מאמר דעה: דיני העבודה בקבוצות ה-NBA

כל ילד קטן שאחז בכדור הכתום והשליכהו לסל חלם להגיע לליגה הטובה בעולם, הלא היא ליגת ה-NBA. משחקי ליגת הכדורסל האמריקאית משודרים ב-145 מדינות ברחבי העולם, הקבוצות המשתתפות בליגה עומדות על שווי שוק של מיליארדי דולרים לכל קבוצה, ואילו השחקנים המשחקים ב-NBA מרוויחים סכומי עתק, ונהנים מאורח חיים ראוותני תוך אימוץ סגנון חיים מנקר עיניים.

אולם, לא כל הנוצץ הוא זהב בעולמו הזוהר לכאורה של שחקן כדורסל בליגת ה-NBA. טרם נצלול לקשיים המלווים בלהיות שחקן כדורסל מקצועני בארצות הברית, אתמקד בסעיף 5 (עמוד 141) לתקנון הליגה המעוגן בהסכם קיבוצי שנחתם בין איגוד שחקני הליגה לבין הנהלת ה-NBA: לכל קבוצת ליגה יש תקרת שכר אותה היא רשאית לשלם לסך כל שחקני הסגל שלה. תקרה זו נועדה לשמור על שוויוניות בין כלל קבוצות הליגה, כדי שלא יתקיים מצב בו כלל השחקנים המצטיינים יתרכזו בקבוצה עשירה אחת שתשלם להם את החוזים הגבוהים ביותר. כך יוצא שלעיתים פינוי מקום מתחת לתקרת השכר יכול להיות נכס משמעותי יותר לקבוצה מאשר שחקן, מוכשר ככל שיהיה.

בכדי להשתדרג מבחינה מקצועית או על מנת לפנות מקום מתחת לתקרת השכר, קבוצות מעבירות שחקנים ב״טריידים״ לקבוצות אחרות בתמורה לשחקנים טובים יותר או בעלי חוזים נמוכים יותר. כך ששחקן פלוני יכול לחתום על חוזה העסקה עם קבוצה בקליפורניה, וללא הכנה מוקדמת למצוא עצמו מועבר בטרייד לקבוצה המשחקת בניו-יורק ומשם לטורונטו שבקנדה וכל זאת מבלי שנדרשת הסכמתו. כך למשל, השחקנים ניק סטואסקאס ו-ווייד בולדווין הועברו ביום ראשון מפורטלנד טריילבלייזרס לקליבלנד קאבלירס, שהעבירה אותם ביום רביעי ליוסטון רוקטס, שהעבירה אותם יומיים לאחר מכן לאינדיאנה פייסרס, ששיחררה אותם מהקבוצה ובכך הם סיימו דרכם בליגת ה-NBA. יש לציין שאין מדובר באירוע נדיר במחוזות הליגה. בין השנים 2011-2021 הועברו בממוצע 75 שחקנים בטרייד בכל עונה. מדובר על מספר גבוה במיוחד לאור העובדה שיש רק כ-30 קבוצות להן מותר לרשום 15 שחקנים בסגל המשחק.

במקרים מיוחדים הניתנים לכוכבים הגדולים בלבד, ניתן להכניס לחוזה ההעסקה בין השחקן לקבוצה סעיף המאפשר לשחקן להתנגד לטרייד אותו יוזמת קבוצתו, ובכך למנוע את התקיימותו עד מציאת חלופה הולמת יותר לשחקן. אולם במקרים רבים הקבוצה מענישה את השחקן בכך שהיא מונעת ממנו לשחק בשורותיה ובכך פוגעת ביכולתו לשמור על כושר משחק ובהתאם פוגעת ביכולת השתכרותו העתידית, שכן היעדר פעילות פוגעת בסיכויי השחקן לחתום על חוזה העסקה בעל משכורת גבוהה בקבוצה אחרת.

כך למשל היה במקרה של אנדרה דראמונד והקליבלנד קאבאלירס. דראמונד ששיחק עבור קליבלנד, השתכר סכום של כ-28 מיליון דולר לעונה. הקבוצה הייתה מעוניינת להיפטר מחוזהו הכבד, ולכן מנעה ממנו לשחק בשורותיה עד שזה יעבור בטרייד או לחלופין יסכים לבצע BUY OUT של חוזהו, הווה אומר לקבל מהקבוצה חלק מהסכום אותו היה אמור להרוויח במסגרת חוזהו, כאשר הוא מוותר על החלק הארי ממנו. בסופו של יום דראמונד עבר בטרייד ללוס אנג'לס לייקרס באמצעות מנגנון ה- BUY OUT ומשם לפילדלפיה 76, בה הוא חתם על חוזה מינימום, העומד על 2.4 מיליון דולר.

טענתי בעניין זה היא כי מניעה משחקן המסרב לעבור בטרייד מלשחק עולה לכדי התעמרות בעבודה, כמו גם פוגעת בחופש העיסוק שלו. למרות השוני המהותי בין הדין האמריקאי לישראלי בהיבט דיני העבודה, במאמר זה אתייחס לדין הישראלי. הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, שאמנם לא עברה בכנסת אך שימשה השראה לפסיקה בתחום זה, קובעת בסעיף 6 כי התעמרות במסגרת העבודה כוללת נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם. בנוסף, סעיף 2 קובע כי התעמרות כוללת שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו. בעיניי נהיר כי קבוצות ה-NBA נוקטות באמצעים לא כשרים כדי לגרום לבידוד מקצועי וחברתי של השחקן כאשר הן לא מאפשרות לו לקחת חלק באימוני הקבוצה וכן פוגעות במעשיהן ביכולתו של השחקן לעסוק במקצועו.

