ארכיון
  • רוני גולדשמידט

עדכון שבועי 14.1.2020

רשת CNN פגעה בזכות להתאגדות של עובדים ותשלם 76 מיליון דולר


בכתבה שפורסמה בניו יורק טיימס השבוע, פורסם כי במסגרת הסדר פשרה עם הרשויות בארצות הברית עקב הפרת חוקי עבודה פדרליים, רשת הטלוויזיה CNN הסכימה לשלם 76 מיליון דולר. המחלוקת החלה לאחר שהרשת הפסיקה את החוזה שלה עם החברה "טים וידאו סרוויס" שסיפקה שירותי ווידאו ואודיו למשרדיה – חברה שהעובדים בה היו מאוגדים – ולאחר מכן התקשרה במישרין עם העובדים, זאת במטרה ליצור מקום עבודה לא מאוגד.


המקרה היה תלוי בחלקו בשאלה האם ניתן להחשיב את CNN כמעסיקה במשותף של העובדים בתקופה הראשונה (שבה לא העסיקה אותם ישירות). המבחנים למעסיק משותף בארצות-הברית נקבעו בתקופת ממשל אובמה, ובדומה למצב בישראל חברה יכולה להיחשב מעסיקה במשותף גם אם אינה שולטת באופן ישיר ובלעדי בעובדי הקבלן. עם זאת, כיום הצפי הינו שהמועצה הפדרלית ליחסי עבודה (The National Labor Relations Board) הנוכחית תצמצם את המבחנים שנקבעו, מהלך שיקשה על עובדי קבלן לתבוע חברות בגין הפרת חוקי עבודה.


הסכסוך הגיע לתומו לאחר כ-17 שנה של הליכים רבים, בסופם ייהנו מהפיצוי כ-300 טכנאים. למרות "ניצחון" העובדים, קשה להתעלם מאורך הסכסוך, שארך זמן כה רב עד שחלק מהעובדים נפטרו טרם פתרון המחלוקת.


לא מעט נאמר על חשיבות הזכות להתאגדות, חירות המוגנת כזכות יסוד, וניתן לראות בהסדר הפשרה המדובר כהוכחה להכרה בחשיבות הזכות להתאגדות, בפרט מול מאמצי מעסיקים בשיטות שונות לפגוע בה.


העסקת עובדי קבלן בשכר מינימום מנעה העלאת שכר להנהלה הבכירה בבנק הפועלים


ב-13.1.2020 פורסם ב-"כלכליסט" שעובדי בנק הפועלים וההנהלה חתמו בשבוע שעבר על הסכם קיבוצי, שהגדיל את שכרם של עובדים בדרגות שונות בבנק. עם זאת, חברי ההנהלה הבכירה לא נכללו בהעלאת השכר בשל המגבלה הקיימת בחוק.


החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית קובע שקביעת תגמול לבכיר העולה על 2.5 מיליון שקל בשנה מצריכה סדרת אישורים במוסדות התאגיד, ובכל מקרה אין לאשר תגמול העולה על פי 35 מהתגמול לעובד בעל התגמול הנמוך ביותר בתאגיד. בנוסף, חלק השכר העולה על 2.5 מיליון שקל בשנה לא נחשב כהוצאה מוכרת למעסיק. החוק מכיר גם בשכרם של עובדי קבלן לחישוב הגבלת שכר הבכירים, וכיוון שבנק הפועלים מעסיק עובדי קבלן בשכר מינימום, מנהלי הבנק מוגבלים ביכולתם להעלות את שכרם.


למעשה, החוק מהווה מעין הגבלה לשכר מקסימום. מדובר ברגולציה שתכליתה צמצום פערים וקידום צדק חלוקתי. למרות תחזיות קודרות למשמעות החוק והשלכותיו הדרקוניות בזמן חקיקתו, מהאמור בכתבה עולה כי בבנקים המתחרים השכר הנמוך ביותר בארגון שעובדים מקבלים עולה על שכר המינימום, ומנהלי הבנקים זוכים בהתאם לשכר גבוה יותר. בנוסף, במקרים רבים בעולם מנהלים בכירים בחברות ציבוריות לקחו סיכונים מיותרים כדי לקדם את טובתם האישית, ולעתים רבות שכרם עלה ללא קשר לביצועים בפועל, כך שמעבר לתכלית הגדלת השוויון, הרגולציה להגבלת השכר מאפשרת פיקוח על שכר הבכירים בחברות ציבוריות ועל התנהלותם.


בפעם השנייה בהיסטוריה – יש יותר נשים מגברים בכוח העבודה האמריקאי


השבוע פורסם דו"ח התעסוקה החודשי האחרון לשנת 2019 בארצות-הברית, על ידי משרד העבודה האמריקאי. לפי הדו"ח התווספו בחודש דצמבר 145 אלף עובדים לשוק התעסוקה האמריקאי, כאשר ב-90% מהמשרות שנוספו מחזיקות נשים.


