עדכון שבועי 02/11/2022

קטאר פינתה אלפי עובדים זרים מבתיהם לטובת שיכון תיירי המונדיאל

קטאר מפנה אלפי עובדים זרים על מנת שתוכל לשכן בדירותיהם תיירים שמגיעים למונדיאל, שייפתח החודש. העובדים הזרים שפונו נשארו ללא קורת גג, וחלקם נאלץ לישון על המדרכות. לאחר שהרשויות הודיעו על פינוי, ניתנו לעובדים שעות בודדות להתארגן ולהתפנות. חלק מהעובדים לא הספיקו אפילו לחזור לבתיהם לפני שהרשויות נעלו את דלתות הכניסה, ולאסוף את חפציהם האישיים.

בקטאר 85% מסך 3 מיליון התושבים הם עובדים זרים, וטענות על יחס מבזה כלפיהם אינן חדשות. תלונות על הלנת שכר, אפליה, גניבות, לקיחת דרכון על ידי המעסיק ועבודה ללא אמצעי הגנה מינימליים מגיעות מעובדים זרים שגויסו כדי להקים את התשתיות לקראת המונדיאל הקרוב. העובדים הללו נטולי זכויות, ולרוב עובדים תחת קבלנים שזכו במכרזים של הוועדה המארגנת של המונדיאל או של פיפ"א בעצמה. עובדים רבים נהרגו בתאונות עבודה.

נראה שהמונדיאל היטיב עם הכלכלה הרוסית, שאירחה את המשחקים בשנת 2018, למרות הטענות על הפסדים גדולים שנוצרו מאירוח המונדיאל במדינות אחרות. פיפ"א אם כן היא ארגון עם כוח והשפעה שיכול להעניק את הזכות לארח את המשחקים ולהתנות תנאים בעבור קבלתה. היא הייתה יכולה למשל לדרוש בחוזים עם המדינות המארחות העסקה הוגנת של העובדים המגויסים להקמת תשתיות המשחקים. נדמה שפיפ"א היא מונע הנזק הזול ביותר, בתור מזמינת המשחקים, והייתה יכולה להתנות את אישורה לקיים משחקים בכל תנאי שתבחר. לצד זאת, לחץ ציבורי בינלאומי בלתי פורמלי יכול גם כן להועיל. לחץ כזה הבי א לכך שקטאר קבעה שכר מינימום לעובדים, בגובה 275 דולר לחודש, אם כי לפי ארגוני זכויות אדם "קטאר שיטתה בכולם במשך שנים. הכל היה כיסוי שמאפשר לקטאר להמשיך באותה הדרך".

לאחר ביקורות ברוח זו, וכן פרשיות שחיתות רבות בפיפ"א, פרסם הארגון מדריך לבחירת המדינה המארחת של מונדיאל 2026, כך שארבעת העקרונות המנחים הם שקיפות, מחויבות לזכויות אדם, קיימות ואובייקטיביות. נראה שעבור אלפי העובדים הזרים שמצאו את מותם בעבודה בקטאר, זה מעט מדי ומאוחר מדי.

קסטרו מעלה את שכרם של המנהלים הבכירים ב-28%

קסטרו מעלה את שכר מנכ"ל החברה רון רוטר, וכן את שכרו של יוסי גביזון מנכ"ל קבוצת חברות הודיס ב-28% כך ששכרם יעמוד על 110,000 שקלים בחודש.

בתקופת הקורונה הפחית רוטר את שכרו, שעמד בתחילה על 86,000 שקלים, לסכום של 32,000 שקלים. כעת ועדת התגמול החליטה להעלות את שכרו המקורי באופן קבוע ולמשך שלוש שנים. הוועדה ציינה כי מדובר בהעלאה נומינלית בעיקרה.

בתקופת הקורונה הופחתו משכורותיהם של עובדי קסטרו, ובחודש אפריל האחרון החליטה החברה להחזיר לעובדים רטרואקטיבית את שכרם, לאחר רבעון עם רווחים נאים.

אף שהחזרת השכר לקדמותו באופן רטרואקטיבי נראית כמהלך הוגן, יש לשים לב ששכרם של כלל העובדים בחברה לא הועלה מעבר לכך, למרות השחיקה בשל האינפלציה, בעוד שכרם של המנהלים כן. במישור הצדק החלוקתי בין המנהלים לשאר העובדים, המשמעות היא הגדלת הפערים. אף שמבחינת דיני העבודה אין מניעה לכך, ניתן לצפות שבחברה ציבורית תהיה התייחסות לסוגיה ובחינה אם יש הצדקה להגדלה כזו של הפערים. בהקשר זה כדאי להזכיר כי בתחום הפיננסי קיים חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים משנת 2016. חוק זה מגדיר תקרת שכר לנושאי משרה בחברה פיננסית ביחס למשכורתם של העובדים הזוטרים בה. גובה משכורתו של נושא משרה יהיה עד פי 35 משכרו של העובד הזוטר ביותר, ועד 2.5 מיליון שקלים בשנה. עם זאת ההגבלה רכה וניתן לחרוג ממנה עם סנקציות מסוימות, למשל לא ניתן יהיה לנכות את סכום ההפרש מהשכר כהוצאה. אמנם קסטרו איננה תאגיד פיננסי, וכן שכרם של רוטר וגביזון לא מתקרב לתקרה שנקבעה, אך התבוננות בחוק מביעה את רצון המחוקק בשוויון בין כלל העובדים בחברה מסוימת.

יש לציין, עם זאת, ששכרו של רוטר גם לאחר ההעלאה לא נחשב לגבוה יחסית.

הסכם המורים נכנס לתוקף

בישיבת הממשלה שנערכה בתאריך 27.10.2022 הצביעה הממשלה על קיצוץ רוחבי שיאפשר את יישום ההסכם שנחתם עם הסתדרות המורים כבר בחודש הבא. שכר המורים המתחילים יעלה בשתי פעימות הדרגתיות, הראשונה תביא את שכר הבסיס לגובה 8,200 שקלים והשנייה, שתיכנס לתוקף כבר בשנה הבאה, תעמיד את שכרו של מורה מתחיל על סך של 9,000 שקלים. בנוסף יבוצעו התאמות ימי החופשה של מערכת החינוך לימי החופשה של המשק, יעלה שכר מנהל מתחיל, יינתנו גמולי תפקיד חדשים, מענקי התמדה ועוד.

קיים קונצנזוס רחב-יחסית בנוגע לצורך בשיפור ושיקום מעמד המורה ומערכת החינוך. עם זאת מושמעות ביקורות על ההסכם, למשל על הסיכון הגבוה להגדלת האינפלציה בעקבות העלאת השכר שתתבצע באופן יחסית מהיר. ביקורת נוספת נשמעת על כך שההסכם נחתם בתקופת בחירות, למשל במאמר דעה שפרסמה מירב ארלוזרוב ב"דה מרקר"- לפני בחירות הממשלה מעדיפה כמה שיותר שקט תעשייתי. מחד, זוהי הזדמנות מצוינת לארגוני העובדים לנסות להשיג את מטרותיהם, כשקלף המיקוח שלהם – שביתה – חזק עוד יותר. מאידך, מאחר שמדובר בתקופה שבה הממשלה נתונה ללחצים חיצוניים חזקים במיוחד, נרצה למנוע קבלת החלטות שגויה או שנגועה בשחיתות.

כיום אין דרך משפטית להגביל את תוצאות המשא ומתן, ולמרות שמדובר בתקופת בחירות וממשלת מעבר אמורה להיות מוגבלת בהחלטות כלכליות. אולם ניהול המשא-ומתן מול המורים קיבל את אישור היועצת המשפטית לממשלה, בעקבות תקדים של ניהול משא-ומתן על הסכם שכר עם האחיות בשנת 2012. אז, בית הדין לעבודה לא קיבל את בקשת המדינה להגביל את המשא-ומתן על הסכם השכר, בשל המגבלות הכלכליות שקיימות בממשלת מעבר, וכן אפשר לאחיות לשבות. הנחיות שכתבה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ופורסמו ביולי האחרון, מפרטות מדוע לא הייתה מניעה משפטית לקדם את "תיקון ההיתר הכללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים בתקופת בחירות". במקרה זה לא הייתה מניעה משפטית לקדם את התיקון כיוון שהיה צורך חיוני בקידומו; המדיניות שבבסיס התיקון נקבעה קודם לתקופת הבחירות; התיקון מבוסס על עבודת מטה מקצועית ממשלתית; התיקון לא מעורר קושי ממשי בכבילת שיקול הדעת של הממשלה הבאה. על אף התנגדותו של היועץ המשפטי למשרד האוצר, הכשירה היועצת המשפטית לממשלה חתימה של ממשלות מעבר בתקופת בחירות על הסכמים בכפוף לתנאים הללו. לכן גם היום, המדינה לא מוגבלת בחתימה על הסכמי שכר ובכללם גם זה של המורים, כל עוד לא מדובר ברפורמות מרחיקות לכת. עמדה זו יכולה להיות בעייתית כאמור, כיוון שגם חתימה על הסכמים שאינם בעלי השפעה משמעותית כביכול, יכולים להיות בעלים נפח תקציבי משמעותי. החלטות כאלה אולי ראוי שיידחו ויתקבלו על ידי ממשלה יציבה, ולא ממשלת מעבר. מנגד, ניתן לטעון שטענה זו שייכת למציאות בה קיימת ממשלה יציבה, כזו שלא מביאה את הבוחר לקלפי 5 פעמים ב-4 שנים.