ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

הערת פסיקה: תקופת ניסיון לעובד הנגזרת מעיקרון תום הלב

November 23, 2018

בפסק דין סע"ש (י-ם) 23782-08-14 איל גלער – רחל קריב שניתן באוקטובר 2018, נדונה תביעתו של גלער, שכיר בסוכנות ביטוח אשר פוטר מעבודתו, כנגד מעסיקתו לשעבר, סוכנות הביטוח "גל-ביט". התובע הועסק על ידי הנתבעת למשך חודש ועשרה ימים, עד שפוטר.

 

במסגרת הערה זו אתמקד בפסיקת בית הדין האזורי בנוגע לגזירת קיומה של תקופת ניסיון לעובד מחובת תום הלב, ובהשלכות כלל זה על המעסיקים והעובדים.

 

בבית הדין האזורי בירושלים נפסק כי לא עלה בידי התובע להוכיח שהמעסיקה ניהלה עמו משא ומתן בחוסר תום לב. כמו כן, נקבע כי הנתבעת לא הפרה את חוזה העבודה בכך שפיטרה את התובע. יחד עם זאת, נקבע כי לא ניתנה לתובע הזדמנות הוגנת להוכיח את כישוריו. בענייננו, התובע התחייב כלפי הנתבעת להביא 400 פוליסות ביטוח נוספות לסוכנות, אולם בית הדין שוכנע כי התובע לא התחייב להבאת הפוליסות תוך פרק זמן בן חודש אחד בלבד. על סמך פרשנות עיקרון תום הלב ובהתחשב בנסיבות, קבע בית הדין פיצוי בסך שתי משכורות לתובע, בגין אי מתן הזדמנות הוגנת להוכיח את כישוריו. זאת, על אף שלא סוכם מראש לגבי תקופת ניסיון, ולא קיים מקור נורמטיבי לקיומה.

 

אציין כי חובת המעסיק לנהוג בתום לב בפיטורי עובד, במיוחד בעת תקופת הניסיון, נקבעה בדב"ע (ארצי) נב/125-3 האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת – בן שחר. אולם, בעניין בן שחר הצדדים הסכימו מראש לגבי קיומה של תקופת ניסיון, בעוד שבענייננו, כאמור, לא נקבעה מראש תקופת ניסיון.

 

קביעה זו של בית הדין מעלה שלוש סוגיות עיקריות לדיון. הסוגיה הראשונה קשורה בפרשנות עיקרון תום הלב, תוך גזירת כללים ספציפיים ממנו. בית הדין גוזר את קיומה של תקופת ניסיון מתוך עיקרון תום הלב, בהעדר חוזה המגדיר את קיומה של תקופת הניסיון ואת אורכה. נראה כי מהלך זה מהווה המשך למגמת בית הדין להטיל מגבלות מהותיות על פיטורי עובדים.[1] לדוגמה, גם חובת השימוע נגזרה במסגרת הפסיקה מחובת תום הלב ומחובות המשפט המנהלי, אך טרם עוגנה בחקיקה. כללים ספציפיים המתעצבים בפסיקה יושפעו בהכרח מנסיבותיו של כל תיק, כך שמעניין לנסות ולעמוד על מאפייני פסק דין זה, שהביאו את בית הדין להכרעה לפיה לא ניתנה