הדו"ח סוקר ברחבי העולם בתור הצלחה תחת כותרת מרשימה, אך נקודה מעניינת שלא קיבלה התייחסות מספקת לדידי הינה העובדה כי מדובר בגידול במשרות "צווארון ורוד" שלרוב מאופיינות מראש בשכר נמוך יותר. סבורני שעל אף החשיבות בגידול מספר הנשים העובדות, עלינו כחברה לעודד השתלבות נשים בכלל התחומים, בייחוד בתחומים הנתפסים "גבריים" שלעיתים רבות מספקים לעובדים בהם שכר ותנאי עבודה עדיפים.


הפעם הראשונה בה נשים החזיקו ביותר מחצי מהמשרות בארצות-הברית הייתה בזמן המיתון הגדול ב-2010, כאשר גברים איבדו את עבודתם בקצב מהיר יותר כיוון שתעשיות כמו ייצור ובנייה חוו קשיים, מה שהשאיר יותר נשים עובדות בזמן שגברים הפכו למובטלים. בשונה מכך, הפעם השינוי נובע ככל הנראה מכך שנשים מועסקות בקצב מהיר יותר ולא עקב פיטורי גברים. מגמת ההעסקה של נשים משקפת את התפתחות הכלכלה מכלכלת ייצור לכלכלת שירותים, בה לנשים יש יתרון. תעשיות שמושכות יותר נשים מגברים, כמו חינוך ובריאות, גדלות בקצב מהיר יותר משמעותית מתעשיות שנשלטות על ידי גברים כמו בנייה וייצור.


הסיקור החיובי תולה תקוותיו בכך שהעלייה במספר המשרות שנשים מחזיקות צפויה לחזק את הדרישות לשעות עבודה גמישות ולשוויון בשכר, ויש שטוענים שהמצב מהווה הוכחה לשינוי התרבותי שעוברת החברה, המוכנה כיום להתגמש ולהכניס יותר נשים ואימהות לכוח העבודה. בנוסף, ככל שנשים נכנסות לתפקידים בכירים יותר, נוצר מרחב להעסיק יותר נשים ולהגדיל שוויון בהחלטות ניהוליות.


האוניברסיטאות שוקלות הקמת חברת-בת כפתרון לבעיית מעמד עובדי הניקיון


בשנים האחרונות נמתחת ביקורת מתמשכת בקהילה האקדמית כנגד האוניברסיטאות שמעסיקות עובדי ניקיון דרך חברות קבלן. בשבוע האחרון פורסם כי בחודשים האחרונים מספר אוניברסיטאות בוחנות את האפשרות להקים חברה-בת שתעסיק את העובדים. המהלך המתוכנן ישמר את המצב בו עובדי הניקיון יועסקו בשיטה עקיפה, באמצעות הקמת גוף שיספק את השירות ויעסיק את העובדים בכל המוסדות להשכלה גבוהה, כאשר החברה לא תהיה למטרות רווח ולכן כביכול תספק הגנה טובה יותר לזכויות העובדים.


לכאורה, הפתרון אמור לספק מענה לביקורות כנגד התנהלות האוניברסיטאות, ולייצר תנאי עבודה משופרים באמצעות הקמת חברה שתשמור כראוי על זכויות העובדים ותמנע הפרת זכויות והחלפה מידי כמה שנים של חברות קבלן.


בפועל, ספק אם הפתרון המוצע יהווה שינוי ממשי בתנאי העסקת עובדי הניקיון. ראשית, גם כשמדובר בחברה שאינה למטרות רווח, ישנן עלויות לא מבוטלות הנדרשות לצורך הקמת חברת-הבת ולהעסקת עובדים שינהלו אותה, ואלה עשויות להתגלגל על העובדים. שנית, נראה שהפתרון חלקי ביותר, כיוון שהוא עדיין מונע מעובדי הניקיון הכרה כעובדים ישירים של האוניברסיטה, מעמד שמקנה להם הגנה של הסכם קיבוצי וקביעות, כמו גם תחושת שייכות לארגון.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

עדכון שבועי 12-19.5.2020

המורות והגננות ביום ראשון האחרון פורסמו כתבות בכמה אתרים (לדוגמה TheMarker ו-Ynet) על חזרת בתי הספר לשגרה. הגם שהדבר טוב ומבורך שכן חזרת הילדים תקל על אפשרות המשק לצאת מהמשבר הכלכלי אליו נקלע בעקבות ה

עדכון שבועי - 14-21.1.2020

כוחם האלקטוראלי של ארגוני העובדים על הממשלה כתבה שפורסמה השבוע בכלכליסט עסקה בכוחם של ועדי העובדים בחברות הממשלתיות הגדולות כמו נמלי הים, רכבת ישראל וחברת החשמל להשפיע ואף למנוע רפורמות שמתכננת הממשלה

עדכון שבועי : 31.12.19 – 7.1.2020

שביתה בשל רפורמה במערכת הפנסיה בצרפת בכתבה אשר פורסמה בכלכליסט ביום 3.1.20 סופר על שביתה של רבים מהעובדים בצרפת אשר החלה לפני כ-30 ימים. מדובר בהשבתה הארוכה ביותר של התחבורה בצרפת משנת 1986 כאשר סיומה

תגיות