עדכון שבועי - 27.06.18

סכסוך העבודה בעקבות רפורמת הנמלים

הסתדרות העובדים הכללית פנתה לאחרונה לבית-הדין הארצי לעבודה בבקשה לאפשר לעובדי הנמלים לשבות. זאת לאחר כשלושה שבועות של מו"מ בנוגע לרפורמה בנמלים, שלטענת ההסתדרות נקלעו למבוי סתום בחלק מהנושאים – כגון תנאי הפרישה מרצון לעובדי דור א' והבעלות על חלק מהרציפים. בקשה זו של ההסתדרות נדחתה ע"י בית-הדין, שקרא לצדדים לשוב לשולחן המו"מ בכפוף לדיונים נוספים שנקבעו לחודש יולי. במקביל, מחאתו של ראש ועד העובדים בנמל חיפה בזמן הדיון בבית-הדין הובילה לביטול טקס הנחת אבן הפינה של הפרויקט לפיתוח חזית הים העירונית.

חובת זהירות מוגברת ביחס לשליחת הודעות דוא"ל בעבודה

בית-הדין הארצי קבע כי הודעת דוא"ל, שנשלחה ל-11 עובדי החברה ובה פירוט על אודות "בעיות משמעת חמורות ביותר" שבגללן פוטרה העובדת, מהווה לשון הרע ומזכה את העובדת בפיצויים. בית-הדין הדגיש כי: "בעידן הדיגיטלי חובת הזהירות ביחס למסרים המועברים לעובדים באמצעות הדואר האלקטרוני או יישומים דומים – מוגברת"; זאת בשל התפוצה הרחבה של מסרים כגון אלה (שמעצימה את פוטנציאל הפגיעה) ובשל האפשרות, שלא קיימת בשיחה ספונטנית, לבחון ולברור מילים לפני הפצת ההודעה.

הקמת נציבות להטרדות מיניות בתעשיית ההיי-טק

כ-38 קרנות הון-סיכון הסכימו לאחרונה, כחלק מחתימתן על מסמך מדיניות נגד הטרדות מיניות בענף, למנות נציבה לחקירת תלונות על הטרדה מינית ולגיבוש המלצות טיפול בהן; הנציבה הראשונה תהיה דינה אפרתי, שופטת בית-הדין האזורי בת"א בדימוס. מהלך זה מסתמן כתוספת מבורכת למערך ההגנה על עובדות ועובדים שחווים הטרדות במקום העבודה, על רקע עלייה של כ-3% במספר התלונות בנושא שהוגשו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בשלוש השנים האחרונות.

במקביל, ענקית התקשורת נטפליקס בחרה דרך אחרת להתמודד עם בעיית ההטרדות המיניות, ופרסמה לאחרונה כללי התנהגות חדשים לעובדיה ובהם איסור על פלרטוט, על בקשת מספר הטלפון של עמית/ה, על קיום קשר עין ממושך (למעלה מ-5 שניות ברצף) ועל חיבוקים ממושכים.

שביתת מפקחי הבנייה

לאחר שביתתם של כ-300 מפקחי בנייה, שנמשכה כחודש, בית-הדין הארצי לעבודה הפנה את המפקחים למו"מ עם המרכז לשלטון מקומי; במהלך המו"מ, שיימשך חודש, יחזרו המפקחים לעבודה סדירה. מפקחי הבנייה שבתו כמחאה על תיקון לחוק התכנון והבנייה, שהסמיך את המפקחים לחלק קנסות וקבע שעליהם להופיע לעבודה עם מדים ופרטים מזהים. לטענת המפקחים, התיקון חשף אותם לאלימות פוטנציאלית מצד עבריינים.

