עדכון שבועי 14.11.19

פרטיות בעבודה? סכסוך העבודה ברשות הטבע והגנים נמשך

על פי כתבה בynet, עובדי רשות הטבע והגנים נמצאים בסכסוך עבודה מזה 4 חודשים, זאת, בין היתר, בשל החלטת הרשות להציב מצלמות ברכבי הפקחים. עד כה, חלק מהפקחים הציבו את המצלמות באופן פרטי, אך כעת החליטה הרשות להתקין מצלמות שיצלמו באופן אוטומטי כדי לתעד אירועים, בייחוד בלתי מתוכננים. זאת, בכוונה לתפוס ציידים או רוכבי טרקטורונים שהורסים את השמורות. העובדים מתנגדים בטענה שמדובר בניסיון לעקוב אחריהם.

הזכות לפרטיות מעוגנת בס' 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בנוסף, הזכות מעוגנת בחוק הגנת הפרטיות הקובע כי פגיעה בפרטיות כוללת צילום אדם כשהוא ברשות היחיד ויש איסור לפגוע בפרטיות הזולת ללא הסכמתו. הפסיקה העניקה משקל משמעותי להסכמה של העובד לפגיעה בפרטיותו וכן הקנתה חשיבות לשקיפות של הפגיעה וליידוע של העובד לגביה (ראו למשל, את פסיקת בית הדין בפרשת איסקוב).

מצד אחד, המצלמות נועדו לשמש ככלי לאיסוף ראיות והגשת כתבי אישום נגד חשודים, וכן על מנת למנוע עלילות שווא, זאת בעקבות מקרה שבו חשוד האשים פקח שקיבל שוחד ורק בזכות הסרטון הוכח כי החשוד שיקר. כלומר מדובר בשיקול ניהולי לגיטימי, שאף עשוי לסייע לעובדים. מצד שני, ניתן להבין את חששם של העובדים מהמעקב הבלתי-פוסק אחריהם שהמצלמות יאפשרו. הפתרון המתבקש הוא הסדר מידתי, אשר מצמצם את היקף הצילום במובנים שונים (זמנים מוגדרים, ללא שמע, באזורים מוגדרים וכו').

"אני שולמן"- מחאת העצמאים יוצאת לדרך

כפי שפורסם בTheMarker, מחאת "אני שולמן" – מחאת העצמאים, העוסקת בקשיי ההישרדות של העצמאים ועסקים קטנים – תופסת תאוצה. עד כה היא סחפה אחריה למעלה מ-138 אלף איש בשלושה שבועות שהצטרפו לדף הפייסבוק. שניים ממובילי המחאה, המסעדנים איציק בנים ואביר קרא, סיפרו על קשיי הרוחב – הרגולציה, הביורוקרטיה והדו"חות – ומבקשים להביא לשינוי המדיניות ויחס המדינה לעצמאים, ובכלל זה צמצום הביורוקרטיה ברשויות ומתן זכויות יסוד לעצמאים בביטוח לאומי. בנוסף הם דורשים לנסח אמנת שירות חדשה של ראשי הערים לעבודה עם עסקים קטנים.

בישראל, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 51% מהעסקים הם של עצמאים, ולפי נתוני להב, ישנם 530 אלף עצמאים, מתוכם 287 אלף "עצמאים בודדים" אשר אינם מעסיקים עובדים. האם ראוי להעניק לעצמאים זכויות מסוימות שמוקנות כיום לעובדים? כיום, למשל, עצמאים אינם מקבלים דמי אבטלה. דמי האבטלה, בדומה לפיצויי הפיטורין, משמשים בין היתר כהכנסה לתקופת מעבר, המאפשרת לעובד הכנסה חלופית עד מציאת מקום עבודה אחר. בכך, עצמאים אינם שונים מעובדים, הם זקוקים למרחב הנשימה לא פחות מעובדים אחרים, ולכן ראוי להעניק להם את הזכות לכך, ככל עובד אחר. האם מחאת העצמאים תביא את המדינה לשקול סבסוד של דמי האבטלה? ימים יגידו.

עובדי הניקיון בירושלים מוחים נגד פיטוריהם: "נתנו לתושבים לחיות באשפה כדי להכניס קבלנים"

בכתבה בהארץ פורסם השבוע כי בכוונתה של עיריית ירושלים לפטר כ-250 עובדים, עקב ההפרטה הצפויה של שירות הניקיון בעיר, באישור ההסתדרות. העובדים, שמחו כנגד הפיטורין מול בניין ההסתדרות, טענו שהעירייה פגעה בתנאי ההעסקה שלהם והפעילה לחץ על עשרות עובדים ותיקים עד ש"הסכימו" לפרוש. "העירייה נתנה לתושבים לחיות באשפה, ברחובות מלוכלכים... עשו את זה בכוונה כדי להכניס קבלנים" כך טוען אחד העובדים.

כך, נותרו העובדים, המאוגדים בהסתדרות, ללא הגנה. האם הסכמתה של ההסתדרות לפיטורים נרחבים בעירייה עולה בקנה אחד עם חובת הייצוג ההוגן, כפי שנידון בפרשת אבני? חובת הייצוג ההוגן מחייבת את הארגון לייצג את כל העובדים בצורה הוגנת, בנאמנות ובתום לב. האם ראוי שההסתדרות, כארגון המייצג את עובדי הניקיון בעירייה, תסכים להפרטה של השירות החיוני, שעד כה הפעילה העירייה, בהתחשב בחובת הייצוג ההוגן?

היעד לשוק העבודה העתידי: העלאת השכר של נשים חרדיות וגברים ערבים

ועדה בראשות פרופ' צבי אקשטיין גיבשה את היעדים לשוק העבודה ב-2030, כאשר אחד היעדים העיקריים הוא העלאת השכר של נשים חרדיות וגברים ערבים על מנת לצמצם את פערי השכר. אמנם שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בשוק העבודה עלה משמעותית, הרבה מעבר ליעד 63% שהוצב לשנת 2020- לא פחות מ-75.5%, כפי שפורסם בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אך השכר של הנשים החרדיות עדיין נמוך מאוד ביחס לכלל הנשים, כשהפער עומד על 29.3%.

לאור זאת, החליטה הוועדה להמליץ על הקמת מנגנוני הכשרה מקצועית, שיארכו חצי שנה עד שנתיים, לשיפור המיומנות של העובדים, וכך גם את שכרם. לטענת הוועדה, בזכות הכשרה כזו שכרן של הנשים החרדיות עתיד לעלות ב3.3% בממוצע לשנה. מנגנוני ההכשרה המקצועית יסובסדו ע"י הממשלה, שתחלק ואוצ'רים לתלמידים שיעמדו בקריטריונים, זאת בנוסף לכך שההכשרה תעלה הרבה פחות מהמחירים במכללות בשוק הפרטי.

ההכשרות המקצועיות, להערכת הגורמים בוועדה, יניבו לסטודנטים תשואה גבוהה על ההכשרה שרכשו ויאפשרו למכללות הטכנולוגיות והאקדמיות לכוון את ההכשרות לפי המקצועות הנדרשים בשוק. ההכשרה המקצועית, לטענתו של פרופ' אקשטיין, קשורה ישירות ליכולת לשפר את שכרם של חרדיות וערבים.