ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

עדכון שבוע 28.11.19

November 28, 2019

שבוע עבודה מקוצר

 

בחודש אוגוסט האחרון ערכה חברת מייקרוסופט יפן ניסוי במסגרתו קיצרה את שבוע העבודה ל-4 ימים בלבד. השבועהתפרסמו תוצאות הניסוי ומסתבר שתפוקת העובדים שעסקו במכירות צמחה באופן משמעותי – תפוקתו החודשית של כל עובד עלתה בכ-40% לעומת חודש אוגסוט 2018.

 

תרבות העבודה ביפן ידועה כתובענית במיוחד כאשר שבוע עבודה כולל בממוצע 80 שעות נוספות חודשיות. במטרה להתמודד עם העומס הרב וכדי ליצור איזון נכון יותר בין השעות המוקדשות לעבודה לבין השעות המוקדשות למשפחה ולבית יצאה מייקרוסופט עם הפרויקט בשם Work Life Choice Challenge. הפרויקט הניב תוצאות חיוביות גם במסגרת הוצאות החברה, אשר פחתו משמעותית – הוצאות החשמל ירדו ב-23.1% ומספר הדפים שהודפסו ירד ב-58.7%. ראוי לציין כי הניסוי לא הביא להפחתה בשכר שניתן לעובדים, אלא משכורתם נשארה בעינה, מה שמסביר מדוע 92.1% מהעובדים ציינו שהם תומכים ברעיון כדרך קבע.  

 

לשבוע עבודה מקוצר יתרונות רבים. מחקרים הצביעו כי חלק ניכר משעות העבודה של עובד אינן מנוצלות באופן פרודוקטיבי והוא אינו מצליח לשמור על אותה רמת ריכוז וערנות במהלך כל שעות העבודה. עם זאת, הזמן קצר והמלאכה מרובה. לפיכך, ניתן לחלק כל משרה למספר אנשים כך שיותר אנשים ישתלבו בשוק העבודה (ראו לילך לוריא, 'השינוי במודל התעסוקה') . בנוסף, ונראה שזו הייתה מטרתה המרכזית של מייקרוסופט, איכות החיים תשתפר ולעובדים יתאפשר לתחזק חיי משפחה וזוגיות בריאים יותר, לפתח תחומי עניין ותחביבים נוספים, והרי עובד שטוב לו הוא עובד טוב. כמו כן, עובד שמשקיע את זמנו בתחומים נוספים, שאינם קשורים באופן ישיר לעבודתו, מיטיב עם העבודה עצמה – בזכות היכולות להסתכל על המשימות שלו בפרספקטיבה רחבה יותר, ממספר נקודות מבט.

 

תנאים סוציאליים זהים לאזרחים ולעובדים זרים, האמנם?

 

השבוע פורסם ראיון עם שייקה שקד, חקלאי עצמאי מעוטף עזה, במסגרתו שיתף בקשיים איתם הוא מתמודד כבעל עסק עצמאי לגידול עגבניות שרי. הסוגייה המרכזית שמעסיקה את שייקה נוגעת להשוואת התנאים הסוציאליים של העובדים הזרים לאלו של האזרחים. לטענתו, ראוי להחריג את עובדי החקלאות הזרים מהחובה לתשלום שכר מינימום ותנאים סוציאליים נוספים וזאת בכדי להגן ולשמור על תעשיית החקלאות הישראלית. לאור ייבוא של מוצרי חקלאות זולים, הוא סבור כי יש להפחית הוצאות בכדי להוזיל גם את מוצרי החקלאות הישראלית ולאפשר להם להשתלב בתחרות. תשלום שכר נמוך מהמינימום הנוהג לעובדים ישראלים הוא לדעתו אחת הדרכים להפחית עלויות אלו, על אחת כמה וכמה כשמדובר בזכויות להם לא היו העובדים זכאים במדינות המוצא שלהם (כמו הפקדות לפנסיה).

 

אין בידי להסכים עם טענה זו. כשהמחוקק הסדיר את זכויות המגן של העובדים במשק הישראלי הוא עשה זאת מתוך אמונה שאלו הם התנאים הבסיסיים לקיום בכבוד של כל אדם באשר הוא, בין אם אזרח ובין אם לאו. העובדים הזרים צריכים לכלכל את חייהם בישראל, גם אם מדובר בתקופה מוגבלת. אני מאמינה שבמדינה דמוקרטית המאמינה ומגנה על זכויות אדם אין ליצור היררכיה בין העובדים במשק ולתמחר את השווי שלהם על בסיס ארץ מוצאם. זכויות המגן בדיני עבודה נגזרות מהזכות החוקתית לכבוד האדם (ראו אהרן ברק, 'זכות הבת לעבודה'). אמנם לא לכל חוקי המגן זיקה ישירה לזכות החוקתית אולם חוקים אלה נועדו להגשימה ולאפשר לאדם לנהל את חייו בצורה נאותה. יתרה מזאת, צמצום הזכויות של העובדים הזרים יגרור עמו פגיעה בעובדים הישראלים. יהיה פחות משתלם להעסיק את העובד הישראלי וכך יחל מעין "מירוץ לתחתית". מעסיקים יעדיפו לאייש משרות בכוח עבודה זול יותר והאבטלה בקרב העובדים הישראלים תגדל.

 

בנוסף, אני מאמינה כי בשוק חופשי על כל משתתף לנצל את היתרון היחסי העומד לרשותו. אם במדינת ישראל גידולי חקלאות מסוג מסוים אינם משתלמים יש מקום לזנוח תחום עיסוק זה ולעשות הסבה לתחום גידול אחר או למקצוע שונה. הרעיון הוא להתאים את האנשים לתנאי השוק ולא להיפך, בוודאי לא כשהדבר כרוך בפגיעה בזכויות עובדים. אני ערה לכך שמתעורר קושי בדרישה מחקלאי ותיק, או כל עובד אחר, לזנוח את התחום בו הם עוסקים וממנו מתפרנסים מזה שנים, אולם בדיוק כאן יש מקום להתערבות המדינה. עובד שמבין כי תנאי השוק לא מאפשרים לו להמשיך ולהתפרנס מהתחום בו עסק עד כה ראוי שיזכה למענק "הסבה" במסגרתו יזכה לסיוע עד שימצא לעצמו תחום חדש. כמובן שמדובר בהצעה עקרונית בלבד שכדי להפכה לאופרטיבית ומעשית נדרש לפתחה ולהתאימה למציאות, ולקבוע עבורה קריטריונים ברורים כך שלא כל מי שבוחר לפצוח בקריירה שנייה יעשה זאת על חשבון המדינה.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload