ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

עדכון שבועי 04.01.2018

January 4, 2018

האוצר מבקש לאפשר הפחתת שכר לנוקטים בעיצומים

 

על פי דיווחי התקשורת, לאחרונה פנה הממונה על השכר במשרד האוצר, ערן יעקב, לבג"ץ, בבקשה להפוך את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין תשלום עבור ימי עיצומים, שניתנה באוגוסט 2017. בפסק הדין, הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, נקבע כי מעסיק ציבורי אשר מבקש לשלם לעובדיו שכר חלקי בלבד, בשל עיצומים שנקטו אותם עובדים, אינו יכול לעשות זאת על דעת עצמו, אלא נדרש לפנות לבית הדין שיקבע מהו אותו "שכר הראוי" שיש לשלם.

עד לפסק הדין, למעסיקים במגזר הציבורי היה נתון שיקול דעת רחב בשאלת התשלום לעובדים שנקטו עיצומים, בהתאם לשווי העבודה שבוצעה ולפי היקף העיצומים. עובדים, או ארגון עובדים יציג, יכלו לפנות לבית הדין לבחינת ההחלטה, אשר לא פעם הייתה שרירותית. פנייה שכזו לבית הדין הייתה גוררת דיון בגובה השכר הראוי, במקום תשלום ברירת המחדל הקבועה בחוק יישוב סכסוכי עבודה, בגובה 50% מהשכר הרגיל.

לכאורה, טענת המדינה היא כי פסיקת בית הדין מפרה את האיזונים ההכרחיים במסגרת יחסי העבודה במגזר הציבורי, כי לא ניתן משקל לאינטרס הציבורי הרחב, לקופה הציבורית ולצורך המעסיקים הציבוריים להוציא לפועל מהלכים חשובים לטובת הציבור. עוד לעמדת האוצר, תשלום שכר ראוי (חלקי) נדרש  כאמצעי מרכזי להתמודדות עם שביתה חלקית ועם מימוש זכות השביתה של עובדים. כעת, לא נותרו למעסיק כלים להתמודד עם עובדים במהלך עיצומים.

למרות שקיימת הצדקה לתשלום שכר חלקי בלבד כאשר עובדים משבשים את סדר העבודה, נראה שמתן שיקול דעת רחב למעסיק שכנגדו נוקטים העובדים בעיצומים, באשר לשכר שיקבלו, עלול להביא לפגיעה קשה בחירות השביתה וביכולתם של העובדים להיאבק על זכויותיהם. כך למשל, סביר שעובדים נוקטים בעיצומים במקום בשביתה מלאה, בשל תלותם הכלכלית בשכרם וחוסר יכולת לעמוד מבחינה כלכלית בשביתה מלאה לאורך זמן. ככל שתשלום "שכר ראוי" לעובדים יהיה תלוי באכיפתו בבית הדין על ידי העובדים (כפי שנעשה טרם לפסיקת בית הדין לעבודה בעניין נמל אשדוד), הדבר יצמצם משמעותית את חופש השביתה המוקנה לעובדים בפועל.

 

--------------------------------------------------

 

עובדי ועובדות הניקיון במכללת אורנים הועברו להעסקה ישירה

 

בהתאם להחלטה שהתקבלה בשנה שעברה על ידי פרופסור יערה בר-און, ראש מכללת אורנים שבצפון, קלטה המכללה בראשון בינואר את כל עובדות ועובדי הניקיון במכללה להעסקה ישירה. אורנים היא המכללה הראשונה שמעבירה את כל עובדי ועובדות הניקיון שלה להעסקה ישירה. בסמינר הקיבוצים עברו חלק מעובדות הניקיון להעסקה ישירה בשנה האחרונה, ומהלך דומה קורה גם במכללת תל חי.

יש להדגיש שהמכללה איננה מקבלת תקציב נוסף לכך מהמדינה, וזאת למרות שלפי פרופסור בר-און המכללה ענייה ונאבקת על קיומה. לדבריה, מדובר פשוט "במדיניות של שוויון" ומובילי מוסדות החינוך הציבוריים בארץ צריכים לקחת על עצמם את האחריות להעסקה ישירה והוגנת של עובדי הקבלן המועסקים בתחומם.

בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בתנאי ההעסקה של עובדי חברות קבלן במגזר הציבורי, בעיקר בתחומי הניקיון והאבטחה. זאת בין היתר בזכות הנחיות של החשב הכללי שהביאו לשינוי בדיני המכרזים, שכעת מחייבים מזמינים לוודא שקבלנים יכולים למלא את כל חובותיהם כלפי העובדים במסגרת המחיר שהגישו במכרז. חובה זו עוגנה גם בפסיקה. מזמין שמתרשל בבחירת הקבלן ובווידוא העמידה בתנאי הסף, תוטל עליו האחריות לשלם לעובד את שמגיע לו. בדומה, בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה נקבע כי ניתן להטיל עיצום כספי על מזמין שירות שאינו פועל לתיקון הפרת חובות חקוקות כלפי עובדי חברות קבלן. יחד עם זאת, על מנת לזכות בהגנה נדרשת פנייה לערכאות, דבר שאינו פשוט עבור עובדי חברות קבלן, שרבים מהם כלל אינם מכירים את זכויותיהם. מעבר לכך, אין בשיפור האמור כדי להשוות את מצבם של עובדי חברות קבלן לעובדים המועסקים בהעסקה ישירה מבחינת הביטחון התעסוקתי, ומכאן החשיבות העצומה במהלך של מכללת אורנים.