ניתן לתהות באילו מקרים נוספים בעולם דיני העבודה מועברים עובדים ממעסיק אחד לאחר ללא הסכמתם, תוך שינוי מהותי בתנאי חייהם המלווה למעבר זה. בפסיקה הישראלית פסק דין נהרי עומד על ההבדלים בין סדרי העבודה לתנאיה. לעניינינו, למרות שתנאי השכר של השחקן נשמרים, הן סביבת המחייה של השחקן והן תנאי וסדרי עבודתו משתנים באופן ניכר. כך למשל בפסק דין מיכאל פריטיקו קבע בית המשפט שהעברת העובד ממקום עבודתו שביקנעם לחיפה או זכרון יעקב מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה שכן המעבר כולל את העברת משפחתו של העובד לעיר אחרת או לחלופין שתתקיים פגיעה במידת הנגישות של העובד ממקום העבודה לביתו ואל משפחתו.

לצורך מיתון הפגיעה בזכויות השחקן המועבר בטרייד, ניתן לראות תופעה ההולכת וגוברת בקרב חלק מקבוצות הליגה הנקראת "טרייד קיקר", המקבילה למעשה לפיצויי פיטורין בנוסח ה-NBA. מדובר בסעיף בחוזה אשר מעניק לשחקן שהועבר בטרייד בונוס כספי שמחושב לפי אחוז מסוים מהמשכורת השנתית שלו ובכך המעסיק מפנים חלק מעלויות המעבר.

דרך נוספת של השחקנים להתמודד עם הקשיים האמורים לעיל היא התאגדות מקצועית. איגוד השחקנים ב-NBA הוא אחד מארגוני העובדים החזקים בספורט העולמי. הארגון, שהוקם בשנת 1954, חתם במשך השנים על מספר הסכמים קיבוציים בין השחקנים לבין קבוצות והנהלת הליגה בנושאים מהותיים כגון: תקרת השכר של קבוצות הליגה, הסכמה על חוזים בעלי סכומים קבועים לשחקני השנה הראשונה בליגה, מתן זכויות סוציאליות לשחקנים בתחומי הבריאות, התנהלות פיננסית נכונה, ייעוץ משפטי ועוד. אמנם, ארגון השחקנים טרם הצליח להשפיע על תופעת הקפאת שחקנים המסרבים לעבור בטרייד, אולם סביר להניח שלאור התגברות התופעה ייחתם בעתיד הסכם קיבוצי אשר יביא להגבלתה.

לעניין הפגיעה בחופש העיסוק כתוצאה מהדרתו של שחקן המסרב לעבור בטרייד ניתן לחשוב על מספר פתרונות. ראשית, לדעתי יש מקום להתערבות מוגברת של ארגון השחקנים בעניין. בעקבות עלות ההסכמים של אותם שחקנים, הקבוצות אינן בוחלות מלעשות שימוש בכל אמצעי כדי להשתחרר מההסכמים, לשבור את רוחם של השחקנים ובכך לדחות אותם משורות הקבוצה, דבר אשר כאמור פוגע בחופש עיסוקם וביכולת השתכרותם העתידית. על ארגון השחקנים לחתור לקיומו של הסכם קיבוצי המגן על השחקנים מפני התנכלות הקבוצות.

שנית, כאשר פעולות הקבוצה עולות לכדי התעמרות במסגרת העבודה, יש על הליגה להתערב למען השחקנים ולהטיל סנקציות כספיות או ספורטיביות כלפי הקבוצות. כך נוהגת ההתאחדות לכדורגל במקרה של אי כיבוד זכויות שחקנים בתופעה הידועה בכינויה "תופעת המנודים". כאשר קבוצה מונעת את השתתפותו של שחקן הנמצא תחת חוזה באימוני הקבוצה מפאת רצונה לסיים את ההתקשרות עימו, הנושא מופנה לבורר מטעם ההתאחדות לכדורגל ובמידה ונקבע כי הקבוצה הפרה את תנאי החוזה, יופעלו כנגדה סנקציות.

יש שיטענו שקבוצה אינה מחויבת לאפשר לשחקניה לשחק כחלק מהפררוגטיבה של המעסיק בניהול נכסיו. אולם, לדעתי ככל שהסיבה לאי שיתופי של השחקן איננה מקצועית אלא נועדה לשמש כמנוף לחץ גרידא, היא איננה ראויה. בנוסף, קיימת הנחה אשר קיבלה גושפנקא בפסיקה בישראל כי ברוב רובים של חוזי העבודה וההסכמים הקיבוציים קיים תנאי מכללא לפיו מתחייב המעביד לספק לעובד עבודה. על כן הגבלת עבודתו של השחקן במקרה דנן אסורה.

לסיום, יש אמת בטענה כי קיימים עובדים המקופחים יותר מקבוצת שחקנים מולטי מיליונרים המגשימים את חלום ילדותם. אולם מאמר דעה זה מבקש לשפוך אור על המורכבויות שבחיי שחקנים בליגת הכדורסל הטובה בעולם, תוך מתן דגש מיוחד ליחסי העבודה בין השחקנים לבין מעסיקיהם.