עדכון שבועי - 19.07.2018

אושרו תקנות האוסרות על עבודת בני נוער באתרי בניה

כחלק מהמאבק בתאונות העבודה הקטלניות וליקויי בטיחות חמורים באתרי בניה, שעד כה גבו את חייהם של 23 בני אדם מתחילת השנה, ביום רביעי 18.07.18 אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תקנות האוסרות לחלוטין העסקת בני נוער באתרי בניה, למעט בשביל חניכה מקצועית על פי חוק החניכות, התשי"ג-1953.

עד התקנות, כבר היה קיים איסור על בני נוער מתחת לגיל 18 לעבוד בגובה באתרי בנייה, אולם כחלק מבעיית האכיפה בענף גם סוגיה זו לא נאכפה, והוחלט כעת לאסור כליל על עבודת בני נוער באתרי בנייה.

בעקבות הכנסת הסוגיה לתקנות, בנוסף לצווי בטיחות ולעיצומים כספיים, מעתה האיסור על העסקת בני נוער ייאכף גם באכיפה פלילית.

מהלך זה מצטרף למהלכים רבים שננקטים בכדי לטפל בבעיית הבטיחות בענפי ובניה, דוגמת האישור לקריאה ראשונה שהתקבל גם כן השבוע ביום ב' 16.07.18 של הצעת חוק שתחייב עוזר בטיחות בכל אתר בנייה.

40 מעובדי החינוכית יקלטו בתאגיד השידור

עובדי החינוכית נמצאים במצב ביניים בשל לאקונה בחוק: מחד בחוק השידור הציבורי נקבע כי הטלוויזיה החינוכית תפסיק את פעילותה שנה ו-3 חודשים לאחר תחילת תאגיד השידור, ומאידך לא נקבע בו במפורש כי ערוץ החינוכית ייסגר, ולא נקבע גורלם של 180 עובדיו, שהם עובדי מדינה.

לצד מאמציו של ח"כ מיקי זוהר, יו"ר הועדה המשותפת שדנה בתיקונים בחוק השידור הציבורי, למנוע את הכנסת החינוכית לתוך התאגיד, ולדחות את סגירת הערוץ בשנה, ביום רביעי 18.07.18 הושגו הסכמות בוועדה שלפיהן 40 מעובדי החינוכית ייקלטו בתאגיד השידור.

בדיוני הוועדה, מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ ציין כי עבור ערוץ הילדים של התאגיד הוא זקוק ל-13 עובדים בלבד. יש לציין שסוגיית העסקת עובדים למעלה מן הצורך הייתה במרכז הטענות נגד רשות השידור, ומהווה חלק מה'בזבוז התקציבי' שהואשמה בו, שהיה מהגורמים שהובילו לפירוקה.

לפי פרסומים, העובדים יזמו השבוע פנייה אל ממלא מקום נציב שירות המדינה אהוד פרוואר, בטענה שהם נמצאים במצב לא חוקי, וכן שהם שומרים לעצמם את הזכות לפנות לערכאות המתאימות אם לא יגיעו להסכמות עם האוצר.

בג"ץ השאיר על כנו את פסק דינו של בית הדין הארצי שקבע כי לא ינוכה שכר חד צדדית בשל עיצומים

באוגוסט 2017 נתקבל פסק דין, היכול להיות תקדימי, בבית הדין הארצי לעבודה. פסק הדין ניתן בערעור על פסק דין של בית הדין האזורי בבאר שבע, שבו התקבלה בקשת חברת נמל אשדוד בע"מ, לנכות באופן חד צדדי חלק משכרם של העובדים עקב נקיטת עיצומים.

בית הדין הארצי קיבל באופן חלקי את הערעור, וקבע כי מעסיק ציבורי נדרש לפנות לבית הדין טרם תשלום שכר חלקי בעקבות עיצומי עובדים, ושאף אם העובדים אינם מבצעים את עבודתם באופן מלא, המעסיק לא יכול באופן עצמאי לנכות מהשכר בשל עיצומים.

עמדת האוצר הייתה כי ניכוי חלקי של שכר הוא אמצעי מרכזי להתמודדות עם צעדי שביתה, וכי מנגנון זה מאזן את זכות העובדים לממש את זכות השביתה. לטענת הממונה על השכר הקודם, ערן יעקב, בשנים האחרונות התקבע 'טרנד עיצומים': הוועדים לא שובתים יותר, אלא משבשים את העבודה. כך השירות לאזרחי המדינה נפגע, אך המעסיקים לא מנכים את השכר מחשש להכעיס את העובדים. במציאות זו, שיבושי עבודה לא כרוכים בשום ׳מחיר׳ עבור העובדים.

בפסק הדין של בג"צ מיום רביעי 11.07.18 הוחלט שלא להתערב בקביעת בין הדין הארצי. על אף שההסתדרות וועד העובדים של אשדוד רואים בפסק הדין ניצחון גדול, משרד האוצר מציג עמדה שלפיה אין מדובר בקביעה תקדימית, וכי לא נקבע שהמדינה מחויבת לפנות לבית הדין בענייני עיצומים.

מקריאה של פסק הדין ניתן להבין את שתי העמדות.

אכן בית הדין הארצי פירש את סעיף 37ג לחוק יישום סכסוכי עבודה ואת ההסדר שנקבע ביחס לשביתה חלקית בלתי מוגנת כהסדר שבו עניין הניכוי, לפי חוק, יעבוד לפי ברירת המחדל של החוק וכן בכפוף להליכים בבית הדין, ולא לפי החלטה חד צדדית של המעסיק.

מאידך, לפי בג"צ הסוגיה הזו איננה במרכז ההליך הנוכחי, ולכן בג"צ לא ראה לנכון להתייחס אליה בהליך זה.

לדעתי, משמעות פסקי הדין קרובה יותר לגישת ההסתדרות וועד העובדים: ככל שפסיקת בית הדין הארצי לא נהפכה על ידי בג"צ, פסק הדין הזה, אף אם הסוגיה הזו נמצאת באוביטר, יהווה בסיס לפיתוח ההלכה כי ניכוי שכר לא יכול להקבע באופן חד צדדי. מאידך לא הייתי קוראת לזה לפסק דין זה ניצחון גדול, שכן פסק הדין שותל באוביטר את האפשרות לתקדים רלוונטי בנושא, ולאו דווקא קבע תקדים מחייב כבר עתה.

הוכרז סכסוך עבודה בקבוצת ידיעות אחרונות

השבוע הכריז ארגון העיתונאים על סכסוך עבודה בקבוצת ידיעות אחרונות. הרקע לסכסוך הוא מספר שינויים מבניים האמורים להתרחש בקרוב בקבוצה, ובפרט, לפי פרסומים, התכנון להכפיף את כל הזרועות העוסקות בכלכלה למו"ל 'כלכליסט' יואל אסתרון, וכן הערכות לקיצוצים בכוח אדם.

לפי טענת איגוד העיתונאים, בכוונת הנהלת הקבוצה לבצע שינויים חד-צדדיים, וזאת מבלי היוועצות ושיתוף הארגון. לראייתם ההנהלה מנהלת עמם משא ומתן בחוסר תום לב וגוררת את רגליה. בארגון ובוועד דורשים לעצור כל תהליכי שינוי ופיטורין, עד להיוועצות עמם, הגעה להסכמות וחתימה מהירה של הסכם קיבוצי.