עדכון שבועי: 26.11-3.12

דיני עבודה ו-Black Friday

ביום "שישי השחור" (Black Friday), קבוצה הנקראת "United for Respect) "UFR), קואליציית עובדים וארגונים הנאבקים בשכר נמוך ובתנאי עבודה מגונים בתעשייה הקמעונאית, הפגינה בעד עובדים שנפגעו מהתנכלות בשל נסיונות התארגנות לשיפור תנאי העבודה. UFR צמחה מתוך התארגנות של עובדים בחברת "Walmart" (וולמארט), שאחרי שנים של מאבקים הצליחה לאלץ את החברה להעלות שכר, לספק חופשה משפחתית לכל העובדים ולשפר תנאים לנשים בהריון. הארגון לוקח כעת את המודל לכלל ענף הקמעונאות בארה״ב, שבו מועסקים כמעט 16 מיליון איש, נלחם למניעת אפליה בשל הריון ומוביל קמפיינים לחקיקה מקומית לטובת עובדים. מארגני ה- UFR נלחמים גם בדרישת פיצויי פיטורים לעובדים בענף.

הפגנת הארגון השבוע הייתה בין השאר על כך שביום רביעי וולמארט פתחה את מכירת "בלאק פריידי" בשעה 18:00 בחג ההודיה והכריחה עובדים לעזוב את משפחותיהם ולעבוד במהלך החג. בנוסף, החברה לא הציעה לעובדים דמי חגים, אלא הנחה של 15% לאנשים העובדים במשמרות במהלך החג שיוכלו לפדות רק פעם אחת, במהלך שני מועדים בלבד בדצמבר.

יש לציין כי שיעור ההתאגדות בארה"ב במגזר הפרטי נמוך ביותר, וכן אין שם צווי הרחבה. כתוצאה מכך מתרחבת שם תופעת הארגונים ללא מטרת רווח שנאבקים למען זכויות עובדים. היתרון של עמותות אלה הוא שהן אינן מוגבלות בהסדרים הקבועים בחוק הפדרלי ביחס לארגוני עובדים. מנגד, הן גם לא נהנות מן ההגנות והכוחות שהדין מעניק לארגוני עובדים; הן לא נהנות מדמי חבר קבועים ומתבססות על תרומות שקשה להסתמך עליהן.

בנוסף התקיימה ב-Black Friday שביתה של יותר מ-2,000 עובדי אמזון בשישה מרכזי הפצה של החברה בגרמניה, בדרישה לשכר גבוה יותר. זהו חלק מסכסוך ארוך טווח בין אמזון לעובדים, אשר מאורגנים בארגון העובדים, האיחוד הגרמני "ורדי". הם דורשים כי אמזון תעלה את שכר עובדי המחסנים כדי להתאימם להסכמים הקיבוציים שהושגו בענפי השילוח והמכירות בגרמניה.

50 שנה לבתי הדין לעבודה

בשבוע שעבר התקיים מושב ״50 שנה לחוק בית הדין לעבודה – מגמות ושינויים" במסגרת כנס בים המלח, בהשתתפות שופטים, עו"ד ואנשי אקדמיה בתחום משפט העבודה. נשיאת בית הדין הארצי ורדה וירט ליבנה אמרה בנאומה כי "בית הדין לעבודה אינו חושש משינוי הלכות והתאמתן למציאות, או מיצירת כללים חדשים יש מאין, זאת מתוך שאיפה לקדם מטרות חברתיות העומדות בקנה אחד עם הצורך העולה מן השטח ועם ערכיה של החברה בישראל".

נשיאת בית הדין בחרה להציג את פסק הדין המהפכני שלה מ-2008 שאסר על יחסים מיניים במקום העבודה אפילו אם התקיימו בהסכמה. תחום נוסף שהיא הזכירה שכולו פיתוח של הפסיקה הוא שימוע לפני פיטורים. כמו כן היא התייחסה להתפתחויות הטכנולוגיות שמשפיעות על שוק העבודה ועל הדרך שבה מבוצעת העבודה. לדבריה, "מקצועות מוכרים וותיקים הולכים ונעלמים ולעומתם עולים ובאים מקצועות חדשים וחל טשטוש בין שעות העבודה לשעות הפנאי".

לבסוף, היא התייחסה לכך שבשנים האחרונות מגיעות יותר תביעות שבמסגרתן נטענות טענות על נזק שמקורו בתחושת לחץ בקשר לעבודה. התביעות הללו, שהם נגד ביטוח לאומי, מהוות למעלה מרבע מכלל התביעות בבתי הדין לעבודה. בכתבה מודגש כי ישנן כמה מדינות שבהן הדחק התעסוקתי, תסמונת הנגרמת כתוצאה מלחץ כרוני במקום העבודה, כבר הוכר כמחלת מקצוע, בין שבפסיקה ובין שבחקיקה. בישראל, אין נכון להיום הכרה באופן דומה.

קיצוץ בפנסיה למבוטחי הקרנות הוותיקות

כ-150 פנסיונרים חברי הסתדרות הגמלאים הפגינו בשבוע שעבר מול משרד האוצר נגד הקיצוץ בפנסיות של כרבע מיליון מבוטחי הקרנות הוותיקות המתוכנן לאפריל הקרוב, ובדרישה לקדם חקיקת חוק ביטוח סיעודי. מדובר על קיצוץ בשיעור של כאחוז, שמשמעותו הפחתה של בין 1,200 ל-1,500 ש"ח בשנה לכל גמלאי.

במהלך האירוע טענו ראשי הסתדרות הגמלאים שמשרד האוצר ממשיך להתנות את ביטול הקיצוץ בכך שיקודם נושא העלאת גיל הפרישה בקרב נשים. נימוק האוצר הוא החשש מפני גירעון עתידי בקרנות עקב הימנעות הכנסת מחקיקת העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64. טענת הגמלאים היא שהם הופכים בעצם לבני ערובה בידי האוצר, שמנצל את חוסר הוודאות הפוליטית ותחת צל של ממשלת מעבר מנסה להעביר את הקיצוץ הנ"ל. דרישתם היא לבטל את ההפחתה בפנסיות, למנוע את המשך השחיקה בפנסיות וקצבאות הזקנה, תוך העלאת הקצבאות בהדרגה וחקיקת חוק ביטוח סיעודי ממלכתי. ביוני האחרון הממונה על רשות שוק ההון חתם על המסמך שדוחה את המועד לקיצוץ קצבאות קרנות הפנסיה הוותיקות ל-1 באפריל 2020, וזאת לאחר איום יו"ר ההסתדרות בשביתה כללית במשק. זאת בכדי לאפשר דיון והגעה להסכמה לאחר הרכבת קואליציה והקמת ממשלה חדשה (שעוד לא הוקמה).

יש לציין שבכנסת הקודמת הצביעו 80 חברי כנסת בעד חוק סיעוד ממלכתי. בנוסף, בחודשים האחרונים התגלה שמרבית חברות הביטוח הפרטיות החליטו להפסיק את הביטוח הסיעודי הפרטי. מעניין לראות שהחברות הפסיקו זאת אחת אחרי השנייה, בפער של שעות בודדות. נראה שהפתרון אכן יצטרך להיות מדינתי בדמות חוק סיעוד ממלכתי.