ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

מאמר דעה: הסמכות העניינית בתביעות פיצויים בגין פגיעה מינית חמורה בעבודה

January 1, 2020

כללי הסמכות העניינית, המסדירים את חלוקת ההתדיינויות בין הערכאות השונות, מעוררים לא אחת קשיים. הערכאות השונות נדרשו לא אחת לשאלה לאיזו ערכאה נתונה הסמכות העניינית לדון בתביעת פיצויים בגין פגיעה מינית חמורה על ידי ממונה בעבודה?

 

סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע באילו תובענות נתונה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית. על פי סעיף זה, הסמכות הייחודית תוקנה לו בהתאם לתנאים מצטברים בדמות זהות הצדדים (עובד ומעסיק) ועילת התביעה (יחסי עבודה). זאת, למעט עילה הצומחת מפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. הפסיקה פירשה את עניין הסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה גם בכך ש-"לא יידונו בבית הדין לעבודה אלא עניינים אלה" (רע"א 2407/14 מורן רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ (14.10.15)). דהיינו, מה שאינו נתון לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לא יידון על ידו. החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998 הסמיך את בתי הדין לעבודה, לדון בתביעות נזיקיות, שעילתן הטרדה מינית (סעיפים 6(א) ו-10(א)). המונח "הטרדה מינית" מוגדר בסעיף 3(א) לחוק זה. תת-הסעיף הרלוונטי לענייננו, הוא 3(א)(2), המכניס תחת גדרי המונח "הטרדה מינית" עבירות מסוג "מעשים מגונים" לפי סעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. סעיפים אלו בחוק העונשין מתייחסים לעבירות מסוג "מעשה מגונה" (ס' 348) ו"מעשה מגונה פומבי" (ס' 349). יוצא אפוא, שעבירת האונס ועבירות נוספות המצויות ברף הגבוה של הענישה לא נכללו, באופן מפורש, תחת הגדרת "הטרדה מינית".

 

ברע"א 7146/13 פלוני נ' פלונית (22.9.14) דן בית המשפט העליון בערעור על תביעת פיצויים בפרשה של אונס עובדת על-ידי ממונים ממונה בעבודה. עמדת בית המשפט הייתה, כי הסמכות בתביעות נזיקין שעילתן אונס נתונה