ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

הערת פסיקה: "התעוררות מאוחרת" והשלכותיה על תמריצי העובד כתובע ייצוגי

January 18, 2019

בפסק דין ע"ע 24390-09-16 נאור נלקן – רעם ביטחון בינלאומי בע"מ שניתן בחודש דצמבר 2018, נדון ערעור על החלטת בית הדין האזורי, בהליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית. התובע, נאור נלקן, עבד בחברת רעם כמאבטח ולאחר מכן כמפקח.

 

בהערת פסיקה זו ארצה לדון ב"התעוררות מאוחרת" של ארגון עובדים לפעולה עקב הגשת תובענה ייצוגית, ובהשפעתה על התמריצים של עובדים להגשת תובענות ייצוגיות במטרה לאכוף את זכויותיהם במקום העבודה.

 

אפתח במעט רקע עובדתי. נלקן ביקש לתבוע את החברה בתביעה ייצוגית בגין ארבע עילות: אי הפקדת כספים ברכיב תגמולים בשיעור של 6% מהשכר, אי הוצאה לחופשה בפועל, ניכויים בגין "קופת עובדים" ואי תשלום תוספת וותק.

 

בבית הדין האזורי נקבע כי דין הבקשה לאישור התובענה הייצוגית להידחות. מבין נימוקי בית הדין להחלטה, אתייחס בהרחבה לנימוק לפיו "הסכם האכיפה" בין ההסתדרות, המהווה ארגון עובדים יציג בחברת רעם, לבין הנהלת החברה, הוא כלי יעיל יותר לטיפול באכיפת זכויות העובדים ביחס לכלי התובענה הייצוגית.

 

אפרט לגבי המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לנימוק זה. ראשית, יש לבחון האם חלה מניעות סטטוטורית להגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, בעת הגשתה, לפי סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). לפי סעיף זה, ככלל לא תאושר בקשה לתובענה ייצוגית של עובד כנגד מעסיק, כאשר במקום העבודה חל הסכם קיבוצי. חריג לכך, אשר נתקבע בפסיקה (ראו עניין מפעלי השמירה) קובע כי כאשר ההסכם הקיבוצי אינו נאכף על יד