ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

עדכון שבועי 17.12.19-10.12.19

December 19, 2019

מחאת הרבש"צים

 

ביום חמישי שעבר פורסמה מחאת רכזי הביטחון השוטף הצבאי (רבש"צים) ביישובים הנמצאים בשטחי הגדה המערבית. הרקע למחאתם של הרבש"צים הוא הלנת שכרם מצד משרד הביטחון. הכתבה, בה לא הובהרה דרך העסקת הרבש"צים, יכולה לעורר שאלות המשך רבות בתחום של דיני העבודה. כך למשל עולה השאלה המשפטית בדבר שביתות מוגנות ובלתי-מוגנות, והשאלה של השבתת שירותים חיוניים, שאחד מהם הוא ביטחון, ועולה השאלה האם השביתה החלקית נעשתה הייתה כדין. כדי ששביתה תיחשב כשביתה כדין, לפי החקיקה (חוק יישוב סכסוכי עבודה) והפסיקה הקיימת (ר' למשל את פס"ד מקורות ופס"ד הורן את ליבוביץ) יש צורך בעמידה בתנאים, ובהם למשל מידתיות והודעה מראש. מהפרסומים בתקשורת עולה קושי להבין אם אכן ניתנה הודעה מראש על ניתוק הקשר לצה"ל, וקשה גם להסיק לגבי מידתיות המחאה. בהקשר של שירותים חיוניים, הבעיה העולה קשורה בין היתר לחריגה שיש מיחסי העבודה והפגיעה האפשרית בצדדים שלישיים, למשל בתושבי היישובים עליהם אמורים הרבש"צים להגן.

 

לצד הצורך להגביל את נזקי המחאה, נדרשים כלים אפקטיביים כדי להתמודד עם הפגיעה הקשה של הלנת השכר. המחוקקים רואים בהלנת שכר כבעיה מוסרית וכפגיעה קשה בעובדים. אי מתן אפשרות לעובדים לשבות נגד מעסיק, בייחוד כשהמעסיק פועל שלא כשורה, היא סנקציה קשה, ומנגד השאלה שקמה היא של חיים ומוות. לכן מתעוררת התנגשות בין פגיעה בעובד, לבין פגיעה בתושבים, ונדרשים איזונים משפטיים עדינים.

 

יתרה מכך, נראה שמתכונת ההעסקה של הרבש"צים היא ייחודית כפי שעולה מדברי המרואיין בכתבה של ynet: "יש לנו מספר מעסיקים... אחד הוא משרד הביטחון, השני זה צה"ל כמנחה מקצועי, וגם המועצות והיישוב שהוא המעסיק בפועל...". מבחינה משפטית עולה שאלה אם מדובר במעסיקים במשותף, ומה קורה כשאחד מהגורמים מעביר את השכר ואילו האחר מלין אותו, והאם ניתן לדרוש מהיישובים, ששילמו את חלקם, לשלם גם את החלק של משרד הביטחון שהולן.

 

כנס הדיגיטל של TheMarker

 

ביום ראשון השבוע (15.12.19) נערך כנס הדיגיטל של TheMarker. הכנס עסק בישראל כמדינת סטארטאפ ועסק בסוגיות שונות שעולות בהקשר של העולם המודרני, וספציפית בהקשר של ישראל. בהרצאה של פרופ' שרון טוקר, חוקרת לחץ תעסוקתי מאוניברסיטת תל אביב, נדונו שאלות שקשורות לדיני עבודה. בין היתר עלתה שאלה שקשורה לאיזון עבודה-פנאי בארץ. בישראל המצב פחות טוב מרוב מדינות ה-OECD, ועובדים בממוצע 10.3 שעות ביום, אנו במקום ה-37 מתוך 40 בכמות שעות העבודה. בהקשר דומה, ישראל במקום ה-6 מהסוף ביכולת לאזן בין עבודה לחיים אישיים. הגם שיש שסוברים שהדבר מעלה את פיריו