ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

הערת פסיקה: עומר תיים ואח' נ' מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ

November 5, 2019

הסוגיה שעמדה להכרעת בית הדין בס"ע (י-ם) 17556-06-16 עומר תיים ואחרים נ' מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ הייתה האם יש מקום להגדיר את הזמן בו המתינו התובעים-העובדים לתחילתו של יום העבודה כשעות עבודה וכפועל יוצא להעניק להם תשלום בגינו.

 

הנתבעת-המעסיקה מעסיקה כ-500 עובדים תושבי השטחים אשר מתגוררים בכפרים הסמוכים למפעלה, באזור התעשייה עטרות. בדרך לעבודתם, נאלצים העובדים לעבור מחסום שנועד לצורך בידוק בטחוני. לשם הגעה לעבודה מספקת המעסיקה למרבית העובדים הסעות מאורגנות אשר אוספות אותם מבתיהם. מרבית העובדים מגיעים למפעל מידי יום בסביבות השעה 5:30 בבוקר, אולם מתחילים לעבוד בפועל החל מהשעה 7:00, כאשר השוחטים המועסקים במפעל מגיעים לעבודתם. כפועל יוצא, משולם לעובדים שכר עבודה החל מהשעה 7:00 בלבד ועל כך תביעתם. 

 

ביום 9.9.2019 ניתן פסק דינו של בית הדין אשר דחה את תביעת העובדים.

 

בית הדין ביסס את דחיית התובענה על מספר אדנים, אשר במידה רבה תלויים במסקנתו בדבר אי-עמידה של העובדים בנטלי ההוכחה והראיה שהיו מוטלים על כתפיהם, בהיותם תובעים:

 

ראשית נקבע, כי העובדים לא הוכיחו שהמעסיק הגביל את יציאתם משטח המפעל בין ההגעה לתחומיו לשעת תחילת העבודה. בית הדין הסיק כי העובדים הם אלה אשר בחרו להישאר בתחומי המפעל בזמן ההמתנה (ס' 21).

 

שנית נקבע, כי אי הזמנתו לעדות של קבלן ההסעות אשר הסיע את העובדים פועלת לחובתם של העובדים, כמי שנטל הראיה מוטל על כתפיהם. לפיכך, התקבלה גרסת המעסיקה לפיה קבלן ההסעות היה גורם מתווך בלבד ולא הועסק על ידיה באופן ישיר (ס' 29, 32). עוד נקבע, כי לא עלה בידי העובדים להוכיח שהגעת ההסעה למפעל בשעה כה מוקדמת לא נבעה מאינטרס שלהם לחסוך זמן המתנה במחסום הבטחוני (ס' 35) וזאת חרף העובדה, כי גם למעסיקה היה אינטרס בהגעה מוקדמת של העובדים למקום עבודתם (ס' 49).

 

בית הדין ציין, כי המעסיקה טענה שהייתה מוכנה לשאת בתשלום יומי, בסך 25 ש"ח, לכל עובד שלא עשה שימוש בהסעה למפעל ובחר להגיע באופן עצמאי (ס' 40). אמנם, המעסיקה לא הביאה כל ראיה לביסוס טענה זו ואף לא פרסמה הצעה זאת בקרב העובדים (ס' 41, 52) ואולם העובדים לא הוכיחו שפנו בדרישה שכזאת למי מנציגי המעסיקה ולכן "קשה אפוא לקבוע האם התובעים היו מקבלים החזרי נסיעות לו היו מבקשים זאת".

 

אמנם, מושכלות היסוד בשיטתנו המשפטית מלמדות אותנו שחובות ההוכחה והראיה מוטלות, לכתחילה ובהיעדר חריגים, על כתפיהם של התובעים וכי הימ