ניצול בני נוער: עובדות מהשטח, הדין הנוהג והצעות לשיפור

בני נוער הם חלק בלתי נפרד משוק העבודה. נכון לשנת 2014 כ-62% מבני הנוער שהם כ-380,000 בני נוער, לוקחים חלק כזה או אחר בשוק העבודה (לרבות כמחפשי עבודה). מתוך 380,000 בני הנוער שרוצים לקחת חלק בשוק העבודה, רק כ-220,000 מהם מוצאים עבודה. כלומר מדובר בפלח שוק של כ-40% מובטלים שרוצים לעבוד. יתר על כן, בני הנוער הם אוכלוסייה מוחלשת שעקב חוסר ניסיון החיים לא מודעת לזכויותיה. התוצאה של עודף ההיצע האדיר בתוספת היעדר ההיכרות עם הזכויות שמגיעות להם גורמת להתפשרות בני הנוער על שכרם ותנאי העסקתם. המעסיקים מנצלים את המצב לטובתם ולעיתים אף מפרים את החוק הנוגע לדיני העבודה של בני הנוער. בני הנוער פעמים רבות לא מודעים להפרות אלו, או מקבלים אותן מתוך פחד לאבד את העבודה וכן מתוך חוסר הבנה שדיני העבודה קוגנטיים ולא ניתן להסכים על הפרתם. סקר של מכון גיאופוליטי (עמוד 9) בנוגע להעסקת בני נוער משנת 2014 מראה כי כ-48% מבני הנוער לא בטוחים אם משלמים להם לפי החוק, כ-71% לא קיבלו מסמך על העסקתם, כ-77% עבדו ברציפות יותר מ-6 שעות ברצף ו-46% מהם עבדו בסוף שבוע כולל ביום שבת (על אף האיסור לכך).

הפרות של דיני העבודה בהעסקת אוכלוסייה מוחלשת זו הן עניין שהכנסת וארגוני העובדים נלחמים כדי לשנותו. במאמר דעה זה אציג את הדין הנוהג ואוסיף הצעות שלי למיגור התופעה.

הדין הנוהג החריג את בני הנוער מחלק מדיני העבודה הרגילים והחוק החל עליהם הוא חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953. בחוק ישנן הגנות מיוחדות לבני נוער כמו מספר שעות קטן יותר שבו אפשר להעסיק אותם, איסור להעסיקם בשבת והגדרות לגבי גיל המינימום שבו אפשר להעסיק בני נוער. ביוני 2012 נכנס לתוקפו החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. החוק כולל התייחסות להפרות שונות של חוק עבודת הנוער כמצדיקות שימוש בכלי האכיפה החדשים שנקבעו בו. מטרת החוק היא בניית מערך הרתעה שישפר את נורמת הפעילות של המעסיקים בשוק העבודה ויעניק הגנה למספר רב יותר של עובדים, ובהם בני נוער.

לאור מספר התלונות הקטן של בני הנוער ביחס להפרות דיני העבודה, המדינה דאגה לפעול בצורה אקטיבית כדי לשפר את המצב ולאכוף את הדין במספר מישורים:

מנהל אכיפה והסדרה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הוא הגוף המפקח על העסקת בני נוער. מאחר שאוכלוסיית בני הנוער מוגדרת כאמור כאוכלוסייה חלשה, מנהל האכיפה עורך בדיקות לקיום הוראות חוקי העבודה בקרב מעסיקי בני נוער ומפעיל אכיפה יזומה. האכיפה ממוקדת בענפי מסחר אחדים, במסעדות ובאולמות אירועים בהם עובדים בני נוער רבים ומהווים כר פורה לניצול, בין השאר בגלל התבססות על תשרים באותם ענפים.

כדי לעודד את בני הנוער להכיר ולדרוש את זכויותיהם, משרד החינוך, משרד העבודה והסתדרות הנוער העובד והלומד הפיקו חוברת מידע בנושא זכויות הנוער העובד. חוברת זו הופצה בקרב מי שעובדים עם בני נוער, כגון רכזים חברתיים, וכן לבני הנוער עצמם. החוברת הופצה בשפות עברית, אנגלית וערבית. בנוסף משרד החינוך פתח פורטל תלמידים בו מוצגות זכויות בני הנוער.

לדעתי, צעדים אלו הם חשובים ומהותיים, אולם אינם פותרים את הבעיה ולראייה מספר התלונות וההרשעות הנמוך ביחס לבני הנוער המנוצלים בפועל. לכן, יש לפעול במספר ערוצים נוספים על מנת לנסות ולמגר את התופעה.

ראשית, לדעתי חלה אחריות על המדינה לפעול ליצירת מקומות עבודה עבור בני הנוער שרוצים לעבוד- לדוגמא בעזרת סובסידיות למעסיקים וקליטת בני נוער למשרות ציבוריות. זאת על מנת להקטין את האבטלה באוכלוסיית בני הנוער. הדבר צפוי לצמצם את ההפרה של חוק המגן כלפי בני נוער, מעצם העובדה שהם יהיו במצב טוב יותר להתלונן על הפרות או לחלופין לעבור ממעסיק מפר למעסיק הוגן יותר.

שנית, לדעתי יש להסמיך בכל בית ספר מורה (או כל גורם מוסמך אחר) שיהיה אחראי על תלונות בנוגע לדיני עבודה. לאחראי יהיה קשר ישיר עם מנהל האכיפה והסדרה במשרד העבודה. על אותו גורם להיות אחראי שהתלמידים באותו מוסד יכירו את דיני העבודה דרך הרצאות של מנחים, הפצת עלונים בנושא ומשאל אקטיבי של בני הנוער במוסד. הנציג יעביר את התלונות למנהל האכיפה בעילום שם ובעת בדיקת בתי העסק שדווחו על ידי התלמידים, הנטל להוכחת פעילות לפי הדין יהיה על המעסיק בדומה לחוק שכר מינימום וחוק הגנת השכר. בעת הבדיקה, ירואיינו העובדים ותשובותיהם יהיו אנונימיות על מנת שלא יחששו לספר את האמת, בנוסף יובהר להם שלא ניתן לפגוע בהם לאחר התשובות. במידה שהמעסיק לא ירים את הנטל ניתן יהיה להטיל עליו עיצום כספי לפי החוק להגברת האכיפה בדיני העבודה. בנוסף ראוי לדעתי שיוטל בפיצוי ראשוני אוטומטי לטובת בני הנוער שהופרו תנאי העסקתם.

אני מאמין שצעדים אלו אשר משקפים את האינטרס הציבורי, יועילו לבני הנוער ויעזרו לשיפור תנאי העסקתם.