ארכיון
  • yoavhareven

עדכון שבועי 31.12.21

הצעה לפטור מבידוד לעובדים מאומתים לקורונה ללא סימפטומים

ביום ראשון אמר בראיון בתקשורת רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, כי "צריך לאפשר לעובדים חיוניים מאומתים לקורונה, ללא סימפטומים, להמשיך לעבוד. אם לא נכין את המפעלים מראש – התחלואה תאט פסי ייצור ותיפגע האספקה. צריך שלתעשייה יהיה פטור מבידוד, אחרת לא יהיו לנו עובדים".


בשמיעה ראשונה, דבריו של נשיא התאחדות התעשיינים נשמעים כאילו צוטטו מהמאה שעברה או מפיו של המנהל מ"זמנים מודרניים". אולם לדעתי יש להבין את דבריו דווקא על רקע השנתיים האחרונות, ואף על רקע סוף השבוע הקרוב. הגל החמישי של וירוס הקורונה, "האומיקרון", כבר נותן את אותותיו בישראל, ולצד הנחיות הקורונה הכלליות חוזרות ועולות השאלות שעלו בגלים הקודמים בנוגע לשוק העבודה. אחת מהשאלות המשמעותיות בהקשר זה היא כיצד יש לנהוג במקרה בו עובד נדבק בקורונה או נחשף לאדם חולה, ובפרט מי יישא בעלויות של דמי המחלה או דמי הבידוד של אותו העובד בימים בהם הוא נאלץ להיעדר מהעבודה בשל בידוד.


ההסדר שחל היום נקבע באוקטובר 2020, לאחר הסגר השני, והוא מבחין בין עובד שחלה בקורונה לבין עובד שנכנס לבידוד מסיבה אחרת. עובד שנאלץ להיכנס לבידוד עקב הידבקות בקורונה יהיה זכאי לדמי מחלה, לפי ההסדרים שהיו קיימים עוד לפני הקורונה – תשלום של 50% מהשכר עבור הימים השני והשלישי, ו-100% מהשכר החל מהיום הרביעי – המוטלים במלואם על המעסיק, אשר רשאי לנכות את ימי ההיעדרות מימי המחלה הצבורים של העובד. עובד שנכנס לבידוד עקב חשש להידבקות, או עקב חובת בידוד של ילדו, זכאי לדמי בידוד של 100% מהשכר החל מהיום השני, והמעסיק רשאי לנכות חלק מימי ההיעדרות מימי המחלה הצבורים של העובד ולקבל מהביטוח הלאומי החזר חלקי שמשתנה בהתאם למספר העובדים שהוא מעסיק.


הסדר זה לא נקבע בגחמת המחוקק, אלא בעקבות משא ומתן רשמי ולא-רשמי במשולש שבין המדינה, ארגוני המעסיקים הגדולים, ובעיקרם התאחדות התעשיינים ונשיאות המגזר העסקי, והעבודה המאורגנת, ובעיקרה ההסתדרות הכללית. תוקפו של ההסדר שחל מאז אוקטובר 2020 בנוגע לדמי בידוד יפוג ביום שישי הקרוב (31.12.2021), ועל אף שתומר מנמק את דבריו בפגיעה כללית בתעשייה וב"טובת המשק", לדעתי יש להבין את דבריו כ"משיכת חבל" במשא המתן הגלוי והסמוי שמתרחש לצד העלייה בתחלואה, כאשר שאיפתו היא לצמצם ככל הניתן את השתתפות המעסיקים בתשלום דמי בידוד ודמי מחלה.


הסכם קיבוצי שנחתם בבנק דיסקונט מעניק להנהלה אפשרות להעסיק עובדים בדור ב'

ההסתדרות הכללית והנהלת בנק דיסקונט חתמו השבוע על הסכם קיבוצי מיוחד לאחר שההסכם הקודם הגיע לקראת סוף תוקפו. לצד סעיפים הנוגעים לעדכוני שכר ומענקים, וכן סעיף המבטיח שקט תעשייתי בבנק לחמש השנים הקרובות, ההסכם כולל גם סעיפים שמגדירים מחדש את מעמדם של עובדים שונים בבנק. לפי ההסכם הישן, להנהלת הבנק הייתה אפשרות להעסיק עובד במעמד "ארעי" לתקופה מקסימלית של 4 שנים, אשר בסופן אם לא החליטה לסיים את עבודתו נאלצה לתת לו מעמד של עובד "מן המניין" שחלים עליו הסעיפים מההסכמים הקיבוציים בנוגע לקביעוּת. לפי ההסכם החדש, הבנק יכול להעסיק עד 2000 עובדים במעמד של "עובד יציב" – ללא מגבלת זמן – ולא יחולו עליהם חלק מההסכמים הקיבוציים, וביניהם הסעיפים הנוגעים לקביעוּת. עם זאת, הבנק התחייב להעביר בתוך 10 שנים לפחות 300 עובדים למעמד של עובד "מן המניין" (כיום מועסקים בבנק כ-5000 עובדים).


ההסכם החדש מרחיב ומעגן את ההבחנה העקרונית בין עובדי "דור א'", הוותיקים, לעובדי "דור ב'", החדשים. הסכמים קיבוציים מסוג זה, הקובעים תנאים שונים לעובדים לפי מועד כניסתם לעבודה, החלו להיחתם בישראל החל משנות ה-90'. בתי הדין לעבודה לא נוטים לפסול הסכמים כאלו, למעט במקרים בהם בנוסף להבחנה על רקע מועד תחילת העבודה קיימת בהסכם הפליה על רקע פסול כמו מין, מגדר, מוצא וכדו'. יש לזכור כי הסכמים אלו לא רק מבחינים בין קבוצת העובדים הוותיקים לבין קבוצת העובדים החדשים, אלא גם כלפי קבוצת העובדים התיאורטית שתתחיל לעבוד בעתיד לאחר חתימת ההסכם, ותושפע מתנאיו ללא יכולת להשפיע עליו.


