ארכיון
  • ריקי לבנטל

עדכון שבועי 31.12.2019

האם יש להחריג עובדים זרים מחקיקת המגן?


בכתבה שפורסמה השבוע בעיתון הארץ נכתב כי פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, מבקש לקדם תוכנית שתפגע בזכויותיהם של מהגרי עבודה בישראל. זאת, באמצעות ביטול חובתם של מעסיקים להפריש להם כספי פנסיה, ובהמשך גם את חובתם לשלם להם שכר מינימום. תחילה, ברצונו להחיל את התוכנית על מהגרי עבודה בתחום הסיעוד, המונים כיום כ-60 אלף איש, ולאחר מכן להחילה על כ-40 אלף מהגרי עבודה מתחומים אחרים. לשם קידום הצעתו, נפגש שמחון עם נציגים מטעם משרדי האוצר והעבודה והרווחה, וכן עם המשנה ליועמ"ש. לדידו, בעולם הערכים שלו קיימת היררכיה בין אזרחי ישראל לבין מהגרי עבודה זרים, ולפיה יש להעדיף את טובתם של הראשונים. לטענתו, "שכר מינימום הוא רעיון חברתי, שנועד לספק הגנה לעובדים החלשים בחברה בשם הסולידריות החברתית. אך זו אינה חלה על אזרחים של מדינות זרות". בעניין זה הוסיף שמחון, כי שכרם של העובדים הזרים עומד כיום על פי ארבעה בהשוואה לזה שהיה לפני כ-20 שנים, וכי הדבר מביא לפגיעה קשה בקשישים ובנכים, אשר מתקשים לעמוד בנטל הכלכלי הכרוך בהעסקתם של עובדי סיעוד. נטען, כי גם אם שכרם של העובדים הזרים יופחת, עדיין אלו ירוויחו סכומי כסף גבוהים יותר מאלו שבאפשרותם להרוויח במדינות המוצא שלהם, כך שעדיין ישתלם להם להגר לישראל למטרות עבודה.


לדידי, אין לקבל את תכניתו של פרופ' שמחון, וזאת מטעמים שהועלו, בחלקם, בכתבה מפיהם של גורמים שונים ובתוכם פרופ' גיא דוידוב.


תפקידם המסורתי של דיני העבודה הוא להגן על עובדים מפני פגיעה של מעסיקים, להבטיח הגנה על זכויותיהם הבסיסיות במסגרת יחסי העבודה ולמנוע את ניצולם (ר' שרון רבין-מרגליות "נקודות מפנה במשפט העבודה האישי" דין ודברים ו (תשע"א)). לעניין זה, אין מקום, בעיניי, להבחין בין אזרחי המדינה לבין עובדים זרים, ואף ההיפך מכך - שכן, פערי הכוחות שבין עובדים זרים לבין מעסיקיהם גדולים יותר מאשר ביחסי עבודה רגילים, ובהתאם לכך הצורך בהגנה עליהם גובר. החרגתם של עובדים זרים מחקיקת המגן תיצור שני מעמדות של עובדים, תחשוף את העובדים הזרים לניצול ותביא לפגיעה מוגברת בזכויותיהם הבסיסיות.


בנוסף לכך, הדבר יעמוד בסתירה עם אמנות בינלאומיות והסכמים בילטראליים עליהם חתומה ישראל. כך למשל, סימן ו' לאמנה 97 בדבר עובדים-מהגרים שאושררה ע"י מדינת ישראל ביום 30.3.1953 קובע את החובה לנהוג במהגרים ללא הפליה, בין היתר בכל הנוגע לשכר. באופן דומה, גם סעיף 7 לאמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, שאושררה ע"י ישראל ביום 3.10.1991 קובע כי מדינות שהן צד לאמנה יספקו לכל העובדים "שכר הוגן ותשלום שווה תמורת עבודה בעלת ערך שווה, בלא הפליה מכל סוג שהוא...".


כמו כן, מימוש תוכניתו של שמחון יפגע בעובדים מקומיים, בעיקר מתחומי הבנייה והחקלאות, שכן הדבר יוביל מעסיקים להעדיף העסקתם של עובדים זרים, שיהוו כוח עבודה זול יותר, ובכך יביא לדחיקתם של העובדים המקומיים אל מחוץ לשוק העבודה.


מהירות על חשבון זהירות


לפי כתבה שפורסמה בכלכליסט, תחקיר שנערך ע"י ProPublica ו-BuzzFeed News מגלה כי חברת אמזון מחזיקה במדיניות שמתעדפת עבודה מהירה של נהגי המשלוחים שלה, עובדים של חברות קבלניות, על פני הקפדה על כללי בטיחות. כך למשל, נטען שאמזון מחייבת את נהגי המשלוחים להשתמש באפליקציית ניווט הנקראת Rabbit, שמנווטת אותם באופן מסוכן (בין היתר מורה להם לעצור לפריקת חבילות באזורים בהם העצירה אסורה) ומקציבה להם זמנים בלתי מציאותיים לאספקת משלוחים, כך שלא נותר להם די זמן להפסקות. כן נטען כי כחלק מגיוס נרחב של נהגים, שנועד להתמודד עם כמות משלוחים גדולה, אמזון שכרה נהגים שאינם כשירים לנהיגה, ובין היתר נהג הסובל מעיוורון לילה ונהג אחר שהעיד על עצמו כי הוא משתמש בסמים באופן קבוע. צוין, כי התנהלותה האמורה של אמזון לא רק שפוגעת בנהגי המשלוחים, שמתחלפים באופן תדיר בשל תנאי העבודה הקשים, אלא גם מביאה לפגיעה בחיי אדם - לפי התחקיר, מאז שנת 2015, רכבי המשלוחים של אמזון היו מעורבים ב-60 תאונות, שהובילו למותם של 13 בני אדם.


בסופה של הכתבה צוין כי בימים אלו אמזון פועלת להרחבת פעילותה בישראל, וכי לפי ההערכות בכוונתה להקים כאן צי של משלוחים. לנוכח זאת הובע חשש כי אמזון תיישם את מדיניותה המתוארת גם בישראל, ותביא, בין היתר, לפגיעה בעובדים בדרך להשגת יעדיה.


הדברים האמורים מעלים את השאלה כיצד ניתן יהיה להתמודד עם התנהלותה הלכאורית המתוארת של אמזון, באם היא תיישם אותה בישראל. זאת, בייחוד לאור העובדה שאמזון אינה מעסיקתם הישירה של נהגי המשלוחים, מה שיביא אותה, ככל הנראה, לטעון כי אין היא חבה כלפיהם בחובות המוגברות הקבועות בדיני העבודה, ובפרט בחוקי המגן.


חרף העובדה שנהגי המשלוחים הם עובדים של חברות קבלניות, הפסיקה בישראל הכירה באפשרות להכיר במזמין כ"מעסיק במשותף" בהתקיים תנאים מסוימים. העובדה כי אמזון היא שנהנתה מהפרתם של כללי הבטיחות ומהתייעלותם של הנהגים כתוצאה מכך עשויה לחזק את המסקנה שנהגי המשלוחים הם עובדיה, אך לשם הכרעה נדרש יהיה לבחון את כלל הנסיבות כמכלול. מעבר לשאלת זהות המעסיק, מבחינת מהות החובה דומה שדרישה מעובד לנהוג בצורה מסוכנת תהווה הפרה של חובת תום-הלב כמו גם הפרתן של חובות נאמנות וזהירות שפותחו בפסיקה בהקשרים אחרים.


תחרות המעסיק החברתי של כלכליסט


השבוע פורסם כי חברת אינטל זכתה במקום הראשון בתחרות המעסיק החברתי של כלכליסט לשנת 2019, וזאת בזכות העובדה כי 4.5% מעובדיה של החברה הם בני מיעוטים, מה שהופך אותה למעסיק הפרטי הגדול ביותר במגזר הערבי.


מטרתה של תחרות זו, שנערכה זו השנה השישית ברציפות ע"י כלכליסט, הינה לעודד חברות ממשלתיות ופרטיות לפתח מודלים חדשים של העסקה חברתית, שיסייעו בהקטנת פערים כלכליים בין ציבורים שונים ויספקו לעובדים הזדמנויות לצמוח ולהתקדם. דירוג החברות ע"י חבר השופטים (שכולל בתוכו, בין היתר, את נשיאת בית המשפט המחוזי בדימוס, השופטת הילה גרסטל) נעשה בין היתר ע"י בחינת פערי השכר בין העובד הממוצע לבין מקבל השכר הגבוה בחברה; גיוון בכוח העבודה - שילוב של נשים ומיעוטים בחברה; מתן תגמולים והטבות סוציאליות מעבר למה שהחוק מחייב; רמת האיזון בין פנאי לעבודה, ועוד. זאת, תוך התחשבות באופייה השונה של כל חברה ובמשאבים הכלכליים העומדים לרשותה.


על אף שהזכייה בתחרות אינה מלווה בפרס כספי, נראה כי לפי כמות החברות המשתתפות בה מדי שנה, ובמקומן הנכבד של חברות אלה בכלכלה הישראלית, לתחרות זו השפעה בלתי מבוטלת על שוק העבודה, והיא מהווה דוגמא לאופן שבו ניתן להשפיע על עולם העבודה באמצעות תמריצים חיוביים ולבר-משפטיים.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

עדכון שבועי 12-19.5.2020

המורות והגננות ביום ראשון האחרון פורסמו כתבות בכמה אתרים (לדוגמה TheMarker ו-Ynet) על חזרת בתי הספר לשגרה. הגם שהדבר טוב ומבורך שכן חזרת הילדים תקל על אפשרות המשק לצאת מהמשבר הכלכלי אליו נקלע בעקבות ה

עדכון שבועי - 14-21.1.2020

כוחם האלקטוראלי של ארגוני העובדים על הממשלה כתבה שפורסמה השבוע בכלכליסט עסקה בכוחם של ועדי העובדים בחברות הממשלתיות הגדולות כמו נמלי הים, רכבת ישראל וחברת החשמל להשפיע ואף למנוע רפורמות שמתכננת הממשלה

עדכון שבועי 14.1.2020

רשת CNN פגעה בזכות להתאגדות של עובדים ותשלם 76 מיליון דולר בכתבה שפורסמה בניו יורק טיימס השבוע, פורסם כי במסגרת הסדר פשרה עם הרשויות בארצות הברית עקב הפרת חוקי עבודה פדרליים, רשת הטלוויזיה CNN הסכימה

תגיות