דיני עבודה: עדכונים וניתוחים

הרפורמה בחברת חשמל לא משתלמת משרדי האוצר והאנרגיה הגיעו להסכמות עם חברת החשמל וההסתדרות על המתווה המתגבש בחברת החשמל. כחלק מהרפורמה, שתמשך שמונה שנים, צפויים 2,800 עובדים לעזוב את החברה. מבין אלו 1,800 עובדים יוצאו מהחברה, ועוד 1,000 עובדים יפרשו לפנסיה ובמקומם לא ייקלטו עובדים חדשים. מי שיפרוש יקבל פיצוי של עד 120% ותוספת לפנסיה של 1,250 שקלים בחודש. עוד יקבלו העובדים מענק רפורמה, שיעמוד על סך 30,000 שקלים לעובד קבע ו-10,000 שקלים לעובדי ארעי. ההערכה היא כי התשלומים לעובדים

בשנים האחרונות עובדי חברת החשמל, עובדי הנמלים ועובדי חברת "בזק" מככבים בכותרות חדשות לבקרים. זאת בין היתר משום שמדובר בעובדים המאוגדים בוועדי עובדים חזקים במיוחד, ומועסקים על ידי מעסיק שמספק שירות חיוני ומהווה מונופול במדינת ישראל. נוסף על כך, וייתכן וזהו הגורם העיקרי לתשומת הלב לה זוכים עובדים אלה, היא העובדה שבתחום עיסוקם נעשו בעשורים האחרונים ניסיונות לבצע רפורמות מקיפות מצד המדינה, אשר עלולות לפגוע בצורה משמעותית במעסיקיהם, ואולי אף בהם. אקח את חברת החשמל כמקרה בוחן. לפני

פיטורים בטבע יו"ר ועד העובדים איים להבעיר, מילולית, את המפעל בירושלים, כך שדליקת החומרים המסוכנים במפעל תביא לכך שכל העיר תפונה. באותה הודעה השתמש בביטוי "תמות נפשי עם פלשתים". עובדי המפעל בירושלים ובנתניה מתבצרים החל מיום א' במפעלים, בירושלים העובדים הבעירו צמיגים בערב יום א' וחסמו כניסה לשכונת הר חוצבים בה ממוקם המפעל. באשדוד נחסמה הכניסה לעיר. כמו כן, במשך השבוע הושבתה פעילות במפעלי טבע במקומות שונים בארץ. ניתן לתהות האם פגיעה בציבור על ידי חסימת כבישים, פעולה שהצליחה להבי

ב-14.11.2017 דחה בית-הדין הארצי את ערעורן של ד"ר שרון אילון וד"ר נילי לדור-קרפ, רופאות שיניים שביקשו הכרה ביחסי עובד-מעביד בינן לבין "הדסה", שם ביצעו את התמחותן (עע (ארצי) 28419-11-13 אילון נ' הסתדרות מדיצינית הדסה). הערת פסיקה זו תבקש לקרוא באופן ביקורתי את קביעות בית-הדין בנושא ולהעלות את הצורך בהסדרת ההתמחות ברפואת שיניים בישראל. סוגיה זו מצטרפת לשורה ארוכה של פסיקות המבקשות לסווג יחסים שבין מתמחים לבין מעסיקיהם. בית-הדין מדגיש לא אחת את הצורך בהכרעה לפי נסיבות המקרה, ושיק

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בסוגיית זהות המעסיק בעניין זאדה (סעש (ת"א) 47444-10-15 ארביש טביב זאדה – יעז חברה לבניה ופיתוח בע"מ (3.12.17)). התובע הועסק כמנהל עבודה בפרויקט של חברת יעז לשיפוץ מבנה עיריית ראשון לציון. העבודה בוצעה בפועל על-ידי קבלן משנה (קמקר). בין הצדדים התגלע סכסוך סביב תשלום שכר עבודה ופדיון חופשה שנתית לתובע, וכתוצאה ממנו פנה התובע לבית הדין לעבודה בתביעה כנגד יעז. הנתבעת טענה שקמקר, קבלן המשנה בפרויקט, הוא המעסיק. בית הדין הציג בדיון את מבחני הפסיקה

חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), נועד להגן על עובדים אשר חווים פגיעה בענייני עבודה מצד מעסיק או ממונה, בשל כך שהגישו תלונה כנגד המעסיק או עובד אחר של אותו מעסיק. כך, מעניק החוק בין היתר הגנה לחושפי שחיתות, עובדים שהתריעו על מעשה או מחדל שיש בו משום עבירה, ובגופים ציבוריים גם על התנהלות שמנוגדת לטוהר המידות או למינהל התקין, מפני התנכלות מצד המעסיק או הממונה עקב הגשת התלונה. התנכלויות מסוג זה כוללות פגיעה בתנאי עבודה, לחץ לעזיבה מרצון ואף פ

חוק המרכולים אושר בכנסת בקריאה ראשונה על רקע אישור חוק העזר של עיריית תל אביב בפסק הדין שניתן על ידי בג"ץ, עברה ביום שלישי הצעת "חוק המרכולים", שהינה תיקון לחוק העיריות, קריאה ראשונה בכנסת. הצעת החוק, שיזם שר הפנים אריה דרעי, מעניקה לשר הפנים סמכות שלא לאשר חוקי עזר עירוניים המאפשרים פתיחת עסקים בשבת. כמו כן, שמורה לשר הפנים הסמכות לאשר פתיחת עסקים בשבת רק במידה ושאלו נועדו "לספק צרכים שהם, לדעת השר, חיוניים ובהיקף המזערי הנדרש". יודגש כי מגוון בתי עסק למטרות בילוי, כגון מסעד

שני פסקי דין שניתנו בחודשים האחרונים עוסקים בתובעים ״סדרתיים״ או ״מקצועיים״ וחושפים את יחסם של בתי הדין האזוריים לתופעה. בפסק דין שניתן ביולי 2017 (ד"מ 16079-02-16 טובה זרחיה נ' כל דגן בע"מ) קבע בית הדין האזורי בתל-אביב שהסיבה היחידה בגללה פנתה תובעת לחברה בעקבות מודעת דרושים הייתה ניסיון לבסס עילת תביעה. דובר בתובעת שהינה עורכת-דין במקצועה ובעלת משרד עורכי-דין, הנתבעת היא מאפייה הפועלת 24/7. באוגוסט 2015 פרסמה המאפייה מודעת דרושים שבה נאמר: "למאפיה בחולון עובדים למשמרת לילה

אנגליה: 19.11 – שביתת עובדי רשת מקדונלדס במדינה צוברת תאוצה. הדברים שבמחלוקת הם השכר, מתכונת ההעסקה וטיפול לא נאות של הרשת בטענות של תקיפות מיניות והתעמרות בעובדים. רשת מקדונלדס נוהגת יותר מכל רשת אחרת להשתמש בחוזי "שעת אפס", היינו, חוזים בהם לא מתחייבים בפני העובד לכמות מינימלית של שעות עבודה, אך האחרון לא מחויב לקבל את המשמרות המוצעות לו. מנכ"ל החברה במדינה התבטא בעבר בעד חוזי שעת אפס, בטענה שהם דווקא מיטיבים עם העובדים ש"מעוניינים בגמישות שהם מציעים", והחברה מאפשרת לעובדים

בספטמבר האחרון אישר ביהמ"ש העליון (עא 4946/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון) את החלטת רשות המיסים להחיל היטל בגובה 20%, שהוטל עד כה על משכורתם של עובדים זרים (סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003) - גם על העובדים מבקשי המקלט בארץ. בנוסף, הוחלט כי היטל זה יחול רטרואקטיבית 6 שנים אחורה. המערערים על ההחלטה הם המעסיקים הגדולים בענף: חברת כוח האדם "מאה אחוז", יחד עם איגוד המסעדות וארגון חברות