבקשת פירוק

העובדים פנו לביהמ"ש המחוזי בת"א בטענה שטרם שולמו להם משכורות ספטמבר ואוקטובר ושהפרשות הפנסיה לא בוצעו כדין. סכום החוב לעובדים עומד על כ-250 אלף ש"ח.

הפאב נסגר ביום א', כאשר החברה נמצאת בחדלות פרעון ואינה יכולה לשלם לעובדים את זכויותיהם. במקרה זה העובדים אינם מבקשים את הפירוק על מנת לגבות את החוב מנכסי החברה על אף זכות הקדימה העומדת להם על פני הנושים האחרים (סעיף 354 לפקודת החברות), כיוון שאלו אינם מספיקים לתשלום משכורות אלו. אך העובדים זכאים לקבל את הסכום מהביטוח הלאומי, וכדי לממש זכות זו יש צורך בפירוק החברה. נדמה כי זו הסיבה לכך שהעובדים הם הנושים שהגישו ראשונים את הבקשה.

---

בקשה לדיון נוסף מבית המשפט העליון בעניין ההיטל על העסקת ״מסתננים״

הסיבה לבקשה היא פסיקת בית המשפט העליון מה-12 בספטמבר, לפיה על המעסיקים לשלם היטל בגובה 20% משכר העובדים מבקשי המקלט המועסקים אצלם. גביית ההיטל, שתפעל רטרואקטיבית שש שנים לאחור, תביא לכך שהחוב המצטבר של העסקים יעמוד על 1.5 מיליארד דולר למדינה, מה שעלול להביא לקריסת רבים מהם, בעיקר בענפי המלונאות והניקיון, בהם אחוז העובדים מבקשי המקלט גבוה במיוחד.

בפסיקתו מספטמבר (ע״א 4946/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון) התייחס בית המשפט העליון לכך שמתן פטור מתשלום ההיטל נוגד את תכליתו של חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, והיא הקטנת סך העובדים הזרים המועסקים במקום עובדים ישראליים, ובנוסף עמד על העובדה שהיטל זה נגבה ממעסיקי עובדי זרים חוקיים.

ככל שאכן יצליחו הארגונים העסקיים להוכיח שתשלום החוב יגרום לקריסת עסקים שלמים כפי שטענו, נראה שהגיוני יהיה לקבל את הבקשה, במובן של קיצור התחולה הרטרואקטיבית, שכן מרכיב ההרתעה מכאן ואילך יעמוד גם עם הקטנת החוב.

---

הסכם ענפי חדש לעובדי בתי מלון בישראל

ההסכם, שתוקפו ל-4 שנים, כולל העלאת שכר של 7.25%, מענקים שונים, תוספות ותק ושיפור ברווחה וההכשרות המקצועיות. ההסכם יחול על כ-40,000 עובדים בענף המלונאות בארץ.

ההסכם נחתם בין התאחדות המלונות לבין ההסתדרות, והעובדה שמדובר בנטל כלכלי מוגבר על המעסיקים בענף, אשר הפך כבד עוד יותר בשל סוגיית ההיטל על העובדים מבקשי המקלט, מעלה תהיות כיצד נציגי התאחדות המלונות איפשרו להסכם לעבור במו"מ קצר יחסית ובלי מאבק קיבוצי של ממש, או לפחות כזה הנראה לעין.