ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

עדכון שבועי 09.11.17

November 9, 2017

הצעת חוק להארכת צווי הריתוק לעובדי המחקר בכורים הגרעיניים

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית שתאפשר להאריך את תוקף צווי הריתוק לעובדי המחקר בכורים הגרעיניים עד ה-14 לפברואר 2018. 

 

ההצעה באה על רקע הכרזת ארגון סגל המחקר במערכת הביטחון, שמייצג בין היתר את עובדי הכורים הגרעיניים, על סכסוך עבודה, וכן תקנות לשעת חירום שהוציאה הממשלה לפני כשלושה חודשים (שתוקפן עומד לפוג), המאפשרות לראש הוועדה לאנרגיה אטומית ולמנהל הכור האטומי בדימונה להוציא צווי ריתוק לחוקרים בהיקף מצומצם. בית הדין לעבודה בבאר שבע דחה את עתירת הארגון כנגד התקנות וצווי הריתוק.

 

המדינה טוענת כי הארגון נוקט בשביתות ועיצומים אשר גורמים נזק כבד לפעילות הוועדה לאנרגיה אטומית וליכולתה לממש את מטרותיה החיוניות. המדינה הוסיפה וטענה שהתקנות מופעלות תוך ריסון ומידתיות, והדבר מאפשר מימוש אמיתי של זכות ההתארגנות והשביתה לצד הבטחת האינטרסים החיוניים ביותר בעבודת הוועדה.

זכות השביתה אינה זכות בלתי מוגבלת, ובהשוואה למגבלות המוטלות על זכות השביתה של עובדים אחרים בתחום הביטחון, כגון שוטרים, שעליהם נאסר לחלוטין לשבות, נדמה כי ההגבלה הנוכחית אינה מרחיקת לכת. עם זאת, קשה לאמוד אם מדובר בהגבלת יתר, בהתחשב בכך שמדובר בזכות יסוד, חשש שעולה לא פעם כאשר האינטרס שעומד מנגד הינו ביטחוני.  

סבסוד ארוחות בשעות העבודה לעובדי קבלן

עובדי הקבלן המועסקים במשרדי הממשלה בתחומי השמירה, האבטחה והניקיון יקבלו מענק בגין סבסוד ארוחות בשעות העבודה. המענק יעמוד על סך 2,048 שקלים, והינו הראשון הניתן בהתאם להסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם בשנת 2012, שאמור להשוות את מעמד עובדי הקבלן בתחום הניקיון והשמירה לעובדי המגזר הציבורי, בכל הנוגע לקבלת מענקים חד פעמיים.

 

קבוצת עובדי קבלני השירות מורכבת בעיקר מעובדים מבוגרים וחלשים, והדרישה הנשמעת לרוב לגביהם הינה מעבר להעסקה ישירה. מנגד, מחקר שפרסם מרכז טאוב בשנת 2015 מזהיר מפני חקיקה שתכפה על גופים ציבוריים להעסיק את עובדי קבלן השירות כעובדים קבועים, שכן זו תהפוך את העסקתם ללא כדאית ותביא לאבטלה.

#Me Too – האשמות כנגד נשיא חברת קשת, אלכס גלעדי, כי הטריד מינית

מגישת החדשות אושרת קוטלר חשפה ביום חמישי האחרון כי בשנת 1994 קיבלה "הצעה מגונה" מאלכס גלעדי, מנכ"ל קשת דאז, לאחר שראיין אותה לתפקיד הגשת תוכנית בוקר בערוץ 2 בתחילת דרכו. בעקבות גילוי זה סיפרה בתחילת השבוע העיתונאית נרי ליבנה, כי גם היא הוטרדה מינית על ידי אלכס גלעדי לפני הרבה שנים.

 

גלעדי מסר בתגובה לגילוי של ליבנה כי "מה שאנשים מבוגרים עושים בחייהם, בבתיהם הפרטיים במסגרת מערכת יחסים אישית, זה עניינם הפרטי", אך לאחר פרסומים אודות מספר נשים שטענו כי אנס אותן, הודיע כי הוא עוזב זמנית את תפקידו.

 

ראשית יש להדגיש כי ייתכן ובבחינת חוק העונשין והחוק למניעת הטרדה מינית, מעשהו של גלעדי במקרה של נרי ליבנה מהווה מעשה מגונה שאסור על פי הדין הפלילי, ובמובן זה תגובתו שגויה. אך מעבר לכך, למרות שמדובר במקרים שבהם הסירוב היה מובהק מהרגע הראשון, מקרים אלו מעלים שאלה בדבר ההגנה שמעניק החוק למניעת הטרדה מינית לדורשי ודורשות עבודה בשלבים הקודמים לקבלה לעבודה. ניסוחו של החוק אינו מבהיר אם ההגנה הנוספת שמוקנה בחוק לעובד/ת בסעיף 3(א)(6)(ג), תקפה גם כאשר מדובר בדורש/ת עבודה, שכן נדרש שההצעה או ההתייחסות המינית תתבצע במסגרת יחסי עבודה, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה. זאת בניגוד לסעיף 6א המקל בנטל ההוכחה, ומבהיר בלשונו כי חל הן בתובענה של עובד/ת והן בתובענה של דורש/ת עבודה.

 

נראה כי יש לשקול הרחבה של הגנת הסעיף כך שיחול גם על דורשי/ות עבודה, שכן התלות הכלכלית במעסיק, אף אם מדובר במעסיק פוטנציאלי, ופערי הכוחות המובנים, קיימים גם לגביהם, בוודאי בתעשיית הבידור שבה נדרשים רבים לנדוד בין תפקידים לאורך כל הקריירה.

בית הדין לעבודה הורה לעובדי בזק לחדול משיבוש עבודות התשתית של חברות מתחרות

בית הדין לעבודה הורה לוועד העובדים של בזק להפסיק את השיבושים בעבודות התשתית לפרישת סיבים עבור שדרוג הגלישה באינטרנט שמבצעות סלקום ופרטנר. בית הדין הגדיר את השיבושים כ"מעין פוליטיים" וקבע שסביר כי פתיחת שוק התקשורת הנייחת לתחרות תחולל שינוי בנפח העבודה בבזק ותשפיע על זכויות העובדים ומצבת כוח האדם. על כן "לעובדים זכות למחות על הפגיעה הישירה שהם צופים בתנאי עבודתם, עם זאת, הם זכאים לנקוט באמצעים קצרים ומוגבלים בזמן". העובדים רשאים שלא לשתף פעולה עם קבלנים חיצוניים בעבודות תשתית הנוגעות לסכסוך, אך הם מנועים מלשבש ביצוע עבודות על ידי צד ג', ככל שסיועם אינו נדרש לביצוע העבודות.

 

המבקשת בדיון היא הנהלת בזק, שפעלה כנגד שיבושי העובדים מהרגע הראשון, אך מההחלטה ירוויחו גם פרטנר וסלקום שנתקלו בשבוע האחרון בקשיים לפרוש סיבים חדשים בתשתית בזק.

 

ספק אם סיווג השיבושים כ"מעין פוליטיים" תואם את הפסיקה, לאור העובדה שלפי בית הדין עצמו ישנו חשש לפגיעה ישירה בעובדים. אולם, אפילו היה מדובר ב"שיבושים כלכליים", ייתכן כי במקרה ייחודי זה היה מקום להגביל את עיצומי העובדים, אשר מפנים את מחאתם כלפי צד שלישי שהפגיעה בו איננה יוצרת לחץ על המעסיק, ואף מיטיבה עמו.

עובדת שהניפה אצבע משולשת לשיירת טראמפ פוטרה

ג'ולי בריסקמן פוטרה מעבודתה לאחר שהניפה אצבע משולשת לשיירה של הנשיא טראמפ, כתגובת בטן כלפי מדיניותו, ותמונתה התפשטה בחדשות ובמדיה החברתית. המעסיקה, חברת Akima, שהינה קבלנית משנה של הממשל הפדרלי, הסבירה את הפיטורים בהפרת מדיניות המדיה החברתית של החברה, האוסרת שיהיו במדיה החברתית תמונות של עובדיה במצבים מגונים או גסים. נוסף לכך, השימוש בתמונה לצורך תמונת הפרופיל של העובדת בטוויטר ובפייסבוק לא היה מקובל על החברה, שטענה כי המוניטין שלה כחברה קבלנית ממשלתית עלול להפגע.

 

בריסקמן טענה בין היתר בתגובתה כי התקרית קרתה בזמנה הפנוי. עם זאת, במדינת וירג'יניה הדין מתיר למעסיק במגזר הפרטי לפטר עובד לפי רצונו ומכל סיבה שהוא מוצא לנכון.

 

אין זה מובן מאליו שהתבטאויות שנויות במחלוקת של עובד בחייו הפרטיים מהוות הצדקה לפיטורים, גם אם קיים בהן פוטנציאל לפגיעה כלכלית במעסיק בשל תוכן ההתבטאות והדעה הציבורית לגביה. בוודאי כשמדובר בביטוי פוליטי, שההגנה עליו הכרחית לשם קיומה של דמוקרטיה. מעבר לפגיעה בחופש הביטוי, אם נאפשר למקומות עבודה לפטר עובדים עקב התבטאות שנויה במחלוקת מחוץ למסגרת העבודה, תהיינה לכך משמעויות בעייתיות נלוות כגון שלילת הפרטיות, העצמיות והאוטונומיה של הפרט, וטשטוש ההפרדה בין חיי העבודה והחיים הפרטיים.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload