עדכון שבועי - 14-21.1.2020

כוחם האלקטוראלי של ארגוני העובדים על הממשלה

כתבה שפורסמה השבוע בכלכליסט עסקה בכוחם של ועדי העובדים בחברות הממשלתיות הגדולות כמו נמלי הים, רכבת ישראל וחברת החשמל להשפיע ואף למנוע רפורמות שמתכננת הממשלה. כח זה מממשים ועדי העובדים לא רק בהפעלת אמצעיים ארגוניים אלא גם באמצעות כחם האלקטוראלי כקבוצה גדולה ומאורגנת אשר יחד עם בני משפחותיהם של העובדים מונים לרוב עשרות אלפי בוחרים. חוזקם של ועדי עובדים אלה מתחזק באופן טבעי עובר לתקופת בחירות.

בפרט מתמקדת הכתבה בעובדי התעשייה האווירית אשר נהנים מעוצמה פוליטית "בזכות התפקדות נרחבת ומאורגנת לליכוד שהוביל בזמנו חיים כץ, כולל הסעות מאורגנות לקלפיות על אף האיסור על פעילות פוליטית במתקנים ממשלתיים, שהולידו דו"ח חמור של מבקר מדינה".

לפי הכתבה, ועד תע"א פעל לאחרונה על מנת להכשיל את מכירת 25% ממניות תע"א למשקיעים פרטיים. בעוד המדינה מעוניינת בהנפקה המתוכננת על מנת לממן מהכנסותיה תכניות ביטחוניות שונות של פיתוח ומחקר, ועד העובדים מתנה את הסכמתו להנפקה בביטול החלטת הממונה על השכר כי 3,000 עובדים ישיבו לקופת המדינה חריגות שכר ששולמו להם מקופת הציבור. עוד לפי הכתבה, הוועד דורש כי יונפקו לפחות 51% ממניות החברה וזאת על מנת שהחברה לא תהיה כפופה יותר למגבלות השכר בחברות הממשלתיות. מהכתבה עולה כי השבוע תוכנן להתקיים דיון במכירת מניות החברה בוועדת השרים לענייני הפרטה אך דיון זה בוטל בעקבות לחץ של ועד העובדים וכעת צפויה ההנפקה להידחות עד לאחר הבחירות לכנסת.

התפקדויות המוניות למפלגת הליכוד נרשמו בעבר, לפי הכתבה, גם בנמל אשדוד ובנמל חיפה. התפקדויות אלה לא הצליחו למנוע את הקמתם של נמלי ים מתחרים אך סייעו כביכול להגיע להסכמי פרישה נדיבים במיוחד. כך למשל, בסוף שנת 2018 נחתם בנמל חיפה הסכם שכלל פרישה של מאות עובדים בעלות גבוהה פי שניים מהממוצע בהסכמי הפרישה מחברת החשמל. אזכיר כי הסכמי הפרישה בחברת החשמל לא באו לעולם בקרבת תקופת בחירות אלא על רקע המצב המשפטי הסבוך אשר נקלעו אליו העובדים עת בדיון שנערך לפני בג"ץ מתחו השופטים ביקורת חריפה על פסק דינו של בית הדין הארצי. באותו פסק דין של בית הדין הארצי הותר לעובדים לשבות וזאת על רקע הרפורמה המתוכננת במשק החשמל.

ראוי לציין, כי לפי הכתבה, הכח הארגוני בא לידי ביטוי לא רק בקרב ארגוני עובדים אלא גם בארגונים של עצמאים וקבוצות אחרות המפעילים לחצם על הממשלה, כמו למשל בעלי רישיונות מונית אשר התנגדו בעבר לכניסת אובר לישראל. כך גם התארגנות החקלאים, סוכני הביטוח, ציבור החרדים, הדרוזים ועוד.

אפליית עובדים מבוגרים

לפי כתבה שפורסמה באתר onlabor, בשבוע האחרון אישר בית הנבחרים בארה"ב חוק לטובת הגנת עובדים מבוגרים מפני הפליה. בהצעה תמכו בין היתר 34 נציגי המפלגה הרפובליקנית. החוק החדש יקל על עובדים להוכיח את תביעתם בעילה לפי חוק משנת 1967 בנושא הפליה על רקע גילנות בעבודה. הקלה זו תתאפשר באמצעות חזקת הפליה במקרים שבהם שיקול הגיל השפיע על החלטת המעסיק גם אם אליו הצטרפו מניעים נוספים. במקרה שבו יעמוד העובד בנטל זה יעבור נטל השכנוע אל המעסיק.

אם החוק יעבור בסנאט הוא יבטל הלכה למעשה פסיקה שיצאה מלפני בית המשפט העליון בארה"ב אשר קבעה כי נטל ההוכחה מוטל על התובע להוכיח שהפליה מחמת גיל היא הסיבה "בלעדיה אין" לפעולת המעסיק.

לעומת שאיפה זו לשינוי המצב המשפטי בארה"ב, בחוק הישראלי נקבע כי אסור להפלות מחמת גיל ואף בואר בסעיף 2(ב) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 כי קביעת תנאים שאינם ממין העניין יחשבו כהפליה.

הפסיקה בארץ הכירה בקושי הראייתי הניצב בפני מי שמבקש להוכיח הפליה ועל כן, באמצעות עקרונות שונים שבשיטת משפטנו, הקלה הפסיקה את נטל הוכחת טענת הפליה המוטל על העובד. כך, נקבע בהלכה הפסוקה כי העובד מרים את נטל השכנוע להוכחת הפליה לכאורה כאשר הוא מוכיח כי אצל המעסיק נוהגת נורמה היוצרות הפליה (הפליה ישירה) או כשהעובד מוכיח כי מתקיימת הלכה למעשה תוצאה של הפליה על רקע גיל (הפליה עקיפה). ככל שהוכיח העובד הפליה לכאורה יועבר נטל השכנוע לכתפי המעסיק להוכיח כי התנאים השונים מתחייבים לאור אופיו או מהותו של התפקיד. עוד הובהר בהלכה הפסוקה כי אין העובד צריך להוכיח כוונה להפלות. יתרה מכך, קובע סעיף 9 לחוק כי במקרה של דורש עבודה חובת ההוכחה כי לא פעל באופן מפלה מוטלת על המעסיק.

עם משכורת ממוצעת של 23.1 אלף שקל - ברור שכולם רוצים לצרף בני משפחה

דו"ח רשות החברות הממשלתיות לשנת 2018 הוגש בסוף דצמבר לשר האוצר כחלון. בכתבה בדה מרקר אשר סקרה את עיקרי הדו"ח צויין כי שיעור ההתאגדות בחברות הממשלתיות גבוה במיוחד (84%) ועומד על פי שלושה מהשיעור בכלל המשק. שיעור זה הוא גבוה גם ביחס לשיעור ההתאגדות במדינות OECD.

לפי הכתבה, השכר הממוצע בחברות הממשלתיות עומד על יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק, כששיאני השכר הם עובדי הנמלים והתעשיות הביטחוניות. לפי הניתוח המוצג בכתבה קיים חוסר איזון בין הוצאות השכר להכנסות החברות. עוד לפי הכתבה, שיעור העסקת קרובי משפחה בחברות הממשלתיות נמצא במגמת ירידה אך עדיין גבוה יחסית.

על פי הדו״ח, החברות הממשלתיות סובלות מהיעדר ייצוג הולם לנשים בכלל ובתפקידים בכירים בפרט. ממצא מעניין המוצג בכתבה, אשר עולה בקנה אחד עם מחקרים על מקצועות בעלי דימוי נשי, הוא כי החברות שבהן שיעור הנשים המועסקות הוא הגבוה ביותר הן החברות הממשלתיות שבהן נרשם השכר הנמוך ביותר, כמו למשל עמידר ודואר ישראל. יחד עם זאת, יש לציין את חברת נמלי ישראל, הנמצאת במקום השלישי מבחינת עלות השכר הממוצעת בקרב החברות הממשלתיות, שבה מועסקות למעלה מ 49% נשים. שיעור הנשים בתפקידים בכירים בחברות הממשלתיות עלה בשנה האחרונה אך עדיין עומד רק על 25%.

שיעור נמוך של העסקת נשים בחברות הממשלתיות קיים חרף תכולתו של סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951 על חברות ממשלתיות. סעיף זה קובע כי בכל מינוי או בחירה לתפקיד בגוף ציבורי יינתן ביטוי לעיקרון הייצוג ההולם של נשים.

יש לציין כי הכתבה מפרטת כי שיעור העסקת עובדים המשתייכים לקבוצות מיעוטים ביחס לשיעורם באוכלוסייה הוא גבוה יחסית וזאת למעט לעניין העסקת עובדים מן הציבור הערבי אשר שיעורם בחברות הממשלתיות נותר נמוך מאוד.