תוספת שכר לגמלאי השב"כ והמוסד

בית-הדין הארצי אישר לאחרונה פסיקה לפיה על המדינה להשוות את שכרם של הפנסיונרים מהמוסד ומהשב"כ לזה של משרתי הקבע צה"ל. המשמעות היא שלשכרם של הראשונים יתווסף תשלום בגין "היעדר ביטחון תעסוקתי" (מענה להיעדר הקביעות: החשש כי תקנים יבוטלו מעת לעת בשל תכניות קיצוץ) בגובה 1-7% מהשכר. לפי דיווח בתקשורת, בכוונת משרד האוצר לעתור לבג"ץ בשאיפה לדחות ככל האפשר את ביצועה של הפסיקה, שמשמעותה התקציבית היא עלות של מעל 7 מיליארד ₪.

חובת בירור לפני העסקה של עובד זר

בית-המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שני על פסק-דין של בית-הדין הארצי לעבודה, והוסיף כי בירור שטחי אינו מספק למילוי חובתם של מעסיקים לברר את הסטטוס של עובד זר פוטנציאלי. במקרה הנדון, ההסתמכות על דבריה של העובדת ועל מסמך המעיד על זימונה לראיון ביחידה למבקשי מקלט, מבלי להתעדכן בהחלטה הסופית בעניינה, אמנם הניחה את דעתה של המעסיקה – אך הסף לבירור נאות הוא אובייקטיבי, שכן הסתפקות בדעתה של המעסיקה בלבד עלולה "לרוקן מתוכן את 'חובת הבירור' שנקבעה בפסיקה, כך שנאשמים יוכלו להיתלות בבירור בלתי-ממצה על מנת 'לחמוק' מהתקיימות היסוד הנפשי בעניינם".

שאלת הפורום הנאות בתביעת מעסיק ממדינה זרה

בעקבות מקרה בו שני הנדסאי בניין ישראלים ביקשו לתבוע בישראל את מעסיקם שנמצא בניגריה, בית-הדין הארצי הבהיר לאחרונה מהם המקרים בהם ישראלים יכולים לתבוע בישראל את המעסיק שעבורו עבדו בחו"ל. בית-הדין קבע כי ככלל, טענת "פורום לא נאות" תפורש בצמצום; מבחני בית-המשפט העליון באשר לפורום לא נאות יישקלו "תוך התחשבות במיוחד שביחסי עבודה, להבדיל מיחסי מסחר, ובכלל זאת פערי הכוחות בין הצדדים". במקרה הנדון טענת פורום לא נאות נדחתה מכיוון שאותרו מספיק זיקות בין הצדדים לבין מדינת ישראל. (ראו גם כתבה בתקשורת בעניין).

ארה"ב: בית-המשפט העליון פסק בסוגיית דמי החבר לארגוני עובדים

בית-המשפט העליון של ארה"ב פסק היום (רביעי) בסוגיה בעלת השפעה משמעותית על כוחם של ארגוני העובדים במדינה. במרכז העתירה ניצבה שאלת זכאותם של ארגוני עובדים לגבות דמי חבר מעובדים שאינם חברים בארגון; דמי החבר הללו נגבים כיום ממעל 5 מיליון עובדים ב-12 מדינות, ומכניסים לארגונים מיליוני דולרים בשנה. בהתאם לתחזיות של גורמים בתקשורת, הרכב השופטים פסק (ברוב דחוק של 5:4) נגד הארגונים ובניגוד לתקדים מ-1977, שאישר גביית דמי חבר מעובדים שאינם חברים בארגונים לשם מימון פעילות כגון מו"מ לקראת הסכמים קיבוציים. לוביסטים של ארגוני עובדים החלו עוד לפני מתן ההחלטה במאמצים להשיג תוספות תקציב לארגוניהם כהכנה למהלומה הצפויה.

עמדתם של ארגוני העובדים התבססה על נחיצותם של הכספים הללו לצורך פעולה לטובת העובדים ומניעת "בעיית הטרמפיסט" – עובדים שנהנים מפירות עמלם של ארגוני העובדים מבלי לשלם עבורם. מנגד, קולות שמרניים מחו כנגד כפיית דמי החבר (פגיעה בזכויות התיקון הראשון לחוקה: חופש הביטוי וחופש ההתאגדות), וטענו כי ארגוני העובדים צברו כוח מוגזם – ולכן הפגיעה בהם דווקא תסייע לעובדים ותכריח את הארגונים להתייעל.