ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

עדכון שבועי 02.11.17

November 3, 2017

בזק ביקשה צו מניעה כנגד עובדיה שפתחו בעיצומים בשל הוראת משרד התקשורת לאפשר לכל הקבלנים לבצע עבודות בתשתיות של בזק עבור המתחרות, כאשר המתחרות טוענות שהעבודה דרך טכנאי בזק יקרה פי שלושה מעבודת קבלנים אחרים.

 

מדובר בחלק מסכסוך עבודה שהוכרז בדצמבר 2016 עקב הוראת משרד התקשורת, כאשר העובדים מבקשים לעצור את כל עבודות הפיתוח של החברה ושל המתחרות. החלטת משרד התקשורת התקבלה בשל טענות נגד בזק כי זו מעכבת את גישתן של המתחרות (בעיקרן סלקום ופרטנר) לתשתיות הפיזיות שלה ומסכלת את מטרת רפורמת השוק הסיטונאי להגביר את התחרות באמצעות מתן רשות לחברות התקשורת להשתמש בתשתיות בזק כדי להרחיב את היצע השירותים שיוכלו לספק ללקוחות.
 

ביום א' פרטנר ביצעו עבודות בקריית אונו להנחת סיב אופטי, ללא הפרעות מצד עובדי בזק. ככל הנראה נציגות העובדים השעתה את העיצומים עד להחלטה בבית הדין לעבודה.

למרות בקשת בזק לצו מניעה, מדובר בסכסוך בו לעובדים ולמעסיק זהות אינטרסים נגד החלטה ממשלתית שמטרתה להיטיב עם הציבור, ולכן ניתן להתייחס אליה בצורה מסוימת כאל שביתה מעין פוליטית, שהוגדרה בפסיקה בג"ץ (הנוגעת גם היא לעובדי בזק) כשביתה המכוונת נגד החלטה של הריבון, אשר פוגעת בתנאי יחסי העבודה. במקרה זה משנת 1995 בג"ץ התיר שביתה הפגנתית וקצרת מועד בלבד (בגץ 1074/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ״ד מט (2) 485), אך יש לציין כי עם השנים התרככה עמדת בתי המשפט בעניין זה, ואלו כבר אינם דורשים "שביתת מחאה קצרה" בבואם להתיר שביתה מעין-פוליטית, אם כי קיימת סבירות גבוהה יותר שייצא צו מניעה נגד שביתה כזו מאשר נגד שביתה כלכלית; כך ניתן ללמוד, למשל, מהחלטת בית הדין הארצי לעבודה בעניין שביתת עובדי חברת החשמל ב2007 (עסק (ארצי) 7/23 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל).

אף על פי שמדובר בהוראה של משרד התקשורת, שר התקשורת איוב קרא ביקש מפרטנר לעבוד עם טכנאי בזק בעניין הסיבים האופטיים, לאור פניית יו"ר ההסתדרות. בקשה זו ממחישה כיצד למרות התחרות בשוק התקשורת, בזק מהווה מונופול חזק מספיק כדי לפגוע בהוראות הממשלה המבקשות לעודד תחרות.

בית הדין לעבודה ביטל את מכתבי השימוע לעובדי מפעל נגב קרמיקה, אסר על המפעל להוציא סחורה, וקרא למדינה להתערב בשיקום המפעל, על מנת להמשיך את פעילותו.

 

המפעל ביקש להסגר לאחר כשלון מו"מ בין ההנהלה לעובדים בנוגע לקיצוצים, כשבין היתר העובדים טוענים שמדובר בצעד שמטרתו להפעיל לחץ על המדינה ועל העובדים עצמם. ביום ב' התקיימה הפגנה מול היכל המשפט בבאר שבע של עובדים ונציגי עובדים שגייסה ההסתדרות מרחבי הארץ, בהבעת תמיכה והזדהות עם עובדי נגב קרמיקה.
 

לאחר בקשה של נגב קרמיקה התיר בית המשפט למפעל להוציא סחורה (ס"ק 17667-10-17, בקשה מה-22/10/17), אך דרש להמשיך לקיים משא ומתן. הדיון הבא בבית הדין יתקיים ב-13 בנובמבר, והשופטים ציינו כי יגיע אליו מנכ"ל משרד הכלכלה, שהיה שותף בשיחות הפשרה בין ההנהלה לעובדים.

 

החלטה זו של בית הדין מהווה התערבות שיפוטית עמוקה ביותר בהחלטת המעסיק בשל כך שמונעת ממנו לסגור את המפעל. כך בית הדין מקבל על עצמו תפקיד מגשר, אשר רואה לפניו את הצורך בהמשך המו"מ, יחד עם עירוב גורמים מדיניים אחרים, כך שיוביל לתוצאה פחות כבדה מסגירת המפעל. בהחלטתו זו לא פירט בית הדין לעומק את החלטותיו, אך ניתן להניח שזו נבעה מתוך חשש שהמפעל משתמש בעובדים על מנת לקבל הטבות מהממשלה, והבנה שמשא ומתן כנה ואמיתי יביא לתוצאות אחרות מסגירת המפעל ופיטורי העובדים.

 

כוח לעובדים פנה לבית הדין לעבודה בבקשה לקיום דיון דחוף בשל אי-התערבות משרד החינוך בעניין מורי הקבלן של תכנית "שלבים". הפנייה נעשתה לאחר שב-16 באוקטובר דחה ביה"ד לעבודה את בקשת עובדי תכנית שלבים (מורים עובדי קבלן המלמדים ילדים חולים) לשבות עקב רצון להשוואת חלק מתנאיהם, הנוגעים בעיקר לשכר בזמן החגים, לתנאיהם של מורים עובדי משרד החינוך.

 

בדחיית הבקשה קבע גם בית הדין לעבודה כי על משרד החינוך לסייע בפתרון הסכסוך בין מורי שלבים וקדימה מדע (הקבלן המעסיק), אך המשרד מתעלם מההוראה.

סכסוך זה מתקיים במקביל לסכסוך העבודה של מרצי המכללות הציבוריות, אשר גם הם דורשים, בין היתר, להשוות את תנאיהם לאלו של מרצי האוניברסטאות. ייתכן כי מדובר בתופעה כללית של קבוצות עובדים "בשוליים" אשר רואים את עצמם כמקופחים לעומת העובדים המרכזיים. למרות הישגים במו"מ בין המרצים במכללות שהביאו לכך שברוב המכללות הלימודים חזרו לסדרם, במכללה האקדמית ת"א-יפו השביתה נמשכת בשל דרישות נוספות של המרצים הנוגעות בין היתר לענייני קליטת סגל ושקיפות מצד ההנהלה בנושאים מסוימים.

 

 

עובדי בנק איגוד שבתו ביום ג' במחאה על המגעים המתקדמים למיזוג הבנק עם מזרחי טפחות, שלהערכתם תגרור פיטורי 70% מהם. בנוסף לארגון העובדים גם אגף התקציבים באוצר, שר הכלכלה אלי כהן ואחרים מתנגדים למיזוג, בין היתר מטעמים של פגיעה בתחרות.

 

כמו כן גם עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין פתחו בעיצומים ביום ד', עקב דרישת משרד האוצר לאפשר להנהלת רשות המסים גמישות ניהולית שתאפשר לה לפטר עובדים במידה שתהיה מעוניינת בכך.

 

ייתכן ששביתות אלו, יחד עם עיצומי עובדי בזק, סכסוך נגב קרמיקה ומאבק מורי הקבלן ומרצי המכללות, מסמנות מגמה של עלייה במספר סכסוכי העבודה במשק הישראלי, כאשר בכולן ארגוני העובדים ביקשו להפעיל את זכותם לשבות.

 

שני פועלים נהרגו השבוע באתרי בנייה בתל אביב, האחד מפגיעת חפץ כבד והשני מנפילה מגובה. עובדים אלו מעלים את מספר ההרוגים באתרי בנייה מתחילת השנה ל-29.

 

בפברואר 2016 פרסמה הקואליציה למאבק בתאונות בנין דו"ח בנושא, דו"ח הנוגע למאבק בתאונות הבניין, לפיו בשנה הקודמת לו נהרגו 35 פועלים, ולצד זאת נפצעים אלפי עובדי בניין אחרים, מאות מהם בפציעות קשות. בשנה שלאחר מכן נהרגו כ50 פועלים.

 

האגודה המליצה על דרכי פעולה שיפחיתו את מספר התאונות, כמו פרסום מידע מפורט על תאונות קטלניות, פתיחת חקירה משטרתית ממצה במקרי תאונות אלו, והגברה דרמטית של האכיפה ושל משאבי הפיקוח. כיוון שהמספרים מראים שלא חל שינוי דרמטי, נראה שההמלצה לא הביאה לתוצאות הרצויות.

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload