ארכיון
  • shahafshraga

עדכון שבועי: 26/10/2021 – 02/11/2021:


סכסוך עבודה בין הסייעות למדינה:


בתאריך 27/10/2021 פורסם כי ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בשלטון המקומי, על רקע תנאי ההעסקה ועומס העבודה שמוטל על הסייעות בגנים. סכסוך זה חל על כ-40 אלף סייעות. במכתבו הסביר יו"ר הסתדרות המעו״ף, גיל בר-טל, כי ההסתדרות דורשת להסדיר תגמול הולם לסייעות, במקביל להסדרת אופן והיקף עבודתן. לדבריו, כיום נדרשות מהסייעות עבודות שאינן נדרשו קודם לכן כגון עבודה דידקטית פרטנית, וכן חלה עלייה בהיקף עומס העבודה על רקע המחסור המשמעותי בכוח אדם, זאת בגלל תקנים רבים שאינם מאוישים. בנוסף, בר-טל מצביע על כך שנעשים שינויים תכופים בסדרי העבודה של הסייעות והן נאלצות לבצע מטלות ללא תגמול נוסף, תוך ניודן בין גנים שונים בתוך אותה רשות מקומית.


לדעתי, דאגה לשיפור תנאי הסייעות הציבוריות הינה בעלת חשיבות עליונה ויש לפתור סוגיה זו בהקדם, אולם שביתה בגני הילדים ככל הנראה תגרום לכך שהורים לא יוכלו ללכת לעבודה וכתוצאה מכך יפגע המשק הכללי. הבעיה העיקרית בשביתה בשירותים חיוניים במובן הרחב (כולל גני ילדים) היא שהשפעותיה חורגות מיחסי העבודה הרגילים באותו מקום עבודה ומשפיעות דרמטית על המשק כולו, ולכן מתעוררת השאלה אם ראוי להגביל שביתות בשירותים חיוניים, על מנת למתן את עוצמת הפגיעה בציבור. בתי הדין יכולים להוציא צו מניעה כנגד שביתה שאינה מידתית, אולם אפשר לתהות אם די בכך כדי לייצר איזון ראוי בין זכות השביתה לבין אינטרס הציבור להמשכיות של שירותים שחיוניים לתפקוד המשק.


חשש מכאוס בניו-יורק:


מגפת הקורונה שפקדה את עולמנו בשנתיים האחרונות ממשיכה לתת את אותותיה בשוק העבודה, וכתוצאה מכך מעלה שאלות משמעותיות במסגרת דיני העבודה. סוגייה משמעותיות שעלתה לכותרות בשבוע האחרון נוגעת להחלטת ראש העיר של ניו-יורק, ביל דה בלזיו, אשר קבע כי עובדי עירייה שלא יתחסנו עד לסוף חודש נובמבר יוצאו באופן אוטומטי לחופשה ללא תשלום. הווה אומר, שכלל השוטרים, הכבאים, עובדי משאיות הזבל ועובדי העירייה האחרים יחויבו להציג אישור המעיד כי קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון נגד קורונה, ומי מהם שלא יעשה זאת יחויב לצאת לחופשה ללא תשלום.


השאלה האם למעסיק יש היכולת לכפות על עובד לצאת לחופשה ללא תשלום ממקום העבודה מפני שזה לא התחסן נגד נגיף הקורונה טומנת בחובה שאלות חוקתיות. הפסיקה בישראל מנסה לאזן בין זכותו של העובד לאוטונומיה על גופו, לחופש העיסוק ולפרטיות אל מול זכות המעביד, הציבור והעובדים האחרים שבאים במגע עם העובדים סרבני החיסונים לחיים ובריאות.


בתחילת חודש מרץ פרסמה חברת שופרסל בקרב עובדיה מסמך מדיניות, במסגרתו הובהר שבכדי לשמור על בריאות העובדים והלקוחות, יורשו להגיע לעבודה רק עובדים בעלי תו ירוק או אלו שיציגו בדיקת קורונה שלילית מ-72 השעות האחרונות. עובדת באחד מסניפי החברה המשמשת כקופאית, הגישה לבין הדין לעבודה בקשה כנגד המדיניות האמורה ונגד כוונת שופרסל להוציאה לחל"ת, לאור סירובה להתחסן ולהיבדק. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע כי המדיניות של רשת שופרסל, לפיה רק עובדים שיציגו תו ירוק או בדיקת קורונה שלילית יוכלו להיכנס למקום העבודה, סבירה ומידתית.


לדעתי, החלטת בית הדין בחיפה נכונה ומאזנת בין הזכויות הנ"ל בצורה טובה. על המעסיק חלה חובה לשמור על בריאות עובדיו והציבור אותו הוא משרת, ולספק להם סביבה בטוחה. עובד שיכול להתחסן אך בוחר שלא לעשות זאת מסכן את עצמו, את חבריו לעבודה ומשפחותיהם ואת קהל לקוחותיו. לכן, בהיעדר חלופה מתאימה בה יוכל העובד להמשיך לעבוד מבלי לסכן את שאר העובדים או את קהל הלקוחות, לדידי יש להוציאו לחל"ת באופן מיידי. מעניין עם זאת לציין כי בניו יורק לא קיימת האפשרות של הצגת בדיקה שלילית תכופה כתחליף לחיסון, וספק אם הסדר כזה היה נחשב מידתי לפי הדין בישראל.


הטרדות מיניות חמורות בצה"ל:


לאחרונה הוגש כתב אישום חמור כנגד קצין צה"ל בדרגת רס"ן הכולל 21 סעיפים של עבירות מין כנגד פקודותיו. בין העבירות בהן מואשם הקצין ניתן למצוא: מעשה סדום, בעילה אסורה תוך ניצול יחסי מרות ותשעה סעיפים של מעשה מגונה והטרדה מינית. המשוואה אותה החיל הקצין הייתה פשוטה – יחסי מין תמורת חופשות וביטול תורנויות.


לצערי, תופעת ההטרדות המיניות וניצול יחסי המרות בצה"ל עולה מעל לפני השטח לעיתים תכופות (ראו למשל עניין בוכריס; עניין מאי פתאל). למעשה, דו"ח שפרסמה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר חושף את העלייה בהיקף התלונות למשטרה הצבאית על פגיעה והטרדות מיניות. מנתוני הדו"ח עולה כי בשנת 2020 התקבלו לא פחות מ־1,542 דיווחים על אירועי פגיעה בנסיבות צבאיות, בהשוואה ל־1,239 דיווחים בשנת 2019. בדו"ח צוין כי מדובר ב"עלייה חריגה בהיקפה, שכן בעשור האחרון חלה עלייה שנתית ממוצעת של 11% בהיקף הדיווחים", ובשנת 2020 הייתה עלייה גדולה מפי שניים, של 24%. עלייה דומה נרשמה רק בשנת 2018, כאשר עלייה זו יוחסה לקמפיין MeToo.


סעיף 7(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 קובע כי על מעסיק מוטלת החובה לנקוט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה. סעיף 11 לחוק קובע כי סעיף 7 חל גם על כוחות הביטחון ולמעשה משווה אך ורק לצורך סעיף זה את היחסים בין חיילים לצה"ל ליחסי עובד ומעסיק. אולם, הטרדות מיניות המתרחשות במסגרת הצבא ואשר אינן חוצות את הרף הפלילי לא יכולות להתדיין בבתי דין לעבודה. סעיף 7 לפקודת המטכ"ל הצה״לית בדבר הטרדות מיניות קובע כי ניתן לנקוט בצעדים הבאים כלפי חייל העובר עבירה של הטרדה מינית במסגרת הצבא: העמדה לדין פלילי; העמדה לדין משמעתי; נקיטת צעדים פיקודיים; הגשת תביעה נזיקית.


בעיה העולה מן הצעדים המשמעתיים המוזכרים לעיל היא היעדר האמצעי האפקטיבי לשמירה על חיילים וחיילות אשר חווים הטרדות שלא חוצות את הרף הפלילי במסגרת שירותם. פעמים רבות, דיווחים על הטרדות מיניות מסוג זה נעצרים אצל המפקדים ביחידות השונות ולא מדווחים לגורמים המקצועיים המתאימים להתמודדות עם סוגיות אלו. בהעדר סמכות לבית הדין לעבודה על חיילים, האפשרות לאכוף את דרישות סעיף 7 שעוסק בחובות המעסיק לוקה בחסר. לדעתי, יש להעמיד כלים אפקטיביים יותר לחיילים על מנת לתת מענה לפער שנוצר. כך למשל, ניתן למנות גורם יחידתי שתפקידו הגנה מפני ניצול יחסי מרות ומניעת הטרדות מיניות.

20 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מאמר דעה: נציגות עובדים בדירקטוריון

זכינו לחיות במרחב ובתקופה בה דמוקרטיה היא הנחת היסוד; ברור לנו מאליו כי השלטון שואב את כוחו מהעם, וכי הוא מתעצב על פי בחירות האזרחים. למרות זאת, ישנו מרחב משמעותי בו רוב האנשים לא מהווים גורם משפיע על

הערת פסיקה: האם קב"ט של משרד ממשלתי זכאי לגמול שעות נוספות? על חריגי סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה

פסק הדין סע"ש (אזורי ת"א) 16795-12-18 גד באום - ע.מי.ש.ב. שרותים בע"מ (נבו 10.11.2021) שניתן בבית הדין האזורי בתל אביב דן בשאלת החריגים לחובה לשלם גמול על שעות עבודה נוספות. התובע עבד בין השנים 2002-2

תגיות