עדכון שבועי - 3.12.2020

חיוב מורים לעבור בדיקות קורונה: בין בריאות הציבור לאוטונומיה של הפרט

שלושים אחוזים בלבד מצוותי ההוראה עברו בדיקה לגילוי קורונה, חרף קריאת משרד הבריאות לעשות כן לאור שיעורים גבוהים של תוצאות חיוביות בקרב אלו שנענו לקריאה, ורבים ממי שקיבלו תוצאות חיוביות לא גילו סימפטומים של המחלה. נוכח נתונים אלה, נבחנת בימים אלו האפשרות לקידום חקיקה שתאסור כניסת מורים המסרבים לעבור בדיקת קורונה לבתי ספר. עם זאת, משרד הבריאות ציין כי אינו מעוניין לנקוט בגישה כופה בסוגיה זו וכי הוא מעוניין להגיע להבנות בעניין עם ארגוני המורים, הדורשים להגיע להסדר מוסכם בעניין נוכח האופי הפולשני של בדיקות המטוש. עם זאת, ספק אם תהנה הסכמה שכזו מתוקף מחייב נוכח פסק הדין בעניין עיריית קלנסווה, בו הושארה בצריך עיון ההכרעה בשאלת יכולת ארגון עובדים להסכים לפגיעה בפרטיות בשם עובדים.

במקביל, ובניגוד לעמדת ארגוני המורים בישראל, ארגוני מורים בניו-יורק התנו השבוע את פתיחתם המחודשת של בתי-הספר בקיום בדיקות מנדטורית לצוותים ולתלמידים.

יצוין, שהוראות התקשי"ר מתירות לחייב עובד שנראה כי יעילותו נפגעה בשל מצב בריאותו לעבור בדיקות רפואיות (פרק 33.24), ואלו פורשו כנכללות בחוזה העבודה של כל עובד בשירות המדינה שסירוב לקיימן מהווה עילה מספקת לנקיטת צעדים בידי המעסיק (בג"ץ 826/89). עם זאת, אף בהתעלם מכך שהוראות התקשי"ר אינן חלות על מורים (§01.024), נראה שממילא לא ניתן לחייב מורים לעבור בדיקת קורונה מניעתיות מכוח הוראות אלו: בדומה לדחיית השימוש בהגדרה 'מחלה' בחוק דמי מחלה בבג"ץ סל שירותי סיעוד לפוטנציאל הדבקה בקורונה, התקשי"ר מחייב קיומו של סימן מקדים להידבקות כתנאי לאפשרות לחייב עובד בביצוע בדיקה. דרישה זו אינה ישימה בענייננו נוכח תפקידן המניעתי של הבדיקות וכאשר תפקודם של מורים רבים לא נפגע בהיותם א-סימפטומטיים.

מאידך, ניתן לטעון שחיוב עובדים במעבר הבדיקה נכלל בפררוגטיבה של המעסיק לשם מניעת פגיעה בלקוחותיו, ובענייננו, בתלמידים. על מנת להגיע למסקנה כזו, ניאלץ לראות את הפגיעה בפרטיות ובאוטונומיה של העובדים כמידתית ביחס לנזקים הפוטנציאליים שבהידבקות בקורונה – מסקנה שבהחלט מתקבלת על הדעת נוכח היקף התפשטותה באוכלוסייה והסיכון הבריאותי שהיא נושאת.

סוגיית הלימודים בחנוכה: ניצחון למורים, כשלון ניהולי של משרד החינוך

עם שובם ללימודים של כיתות ה'-ו' ביום שלישי שעבר (24.11), הודיע שר החינוך, יואב גלנט, שמשרדו בוחן פתיחת מוסדות לימוד במהלך חופשת החנוכה בבתי הספר. בניגוד לניסיונות משרד החינוך לפעול להאריך באופן מוסכם את שנת הלימודים הקודמת בבתי הספר היסודיים ובתיכונים, הפעם לא ניסה משרד החינוך להגיע להבנות עם ארגוני המורים בנוגע לשינוי לוח החופשות. חרף הזמן הרב שעמד לרשותו, המשרד נמנע מניסיון לנהל משא ומתן עם ארגוני המורים בכדי להגיע להסדר למתן חופשה למורים בתקופה בה הלימודים נערכו מרחוק או להפחתת היקף הלימודים בתקופה זו, בתמורה לכך שיעבדו בחנוכה לאחר הסרת המגבלות על למידה פרונטלית. משכך, נאלץ המשרד להודיע השבוע כי בתי הספר יופעלו במתכונת "בתי הספר של החופש הגדול".

התנהלות חד-צדדית זו מזכירה את הניסיון לכפות על מורי כיתות י' להאריך את עבודתם בתשעה ימים בדומה לסיכום עם הסתדרות המורים, וזאת חרף השתייכותם לארגון המורים. ארגון המורים התנגד להכללת מורים אלו בהסדר זה, ופניית משרד החינוך לבית-הדין הארצי לעבודה בבקשה למתן צו עשה שיחייבם לעבוד במתכונת זו, נדחתה (סק"כ 46941-06-20).

עובדים מוחלשים מול המגפה

עובדי מרכז לוגיסטי של אמזון באלבמה הגישו למועצה הארצית ליחסי העבודה (NLRB) בקשה רשמית לעריכת בחירות להכרה באיגוד עובדי הקמעונאות (RWDSU) כארגון העובדים היציג במתקן, במה שנראה כתחילת מאבק נגד מעסיקתם, הידועה בהתנגדותה לכינון יחסי עבודה קיבוציים במתקניה בארצות הברית; זאת, שעה שמרבית עובדי אמזון באירופה משתייכים לארגוני עובדים. לשם הגשת הבקשה לעריכת בחירות נדרשה הקבוצה להציג חתימות של 30 אחוזים מהעובדים, אם כי, כנאמר בכתבה, סביר להניח שהאיגוד לא היה מגיש בקשה ללא רוב מוצק לזכייה בייצוג.

לצד דרישה לשכר ראוי מתכוונים יוזמי ההתארגנות לדרוש שיפור בתנאי העבודה, נוכח טענות בדבר מכסות עבודה גבוהות הפוגעות בבריאות העובדים, ולאור טענות עובדים בדבר סביבות עבודה שאינן מוגנות מהדבקה בקורונה. אל מול טענות עובדיה מציינת אמזון כי שכר המינימום בחברה עומד על 15 דולר לשעה (שכר המינימום הפדרלי עומד על 7.25 דולר לשעה, אך בחלק מהמדינות שכר זה גבוה יותר), וכן מצביעה על הוראות ריחוק חברתי שהנהיגה במתקניה עם פרוץ מגפת הקורונה ועל תוספת סיכון שעתית שהנהיגה לעובדי המחסנים. עם זאת, בדומה לענקיות קמעונאות כמו וולמארט, תוספת זו בוטלה בחודש מאי ודוברת מטעם אמזון הצהירה כי אין כוונות לשוב ולשלם תוספת זו לעובדים.

בחירתם של עובדי צווארון כחול להתאגד ולעמוד על זכותם לסביבת עבודה מוגנת ובטוחה חשובה מאין כמותה בימי הקורונה אל מול עדויות בדבר אדישות מנהלים במפעלי עיבוד בשר בארצות הברית לבריאות עובדי הייצור בחודשי המגיפה הראשונים. בתביעה שהגיש בנו של עובד באחד המפעלים שנפטר נטען שהדרג הניהולי נמנע מהגעה למפעלים בשל חשש מהידבקות בקורונה, תוך עידוד עובדים חולים להגיע לעבוד, ביטול הדרכות למניעת הדבקה והכחשת דיווחים על התפרצות של הווירוס במפעל. לפי הטענה החמורה ביותר בכתב התביעה המתוקן, המנהלים אף ערכו הימורים בנוגע למספר הנדבקים הצפוי במפעלים השונים.

החוק האמריקאי למניעת עבודות כפייה מסין: עדכון

בהמשך לעדכון בנושא זה בשבוע שעבר, מעדויות עובדי קונגרס עולה שהחברות נייקי וקוקה-קולה משתתפות במאמץ של אפל להחליש את החוק שיאסור יבוא סחורה שייצרו עובדי כפייה במחוז שינג'יאנג בסין. שתי החברות הכחישו קשר לתוצרי עבודות כפייה או שפעלו להחלשת החוק, וטענו שהעניקו 'ביקורת בונה'. עם זאת, עובדי קונגרס ציינו שהחברות פועלות לדחיית כניסתו לתוקף ולהקלת חובות המוטלות עליהן מכוחו. משפטן בכיר ציין שחרף ניסיונן להחליש את החוק, חברות אמריקאיות פועלות למציאת ספקים מאזורים אחרים בסין. עם זאת, נוכח בעיות השקיפות המאפיינות את השוק בסין, קטיעת כל הקשרים למוצרים שמקורם בעבודות כפייה צפויה להיות קשה.