קיימים שני הסברים היסטוריים מרכזיים למקורה של תופעה זו: לפי ההסבר הראשון, הסכמים כאלה נחתמים במקומות עבודה בהם יש קבוצה חזקה של עובדים וותיקים בוועד שמוכנים לפגוע בזכויות העובדים החדשים על מנת להשיג (או לשמר) לעצמם תנאים טובים יותר. לפי ההסבר השני, הסכמים כאלה נחתמים בשל חולשתה של העבודה המאורגנת, כלומר ירידה בכוח של ארגוני עובדים שבגללה הם נאלצים להיכנע לדרישות מעסיקים, ובתוכן דרישות לפגיעה בביטחון התעסוקתי של עובדים. שני ההסברים לא בהכרח סותרים זה את זה, ויתכן שמדובר בשילוב של שניהם. אם כי יש לציין שבבנקים ההתאגדויות עדיין נחשבות לחזקות.


ארצות הברית: שביתת עובדי קלוגס הגיעה לסיומה לאחר חודשיים וחצי

בשבוע שעבר הגיעה לסיומה שביתה בת 77 ימים בה השתתפו כ-1400 עובדי מפעלים של חברת "קלוגס" בארצות הברית המאוגדים ב-BCTGM (Bakery, Confectionery, Tobacco Workers and Grain Millers’ International Union). השביתה פרצה על רקע אי-הסכמות בין ההנהלה לבין העובדים בנוגע להסכם החדש, ובפרט בנוגע לשאיפה של ההנהלה להרחיב מנגנון תשלום שכר שמבחין בין עובדים ותיקים, שמרווחים 35 דולר לשעה ונהנים משלל תנאים סוציאליים, לבין עובדים חדשים, שמרוויחים 22 דולר לשעה ולא מקבלים את אותם תנאים סוציאליים.


השביתה לא עברה על מי מנוחות, כאשר לאחר סירוב של העובדים להסכים לדרישות ההנהלה בחודש נובמבר, ההנהלה פרסמה מודעות חיפוש עובדים למשרות של העובדים השובתים (בשונה מבישראל, בארצות הברית אין הגנה על שובתים ולהנהלה מותר להחליפם ב"שוברי שביתה"). החלטה זו של ההנהלה הגיעה עד לנשיא ארה"ב ביידן, שהוציא הודעה רשמית בה אמר ש"משא ומתן קיבוצי הוא כלי חיוני כדי להגן על זכויות עובדים, והוא צריך להיות חופשי מאיומים והפחדות מצד מעסיקים", והוסיף כי הוא "מוטרד לעומק מהדיווחים על התכנון של קלוגס להחליף באופן קבוע את העובדים השובתים". במקביל לכך, חברי פורום "Antiwork" באתר "Reddit" פתחו במתקפה מאורגנת על החברה, והתארגנו ביחד לשלוח אלפי בקשות עבודה פיקטיביות בתגובה למודעות הדרושים. אחד העובדים הגדיל לעשות, וכתב בּוט שיכול לשלוח אוטומטית אלפי בקשות. בתוך כמה ימים אתר הצעות העבודה של קלוגס קרס, ולבסוף הנהלת קלוגס נאלצה לחזור לשולחן המשא ומתן ולחתום על הסכם קיבוצי. בהסכם שנחתם לא הופיעו הסעיפים שההנהלה שאפה להכניס על שינויים במודל המעבר מדור ב' לדור א', הן העובדים הוותיקים והן העובדים החדשים קיבלו העלאות שכר (הוותיקים ב1.10 דולר לשעה, החדשים ב-2 דולר לשעה), והורחבו הזכויות הסוציאליות של כלל העובדים.


קשה לדעת מה איפשר לעובדי קלוגס לשבות לתקופה כה ארוכה. זו יכולה להיות קרן שביתה עמוקה (קרן השביתה נפתחה לתרומות בזמן השביתה) או עבודה זמנית אחרת, ואין ספק שהתמיכה הציבורית מלמעלה (נשיא ארה"ב) ולמטה (פורום Antiwork) סייעו למורל. ניתן להניח שגם היתה חשיבות לסולידריות בין העובדים. בהקשר זה מעניין להשוות בין ההסכם שנחתם בבנק דיסקונט לבין ההסכם שנחתם בקלוגס, וניתן להשוות בין דברי יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, שבירך על חתימת ההסכם, לבין דבריו של עובד קלוגס, שאמר בראיון בזמן השביתה: "למה שעובד בעתיד ירצה להיות חלק מאיגוד שמכר אותם ונתן להם לעבוד את שארית חייהם בלי ביטוח (בריאות, י.ה) ופנסיה?".

41 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הפסיקה הקיימת מגדירה מיהו 'עובד' ע"פ קריטריונים ומבחנים מקובלים, וכל מי שאינו עובד נחשב כ'עצמאי' בעגה המקובלת. צורת ההעסקה 'עובד' התאימה את עצמה למציאות המשתנה של שוק העבודה, ונבנתה, לבנה על לבנה, בתו

פסק הדין סע"ש (אזורי ת"א) 14047-12-17 הרב שלמה רבינוביץ' - עיריית פתח תקווה (נבו 11.04.2022) עוסק ברב שזכה במכרז לשמש כרב הקהילתי של שכונתו ומשמש בתפקיד זה כ-20 שנים. הוא לא קיבל שכר וזכויות עבודה אחר

תגיות