ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

עדכון שבועי - 05.5.2019

 

המפעלים בדרום בסכנה

מפעל חרסה לייצור כלים סניטריים שבבאר שבע לא פתח את שעריו לאחר חג הפסח. זאת, לאחר שהוחלט סופית שהוא ייסגר ובמהלך החג שוגר מכתב מיו"ר המפעל לעובדים, בו הודיע על סגירת המפעל, לאור התעדוף שנותנת המדינה, לדבריו, לייבוא מוצרים קרמיים על פני תמרוץ התעשייה המקומית. עשרות מעובדי המפעל, שהוקם זמן קצר לאחר קום המדינה ומונה כ-115 עובדים, התכנסו השבוע בכניסה למפעל ושבתו במחאה על פיטוריהם בעקבות סגירת המפעל, ודורשים כי ההנהלה תדאג לתנאי פיטורים הוגנים המקובלים במשק.

חרסה אינו המפעל היחיד בדרום שבסכנה. מפעל פניציה בירוחם ליצור בקבוקי וצנצנות זכוכית נמצא בסכנת סגירה בעקבות חרם צרכנים של חסידות גור, בשל עבודת המפעל בשבת. המפעל מעסיק 240 עובדים שיפוטרו אם המפעל ייסגר. לשני מפעלים אלו מצטרפים מפעלים נוספים בדרום שעובדיהם נמצאים בסכנת פיטורין, כמו "אמיליה קוסמטיקס" ומפעל "פריגו."

במפעלים שלעיל העובדים מאוגדים בהסתדרות הכללית, למעט "אמיליה קוסמטיקס", בה העובדים מאוגדים בהסתדרות הלאומית. ארגון עובדים אינו יכול למנוע ממעסיק לסגור את המפעל שלו, אך עדיין יש בכוח קיבוצי בכדי לסייע לעובדים, בין אם ע"י הגעה לפשרה מצד העובדים כדי למנוע סגירה של המפעל, או בהשגת תנאי פיטורין טובים יותר.

 

משבר הרכבות

ביום שישי ה12.4 הושבתה תנועת הרכבות בעקבות הודעה של שמונה מנהלי תנועה, עובדי רכבת ישראל, על כך שייעדרו מהעבודה בשל מחלה. ההשבתה, שנמשכה מהשעה 8:00 למשך מספר שעות והייתה ללא התרעה מוקדמת, באה על רקע סכסוכי עבודה מרובים ברכבת ישראל ושיבושי תנועה קודמים. בעקבות ההשבתה ההסתדרות הקימה צוות לבדיקת האירועים.

בהנהלת רכבת ישראל תולים את האשמה בוועד, בטענה שמחלת העובדים הייתה אקט מכוון ומונחה על ידו. בכך, השביתה מהווה "שביתה איטלקית" ללא הודעה מוקדמת והינה שביתה שלא כדין. הוועד, מצידו, מאשים את ההנהלה בכך שהמציאה שביתה שלא הייתה, ושמדובר במשבר פיקטיבי שלה. בעקבות זאת, השבוע הגיש הוועד תביעת דיבה בסך מיליון ₪ נגד הרכבת, בטענה שההנהלה הציגה מצג לפיו ועד העובדים הוא שאחראי לעצירת תנועת הרכבות, מתוך כוונה, בין היתר, לפגוע בתדמית הוועד ולהסיט את הדיון הציבורי מהכשלים הניהוליים של הנהלת הרכבת.  הנהלת הרכבת, בתגובה, טוענת שמדובר בתביעת סרק לצרכים תקשורתיים.

 

יום הפועלים – על מה ולמה?

כ-4000 איש השתתפו בצעדת האחד במאי בתל אביב, בהשתתפות חניכי תנועת 'הנוער העובד והלומד' ודרור ישראל, חברי ועדים, מרצ ותנועת הנוער בנק"י. הראשון במאי מוכר כיום סולידריות של ארגוני עובדים בעולם, ומהווה ביטוי למאבק למען תנאי עבודה הולמים. מה מקורו?  

ב-1 במאי 1886, ארגוני פועלים בארה"ב פתחו בשביתה ובהפגנות, לאחר שדרישתם להגביל את יום העבודה ל-8 שעות לא נענתה. בשיקגו ההפגנות הדרדרו לאלימות רבה שאף הגיעה לכדי פצועים והרוגים. מאז, ה-1 במאי מצוין בדרכים שונות ברחבי העולם, בין היתר בצעדות, טקסים והפגנות. בישראל הוא נחגג לראשונה ב-1906 בראשון לציון, ועד לשנות ה-80 היה מעין יום חג רשמי בו כל המשק הציבורי וההסתדרות שבתו והשתתפו במצעדים. משנות ה-90 ואילך איבד החג בהדרגה את מעמדו בישראל, וכיום הוא מהווה "יום בחירה" בחלק ממקומות העבודה, ומצוין במצעדים צנועים של ארגונים שונים, בראשם ארגוני הנוער העובד והלומד.

 

החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה

בסוף שבוע שעבר ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, בו מונצח זכרם של ששת מיליון היהודים שנספו בשואה. לרצח הישיר במסגרת הפתרון הסופי הנאצי קדמה מדיניות אנטי-יהודית ענפה ברחבי אירופה, ובגרמניה בפרט. "החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה", שחוקק באפריל 1933, היה החוק האנטי-יהודי הראשון שנחקק ע"י המפלגה הנאצית לאחר עלייתה לשלטון בגרמניה. חוק זה התיר פיטורי עובדי מדינה גרמניים שאינם בני הגזע הארי, ובמסגרתו פוטרו יהודים ממשרות ציבוריות שונות, ביניהם מורים, פרופסורים, שופטים ופקידים ממשלתיים. חוק זה, בתחום העבודה, היה צעד חקיקתי ראשון לבידוד היהודים מיתר החברה הגרמנית והגבלת השפעתם על החברה. הוא היווה חלק מיריית הפתיחה למדיניות אנטי-יהודית ענפה שהלכה והתגברה בהמשך שלטון המפלגה הנאצית, והחריפה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן הוצאתו לפועל של הפתרון הסופי. כך, מה שהחל בנישול היהודים מזכויותיהם בעבודה, המשיך והחריף להשמדת יהודי אירופה.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload