ארכיון
  • Yarden Ivtzan

הערת פסיקה: מתי מוצדק לשלול פיצויי פיטורים

פסק דין אסי משיח נ' אופנת תוכנה בע"מ עוסק בסוגיית פיטוריו של עובד שעבד כטכנאי שטח בחברה המפתחת ומטמיעה תוכנה במגוון בתי עסק בתחום האופנה. העובד עבד בחברה במשך כעשור, ומרבית התקופה החברה הייתה מרוצה מאופן עבודתו. שרשרת האירועים שהובילה לפיטוריו החלה באירוע של החברה אשר התקיים מחוץ לכותלי העבודה. לאזני הנהלת החברה הגיעו שמועות שלפיהן העובד אמר על המעסיק מילות גנאי באותו אירוע. כתוצאה מכך, העובד קיבל הודעה שהוא אינו יוצא לעבוד בשטח יותר ונשאר בגדרי המשרד עד לשובו של מנכ"ל החברה מחו"ל על מנת שתיערך שיחת בירור מולו.


במהלך תקופת ההמתנה לשיחה הרשמית עם המנכ"ל, אירע מקרה בו התגלה כי העובד נכנס מרחוק למחשב של אחת מלקוחות החברה, ללא אישור וללא הרשאה. העובד קיבל הזמנה לשימוע בנימוק של אי שביעות רצון מהתנהלותו. כמו כן, נאמר לו כי החברה איבדה בו אמון ושנבחן גם פן פלילי בעניינו. בעת השימוע העובד בחר ״לשמור על זכות השתיקה״ ולא אמר דבר בנוגע לטענות שהועלו נגדו. העובד הושעה ויום למחרת נשלח אליו מכתב פיטורים בו הואשם כי חיבל בזדון עת פרץ למחשב וגרם לנזק במכוון.


לטענת החברה, העובד הפר בצורה גסה את חובות האמון והנאמנות שלו כלפי המעסיקה ופעל על מנת לפגוע בחברה באמצעות ביצוע מעשה זה. מטעמים אלה החברה שללה ממנו תשלום פיצויים וחלף הודעה מוקדמת. בית הדין האזורי קיבל את התביעה ברכיב זה וקבע כי אין לשלול את תשלום פיצויי הפיטורים של העובד כיוון שלא הוכח שלעובד הייתה כוונת זדון במעשים אלו, זאת מאחר שלא הוכח שנגרם נזק כלשהו או שהייתה לעובד כוונה לגרום נזק במעשיו. למעשה, גם בהליך בבית הדין לא הובהר כלל מה הייתה הסיבה לכך שהעובד התחבר מרחוק למחשב של הלקוחה. בית הדין פסק כי בנסיבות אלו הפיטורים עצמם מוצדקים, אבל שלילת הפיצויים אינה מוצדקת.


לעניות דעתי יש קושי עם תוצאה זו. אמנם שלילת פיצויי פיטורים אינה דבר של מה בכך, מדובר בצעד קיצוני וחריף לצד הפיטורים שמהווים בפני עצמם עונש קשה למרבית האנשים, אך האם לא ראוי לאפשר הטלת סנקציה נוספת על התנהלות כזו, בדרך של שלילת חלק (ואפילו חלק קטן) מהפיצויים?


לפי סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים בית הדין לעבודה יקבע האם נסיבות פיטוריו של עובד מצדיקות שלילת פיצויי פיטורים. בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה מוצגים שיקולים לקולא ולחומרא שבית הדין שוקל בעת החלטתו בנושא. ביניהם מוזכרים שיקולים של הפרת אמון, חומרת המעשים, הנזק שנגרם או יכול היה להיגרם, משך תקופת העבודה במקום העבודה ועוד, כאשר בית הדין נדרש לאזן ביניהם ולהכריע בכל מקרה לגופו.


במקרה הנוכחי לא ניתן מענה לשאלה מדוע ביצע העובד את שביצע. בשל חוסר בהירות הראיות, בית הדין העניק לעובד מעין "חזקת חפות" ולמעשה קבע שכל עוד לא הוכחה כוונת זדון של העובד, לא נראה את העובד כאילו עשה מעשה חמור. ניתן לראות שמוענקת לעובד במקרה זה הגנה מאוד רחבה, אף שברור שהמעשה שעשה לא היה במהלך העסקים הרגיל של החברה ולא דבר שראוי ואף חוקי שייעשה על ידי עובד.


יתרה מזאת, בית הדין שם את הדגש על כך שלא נגרם נזק, אך האם רק במצב שבו נגרם נזק נטיל סנקציה נוספת על העובד? שהרי גם בקריטריונים שקבעה הפסיקה נראה התייחסות ל"נזק או סיכוי שייגרם נזק". כלומר, האם למרות שלא נגרם נזק בפועל מהמעשה האסור שביצע העובד, אין מקום לייחס לכך חשיבות?


ראוי לציין שמאז כניסתו לתוקף של צו ההרחבה לביטוח פנסיוני, פיצויי הפיטורים מהווים מרכיב חשוב בפנסיה, וכל שלילה של פיצויי הפיטורים משמעה גם פגיעה בחסכון בפנסיה, כלומר פגיעה ארוכת טווח שתבוא לידי ביטוי בעת זקנה. מנגד, שלילת פיצויי הפיטורים משמשת לא רק להטלת סנקציה על העובד המפוטר, אלא (על פי פסיקת בתי הדין לעבודה) גם להרתעת העובדים האחרים במקום העבודה על מנת שלא ייעשו מעשים כאלו בעתיד. דעתי הינה כי במקרה הנוכחי בית הדין לא נתן משקל מספיק לתכלית זו.


חשוב להדגיש כי שלילת פיצויי פיטורים איננה בינארית, אלא קיים טווח רחב בו בית הדין יכול להכריע. על כן ניתן לקבוע שלילת אחוזים מסוימים מפיצויי הפיטורים ובכך הסנקציה תהיה מידתית בהתאם לכל מקרה ומקרה. לעניות דעתי, ראוי היה במקרה לעיל לשלול באופן חלקי את פיצויי הפיטורים של העובד, על מנת להדגיש את המעשה הפסול שעשה העובד, להרתיע אותו מלפעול כך בעתיד, וכן כדי ליישם את הרתעת שאר העובדים במקום העבודה מלבצע מעשה שכזה בשנית.

273 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

פסק הדין סע"ש (אזורי ת"א) 14047-12-17 הרב שלמה רבינוביץ' - עיריית פתח תקווה (נבו 11.04.2022) עוסק ברב שזכה במכרז לשמש כרב הקהילתי של שכונתו ומשמש בתפקיד זה כ-20 שנים. הוא לא קיבל שכר וזכויות עבודה אחר

תגיות