 

--------------------------------------------------

 

הנציגות המשפטית ברשות האוכלוסין הכריזה על שביתת אזהרה בשל עומס

 

בהמשך להכרזה על סכסוך עבודה בתחילת דצמבר 2017, המשפטנים העובדים ברשות האוכלוסין וההגירה כנציגות משפטית בבית הדין לעררים בירושלים הודיעו על שביתת אזהרה בת יום אחד, שתיערך ביום חמישי ה-04.01.2018. זאת לאחר שהרשות התעלמה מפניות העובדים ומבקשתם לקיים משא ומתן סביב הפגיעה הקשה שהם חווים, לטענתם, בשל הגידול במספר הדיינים והדיונים, שהוביל למחסור בכוח אדם בנציגות המשפטית.

משמעות השביתה הינה היעדרות מדיונים מתוכננים, ולכן במהלכה עשויים להתקבל פסקי דין בהיעדר מעמד המדינה, ולא יועלו התנגדויות לצווי ביניים ולהארכות אשרה. מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי הם מצרים על השביתה ומזמינים את העובדים למשא ומתן.

עולה השאלה האם ראוי שחשיבות העבודה שמבצעים עובדי הנציגות המשפטית תשליך על יכולתם לשבות ולנקוט בצעדי מחאה בשל הפגיעה בתנאי עבודתם. ככלל נדמה שאין זה מוצדק להטיל מגבלות משמעותיות על עובדי הנציגות המשפטית, ועובדים נוספים במגזר הציבורי המבצעים עבודות בעלות חשיבות דומה, בשל החשש לניצול לרעה של מגבלה כזו. זאת בפרט כשניסו העובדים לקדם הידברות על תנאיהם קודם לכן. יתר על כן, נראה שאפשרות המעסיק לפנות לבית הדין על מנת לקבל צו מניעה מהווה מנגנון מספק לבחינת מידתיות השביתה.

 

--------------------------------------------------

 

עובדת שצילומה בתא שירותים של מקום העבודה הופץ ברשת דורשת פיצוי

 

עובדת לשעבר של חברת האופנה Forever 21 תובעת את הרשת בעוון רשלנות וחדירה לפרטיות, בסכום של לפחות 2 מיליון דולר, לאחר שנתקלה ברשת בסרט וידאו בו היא מצולמת בעת שימוש בשירותי העובדים של החנות בה עבדה.

למרות שלא ברור אם הרשת הייתה מודעת להצבת המצלמות בחדרי השירותים, העובדת מטילה אחריות מלאה על החברה, אשר לטענתה נהגה "באופן רשלני וחסר אחריות, אפשרה לאנשים שזהותם לא ידועה לתובעת, להיכנס לחדר ההלבשה של העובדים ולחדר השירותים של העובדים, הממוקמים בחנות". דוברת הרשת לא הגיבה ישירות לתביעה אך התייחסה למדיניות החברה לגבי המקרה, ואמרה שהרשת לוקחת את פרטיות העובדים ברצינות רבה והיא ממשיכה לחפש את האחראים למעשה.

בהנחה שהמצלמות האמורות לא הוצבו בחדרי השירותים על ידי חברת האופנה בעצמה, מקרה זה מעלה שאלה מעניינת באשר לאחריותו של מעסיק כלפי עובדיו כאשר הם נמצאים במקום העבודה. בישראל, החוק למניעת הטרדה מינית אוסר בין היתר, בסעיף 3(א)(5א), על פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, וייתכן כי ניתן לראות בפרסום סרט הוידאו האמור כנופל בגדרי איסור זה. ככל שכן, החוק גם מטיל אחריות מסוימת על מעביד למנוע הטרדה מינית של עובדיו, ומאפשר לעובד או עובדת להגיש תביעה נזיקית כנגד מעסיק שלא נקט באמצעים הנדרשים. אולם, זאת רק כאשר מדובר בהטרדה שביצע עובד אחר המועסק על ידי אותו מעסיק. כאשר מדובר בהטרדה על ידי לקוח בנסיבות שתוארו, לא ברור איזו אחריות מניעתית ניתן להטיל על המעסיק, ואילו צעדים היה ניתן לחייב את החנות לנקוט כשהתביעה היא בגין חוסר מניעה, ולא חוסר טיפול. בכל מקרה נראה שבישראל, עובד או עובדת אשר היו מבקשים להגיש תביעה דומה כנגד מעסיק, לא היו יכולים לעשות זאת בבית הדין לעבודה, אלא היו נדרשים לפנות לבית המשפט האזרחי.

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload