עדכון שבועי 22.05.19
מחלה חדשה בעולם דיני העבודה – "וירוס השימוע"
על פי כתבה בכלכליסט, מעבידים מדווחים על תופעה חדשה במסגרתה עובדים המוזמנים לשימוע לפני פיטורים מוציאים לפתע אישורי מחלה רבים ולא מגיעים למקום העבודה ולשימוע שנקבע להם.
חוק דמי מחלה קובע כי לא ניתן לפטר עובדים כאשר הם בחופשת מחלה וזכאים לדמי מחלה. הפסיקה לאורך השנים הרחיבה את ההגנה על העובדים וקבעה כי לא ניתן לערוך שימוע בתקופת המחלה וכן לא ניתן לזמן לשימוע לפני פיטורים עד שהעובד יחזור לתפקידו.
במידה והחולי המדובר אכן "אמיתי", זוהי זכותו של העובד לממש את דמי המחלה וימי המחלה שלו וכן לקבל את ההגנה המגיעה לו על פי חוק מפני פיטורים בתקופה רגישה ופגיעה שכזו. אולם, התרבות התופעה מעלה סימני שאלה באשר למניעיהם של עובדים שונים בהצהרת ימי מחלה ועולה סברה כי מדובר בניצול לרעה מצד העובד של זכות ההיעדרות בשל מחלה בכדי לעכב את פיטוריו הקרבים. הקלות שבה ניתן להשיג אישורי מחלה בעידן הטכנולוגי, והעובדה כי אין דרישה לרישום אופי או סוג המחלה, מגבירים את החשש האמור.
בכתבה שפורסמה בכלכליסט מציע עו"ד מנחם עופר מספר הצעות למחוקק לשינויי החוק, על מנת להתמודד עם תופעה זו, מבלי לפגוע בזכותיהם של העובדים לממש את ימי המחלה המגיעים להם: אי תשלום דמי מחלה החל ממועד קבלת הזימון לשימוע (חוץ ממקרים של אשפוז או מחלה קשה); הפחתה משמעותית של גובה דמי מחלה החל ממועד הזימון לשימוע; מציאת חלופות נאותות לאופן קיום השימוע. אולם, קיים חשש כי הצעות אלו אכן יפגעו בעובדים אשר מחלתם "אמיתית" הזכאים לקבל את מלוא זכויותיהם. על כן, חשוב כי למצוא הסדר המאזן בצורה הטובה והנכונה ביותר בין זכותם של העובדים לממש את זכויותיהם ובתוך כך את זכותם לפרטיות סביב נסיבות מחלתם, לבין זכויות המעסיק ויכולתו לקיים שימועים ולנהל את עסקו.
פיגוע בטיחותי – האסונות באתרי הבנייה ממשיכים להתרחש
בתחילת השבוע נהרגו ארבעה פועלים כתוצאה מקריסת חלקי מנוף באתר בנייה. זוהי אחת התאונות הקשות שהתרחשו השנה, ובעקבותיה עלה מניין ההרוגים בענף הבנייה ל-19 מתחילת השנה האזרחית. הטיפול בתאונות הבנייה, למרות ההצהרות הרבות ואף מספר מהלכים שננקטו על ידי הממשלה האחרונה, מתגלה כבלתי מספק.
נושא הבטיחות בענף הבנייה עלה לכותרות לא פעם בשנים האחרונות בשל התאונות הרבות שמתרחשות. בין היתר טוענים רבים כי הנושא אינו מוסדר דיו, וכי לא קיימת הגנה אופטימלית על חייהם של העובדים שמוצאים עצמם לא פעם בסיטואציות מסכנות חיים.
לפני כחצי שנה נחתם הסכם בין ההסתדרות למדינה שנועד לקדם את הבטיחות בענף הבנייה. בין ההסכמות אליהם הגיעו נכללו הסכמות בנוגע לנושא המנופים. נקבע כי תקודם הצעת חוק שתסדיר את שוק המנופאים, ותקבע העסקה של מנופאים על ידי חברות מסוימות. בנוסף, נקבע כי יש להסדיר את נושא הרישיון להפעלת מנוף ולהקשות על מזייפי הרישיונות, שכן ישנה בעיה של זיוף רישיונות שמשפיעה אף היא על נושא הבטיחות בענף. נקבע כי משרד העבודה והרווחה יפעל להסדיר את נושא האחריות לתחזוקת המנוף ותקינותו. וכן יקבעו קריטריונים חדשים שיביאו להרחבת מספר בודקי המנופים בארץ.
תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), תשנ"ג-1992 קובע כי בכדי להפעיל מנוף ישנה חובה להיות בעל רישיון. לשם קבלת הרישיון נדרשים העובדים לעבור קורס ייעודי להפעלת המנופים, ולעמוד בהצלחה במבחן עיוני ומעשי. עולות טענות כי חברות שונות מעסיקות מנופאים ללא הרישיון הנדרש, והיו ניסיונות להגביר את האכיפה בתחום זה.
בכדי להתמודד עם תופעת הזיופים, ובהתאם להסכם שנחתם, משרד העבודה והרווחה מקדם תקנות חדשות להסדרת נושא רישיון הפעלת מנופים. התקנות החדשות קובעות כי מפעילי מנופים ידרשו להציג רישיון קשיח הכולל תמונה של בעל הרישיון בכדי להקשות על מזייפי הרישיונות וכן בכדי להגביר את הפיקוח על מחזיקי הרישיון.
נראה כי מספר רב של הסכמים שהושגו טרם יושמו וכי נושא הבטיחות בענף הבניין עדיין מהווה קושי משמעותי שיש להתמודד עימו. הכשלים בהסדרת התחום פוגעים בצורה ישירה בזכויותיהם של העובדים ומציבים אותם בסכנה מתמדת שגובה חיי אדם.
הארבעים זה השישים החדש – קושי במציאות עבודה בישראל מתחיל כבר בגילאי הארבעים
מחקר של שירות התעסוקה מצא כי מובטלים מעל גיל 40 מתקשים במציאת עבודה חדשה. הנתונים מראים כי גם לאחר שנה מהפיטורים כ51% מהמשתתפים בסקר עדיין היו מובטלים. מתוך האחוזים שכן מצאו עבודה כ44% מצאו אותה הודות לקשרי משפחה או חברות.
עוד עולה, כי עם הזמן גם הציפיות של מחפשי העבודה יורדות. אלה שעדיין אינם מועסקים העידו כי הם מצפים לשכר של כ-13,000 שקל בממוצע, נמוך מהשכר הממוצע של 15,250 שקל שקבוצה זו קיבלה במקום העבודה האחרון. בנוסף, נמצא פער בין הסקרים בהערכת הסיכויים למצוא עבודה. בסקר הראשון שנערך 57% מהנשאלים העריכו את הסיכוי למצוא עבודה כגבוה עד גבוה מאוד, אולם בסקר השני שנערך 38% בלבד העריכו כך את סיכוייהם. 13% העריכו שלא ימצאו עבודה בשנה הקרובה, לעומת 6% בסקר הראשון שנערך.
מנכ"ל שירות התעסוקה אמר כי ככל שהגיל עולה, כך מתגבר הקושי למצוא עבודה בישראל. הרבה מהעובדים שמפוטרים בגילאי ה40 עבדו כמעט כל חייהם באותו מקום עבודה ועל כן הם זקוקים לכלים של כתיבת קורות חיים ומיומנויות של שיווק עצמי.
סקר שנערך לפני כשנה בנושא מצא כי החששות העיקריים של מעסיקים בהעסקת עובדים מעל גיל 45 הם: חשש מיכולת ההשתלבות בצוות צעיר; חשש שיאלצו לשלם להם שכר גבוה; חשש כי הם בעלי ניסיון רב מידי; חשש שיתפסו את מקומם; חשש מטכנופוביה של המועמדים.
הסקר מצא כי 95% מהנשאלים ציינו כי הם נשאלים לגילם בריאיון העבודה (בניגוד לחוק), ו44% ציינו כי הם חשים שלא מזמנים אותם לראיונות עבודה בשל גילם.
פוסטים אחרונים
הצג הכולסטארט-אפ שנכשל נותר עם חובות לעובדים עובדי חברת הסטארט-אפ ברודמן17 (Brodmann17) נאלצו לפנות לבית-המשפט המחוזי בבקשה לפתיחת הליכי חדלות...
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון- הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי) ביום 26.1.22 אושרה לקריאה ראשונה הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הסדרי עבודה...
מעבר להעסקת עובדות זרות בתחום הסיעוד דרך קבלני כח אדם בשבוע האחרון דנה ועדה בין-משרדית מיוחדת לנושא עובדות זרות ועובדים זרים, שהקימה שרת...