RSS Feed
ארכיון
תגיות

עדכון שבועי 28.12.17

הרפורמה בחברת חשמל לא משתלמת משרדי האוצר והאנרגיה הגיעו להסכמות עם חברת החשמל וההסתדרות על המתווה המתגבש בחברת החשמל. כחלק מהרפורמה, שתמשך שמונה שנים, צפויים 2,800 עובדים לעזוב את החברה. מבין אלו 1,800 עובדים יוצאו מהחברה, ועוד 1,000 עובדים יפרשו לפנסיה ובמקומם לא ייקלטו עובדים חדשים. מי שיפרוש יקבל פיצוי של עד 120% ותוספת לפנסיה של 1,250 שקלים בחודש. עוד יקבלו העובדים מענק רפורמה, שיעמוד על סך 30,000 שקלים לעובד קבע ו-10,000 שקלים לעובדי ארעי. ההערכה היא כי התשלומים לעובדים יסתכמו בכ-5 מיליארד שקלים. הצדדים יתחילו במשא ומתן ביום ראשון הקרוב שמטרתו לנסח הסכם קיבוצי מפורט תוך 45 ימים. בין הביקורות הרבות שנשמעות על ההסדר נטען כי מדובר ברפורמה שאיננה שווה 5 מיליארד שקלים והנצחה של שלטון הוועדים

מאמר דעה: זכות השביתה של עובדי המונופולים

בשנים האחרונות עובדי חברת החשמל, עובדי הנמלים ועובדי חברת "בזק" מככבים בכותרות חדשות לבקרים. זאת בין היתר משום שמדובר בעובדים המאוגדים בוועדי עובדים חזקים במיוחד, ומועסקים על ידי מעסיק שמספק שירות חיוני ומהווה מונופול במדינת ישראל. נוסף על כך, וייתכן וזהו הגורם העיקרי לתשומת הלב לה זוכים עובדים אלה, היא העובדה שבתחום עיסוקם נעשו בעשורים האחרונים ניסיונות לבצע רפורמות מקיפות מצד המדינה, אשר עלולות לפגוע בצורה משמעותית במעסיקיהם, ואולי אף בהם. אקח את חברת החשמל כמקרה בוחן. לפני למעלה מ-20 שנה נחקק חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996. החוק מבטא את הכרת המחוקק בצורך לשינוי מבני ורפורמה במשק החשמל בישראל. כיום, אנחנו בעיצומו של הניסיון השמיני ליישם את הרפורמה, כאשר פעם אחר פעם עובדי חברת החשמל, בהובלת ועד

עדכון שבועי 21.12.17

פיטורים בטבע יו"ר ועד העובדים איים להבעיר, מילולית, את המפעל בירושלים, כך שדליקת החומרים המסוכנים במפעל תביא לכך שכל העיר תפונה. באותה הודעה השתמש בביטוי "תמות נפשי עם פלשתים". עובדי המפעל בירושלים ובנתניה מתבצרים החל מיום א' במפעלים, בירושלים העובדים הבעירו צמיגים בערב יום א' וחסמו כניסה לשכונת הר חוצבים בה ממוקם המפעל. באשדוד נחסמה הכניסה לעיר. כמו כן, במשך השבוע הושבתה פעילות במפעלי טבע במקומות שונים בארץ. ניתן לתהות האם פגיעה בציבור על ידי חסימת כבישים, פעולה שהצליחה להביא להישג ממשי בשביתת הנכים ולאחריה החלו גם פלגים במגזר החרדי להשתמש בפעולה זו, אכן תהיה אפקטיבית גם בעניין מפוטרי טבע, שכן למרות שהציבור מזדהה עם הכעס על הפיטורים, יש לזכור כי מדובר בעובדים יחסית חזקים במשק הישראלי, וכלל

על סיווג מתמחים כעובדים - בעקבות פרשת אילון נ' הסתדרות מדיצינית הדסה

ב-14.11.2017 דחה בית-הדין הארצי את ערעורן של ד"ר שרון אילון וד"ר נילי לדור-קרפ, רופאות שיניים שביקשו הכרה ביחסי עובד-מעביד בינן לבין "הדסה", שם ביצעו את התמחותן (עע (ארצי) 28419-11-13 אילון נ' הסתדרות מדיצינית הדסה). הערת פסיקה זו תבקש לקרוא באופן ביקורתי את קביעות בית-הדין בנושא ולהעלות את הצורך בהסדרת ההתמחות ברפואת שיניים בישראל. סוגיה זו מצטרפת לשורה ארוכה של פסיקות המבקשות לסווג יחסים שבין מתמחים לבין מעסיקיהם. בית-הדין מדגיש לא אחת את הצורך בהכרעה לפי נסיבות המקרה, ושיקול זה הוביל לפסיקה שברובה אינה אחידה. לשם המחשה, תקופת ההתמחות של דיאטנים, לבורנטים ושמאי מקרקעין לא זכתה למעמד יחסי עבודה (ראו, בהתאמה, עב 1161/01 לילך מוזס נגד מדינת ישראל – משרד הבריאות; תעא (תא) 2413/10 דעאס סאמר נ'

על האחריות לבטיחות בעבודה, בעקבות פס״ד זאדה – יעז חברה לבניה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בסוגיית זהות המעסיק בעניין זאדה (סעש (ת"א) 47444-10-15 ארביש טביב זאדה – יעז חברה לבניה ופיתוח בע"מ (3.12.17)). התובע הועסק כמנהל עבודה בפרויקט של חברת יעז לשיפוץ מבנה עיריית ראשון לציון. העבודה בוצעה בפועל על-ידי קבלן משנה (קמקר). בין הצדדים התגלע סכסוך סביב תשלום שכר עבודה ופדיון חופשה שנתית לתובע, וכתוצאה ממנו פנה התובע לבית הדין לעבודה בתביעה כנגד יעז. הנתבעת טענה שקמקר, קבלן המשנה בפרויקט, הוא המעסיק. בית הדין הציג בדיון את מבחני הפסיקה לקביעת זהות המעסיק שנקבעו בפס"ד כפר רות (דב"ע נב/ 142-3 חסן עליאה אלהרינאת נ' כפר רות ואח', פד"ע כד 535) ובפס"ד חסידים (ע"ע 478/09 חסידים נ' עיריית ירושלים והחברה לאוטומציה (13.1.2011)). בית הדין ביצע את הבחינה הזאת בנס

מאמר דעה: חוק הגנה על עובדים אינו מגן על חושפי שחיתות

חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), נועד להגן על עובדים אשר חווים פגיעה בענייני עבודה מצד מעסיק או ממונה, בשל כך שהגישו תלונה כנגד המעסיק או עובד אחר של אותו מעסיק. כך, מעניק החוק בין היתר הגנה לחושפי שחיתות, עובדים שהתריעו על מעשה או מחדל שיש בו משום עבירה, ובגופים ציבוריים גם על התנהלות שמנוגדת לטוהר המידות או למינהל התקין, מפני התנכלות מצד המעסיק או הממונה עקב הגשת התלונה. התנכלויות מסוג זה כוללות פגיעה בתנאי עבודה, לחץ לעזיבה מרצון ואף פיטורים. אולם, נראה שפעמים רבות בפועל, חושפי שחיתות אינם מצליחים לזכות בהגנת החוק, בשל הקושי להוכיח את טענתם. אף כי קיים בחוק סעיף המעביר את נטל ההוכחה באשר לפעולת המעסיק או הממונה בניגוד לחוק, מהתובע לנתבע, כדי שיועבר הנ

עדכון שבועי- 8-14.12.17

חוק המרכולים אושר בכנסת בקריאה ראשונה על רקע אישור חוק העזר של עיריית תל אביב בפסק הדין שניתן על ידי בג"ץ, עברה ביום שלישי הצעת "חוק המרכולים", שהינה תיקון לחוק העיריות, קריאה ראשונה בכנסת. הצעת החוק, שיזם שר הפנים אריה דרעי, מעניקה לשר הפנים סמכות שלא לאשר חוקי עזר עירוניים המאפשרים פתיחת עסקים בשבת. כמו כן, שמורה לשר הפנים הסמכות לאשר פתיחת עסקים בשבת רק במידה ושאלו נועדו "לספק צרכים שהם, לדעת השר, חיוניים ובהיקף המזערי הנדרש". יודגש כי מגוון בתי עסק למטרות בילוי, כגון מסעדות, בתי קפה, תיאטראות ובתי קולנוע מוחרגים מהצעת חוק זו. בנוסף, החוק לא ישפיע על עיריות בהן חוק העזר מאפשר כיום פתיחת בתי עסק בשבת, כלומר על תל אביב. ההגבלה בהצעת החוק עומדת למול חוקי עזר עירוניים עתידיים, ועיקרה הוא הגבל

הערת פסיקה: תביעה סדרתית או מלחמה אידיאולוגית?

שני פסקי דין שניתנו בחודשים האחרונים עוסקים בתובעים ״סדרתיים״ או ״מקצועיים״ וחושפים את יחסם של בתי הדין האזוריים לתופעה. בפסק דין שניתן ביולי 2017 (ד"מ 16079-02-16 טובה זרחיה נ' כל דגן בע"מ) קבע בית הדין האזורי בתל-אביב שהסיבה היחידה בגללה פנתה תובעת לחברה בעקבות מודעת דרושים הייתה ניסיון לבסס עילת תביעה. דובר בתובעת שהינה עורכת-דין במקצועה ובעלת משרד עורכי-דין, הנתבעת היא מאפייה הפועלת 24/7. באוגוסט 2015 פרסמה המאפייה מודעת דרושים שבה נאמר: "למאפיה בחולון עובדים למשמרת לילה בשעות גמישות, עבודה בייצור ואריזות". התובעת יצרה קשר עם מנהל המאפייה והציגה את עצמה כמי שמתקשרת לגבי מודעת הדרושים. תשובת המנהל היתה כי "זה לא מיועד לנשים, זה קשה מדי, השעות ארוכות מדי, זה בלילה". התובעת טענה שהמאפייה הפ

עדכון עולמי

אנגליה: 19.11 – שביתת עובדי רשת מקדונלדס במדינה צוברת תאוצה. הדברים שבמחלוקת הם השכר, מתכונת ההעסקה וטיפול לא נאות של הרשת בטענות של תקיפות מיניות והתעמרות בעובדים. רשת מקדונלדס נוהגת יותר מכל רשת אחרת להשתמש בחוזי "שעת אפס", היינו, חוזים בהם לא מתחייבים בפני העובד לכמות מינימלית של שעות עבודה, אך האחרון לא מחויב לקבל את המשמרות המוצעות לו. מנכ"ל החברה במדינה התבטא בעבר בעד חוזי שעת אפס, בטענה שהם דווקא מיטיבים עם העובדים ש"מעוניינים בגמישות שהם מציעים", והחברה מאפשרת לעובדים רבים לעבור לחוזים רגילים. הטענה העיקרית נגד חוזי שעת אפס היא שבפועל הם משמשים להבטחת גמישות רבה למעביד על חשבון חוסר ביטחון תעסוקתי לעובדים, שמצידם מעוניינים בהבטחה שיוכלו לעבוד. מקריאה ראשונה לא כל כך ברור מדוע הדבר נת

סוגיית ההיטל על עבודת מבקשי המקלט

בספטמבר האחרון אישר ביהמ"ש העליון (עא 4946/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון) את החלטת רשות המיסים להחיל היטל בגובה 20%, שהוטל עד כה על משכורתם של עובדים זרים (סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003) - גם על העובדים מבקשי המקלט בארץ. בנוסף, הוחלט כי היטל זה יחול רטרואקטיבית 6 שנים אחורה. המערערים על ההחלטה הם המעסיקים הגדולים בענף: חברת כוח האדם "מאה אחוז", יחד עם איגוד המסעדות וארגון חברות הניקיון בישראל, ועוד תאגידי מלונאות שונים. אלו העלו טיעונים רבים בפני ביהמ"ש, וחלקן נוגע לזכויות העובדים עצמם. בין היתר נאמר כי יש להתייחס אליהם בשונה מעובדים זרים בשל כך שרוב מבקשי המקלט מתכננים להשתקע בישראל, ולכן קרו

עדכון שבועי 7.12.17

הסדרת הנסיעות השיתופיות שר התחבורה ישראל כץ חתם השבוע על תקנות המסדירות את התנאים של נסיעה שיתופית (קאר פול). התקנות מציבות תנאים מסוימים להסעות השיתופיות והן שלכל נהג פרטי מותר לעשות מקסימום שתי נסיעות שיתופיות ביום, הנסיעות צריכות להיות מתואמות מראש בין הנוסעים והנהג, מספר הנוסעים לא יעלה על ארבעה מלבד הנהג. בנוסף, התקנות קבעו את המחיר המקסימלי שנהג יכול לגבות מהנוסעים, כך שכל נסיעה תעלה שני שקלים לכל קילומטר והסכום הסופי יחולק בין כל הנוסעים כולל הנהג. החברות וייז ומוביט, שהתקנות ישפיעו על השימוש בהן, בירכו על ההחלטה של השר להסדיר נסיעות אלה אך נראה שהן עוד לא בחנו את השלכות ההסדרה לעומק. למרות שההסדרה הגיעה על רקע הרצון של משרד התחבורה ״לעודד נסיעות שיתופיות", נראה שהיוזמה הזאת צפויה להו

הערת פסיקה: פלייטיקה – יעקב גמר

בפסק דין שניתן ביום 19.03.2017 (סעש (ת"א) 2433-03-17 פלייטיקה בע"מ נ' יעקב גמר) בחן בית הדין האזורי מקרה של חברת היי-טק (פלייטיקה) שניסתה לאכוף סעיף של אי-תחרות בחוזה של עובד, ולמנוע ממנו לעבור לחברה מתחרה (דרגונפליי). ביה"ד הוציא צו מניעה זמני האוסר על העובד לעבוד אצל דרגונפליי במשך תקופה של 3 חודשים ממועד סיום עבודתו אצל פלייטיקה. במהלך תקופה זו הורה בית הדין לפלייטיקה לשלם לעובד פיצוי בסך של 67,000 ₪ לחודש, התואם את השכר שהוצע לו אצל דרגונפליי. בקשות הערעור שהוגשו ע"י שני הצדדים, מטעם העובד לבטל את תקופת הצינון בכללותה ומטעם המעבידה המקורית להאריך אותה ל-6 חודשים (כקבוע בחוזה), נדחו. פלייטיקה היא חברה פרטית העוסקת בפיתוח ושיווק משחקי מחשב ייחודיים לרשתות חברתיות ופלטפורמות סלולאריות ובהם

עדכון שבועי 30.11.17

שביתת הרופאים ההסתדרות הרפואית הכריזה לפני שבועיים על סכסוך עבודה כללי, על רקע הצעת חוק של ח"כ דוד אמסלם, שאושרה בוועדת השרים לחקיקה בקריאה טרומית, המונעת מעבר רופאים בין קופות חולים באותו יישוב. ביום חמישי ה-29/11 הוכרזה שביתת אזהרה בת 24 שעות בכל בתי החולים ובכל מרפאות הקהילה, החל מהשעה 7:00 בבוקר ועד לשעה 7:00 בבוקר למחרת. לאחר מכן, בעקבות הסכמות שהושגו בדיון לילי בבית הדין הארצי לעבודה, צומצמה השביתה לשעתיים בלבד בשעות הבוקר. הצעת החוק קובעת כי רופאי קופות החולים לא יוכלו לעבור מקופה אחת לשנייה ברדיוס של עד 30 ק"מ. זאת במטרה להתמודד עם התופעה של "גניבת" רופאים בין קופות. התופעה מתבטאת בכך שהרופאים העוברים לקופה החדשה מעבירים יחד איתם את כל המטופלים. כיום יש חוזר שמאפשר לרופאים לעבוד כעצ