ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

עדכון שבועי - 10.1.19

January 10, 2019

הסכם קיבוצי חדש לעובדי בנק ישראל:

ביום רביעי האחרון, לאחר משא ומתן ממושך, נחתם הסכם קיבוצי חדש לתקופה של עשר שנים בין בנק ישראל, נציגות עובדי הבנק, הממונה על השכר באוצר וההסתדרות. הסכם זה יחול על עובדי בנק ישראל ויש בו שתי בשורות חדשות ומעניינות.

הבשורה הראשונה הינה זו לפיה יצומצמו פערי השכר הקיימים בין עובדי ״דור א׳״ לעובדי ״דור ב׳״ בבנק. פערי השכר הקיימים בין הדורות דווחו כעומדים על כ40%, ולאורך השנים עוררו סכסוכים וטענות. על מנת לצמצם פערי שכר אלו הוסכם שיינתנו תוספות שכר אחוזיות דיפרנציאליות לכלל 850 עובדי הבנק, שיהיו גבוהות יותר ביחס לעובדים השייכים ל״דור ב׳״. 

הבשורה השניה והמעניינת שהוסכמה בהסכם הקיבוצי החדש נוגעת לקליטתן של עובדות מזנון ותיקות בבנק, שהועסקו עד עתה דרך חברה חיצונית, כעובדות של בנק ישראל.

נראה כי הסכם זה מבטא את חובת הייצוג ההוגן המוטלת על ארגוני עובדים, שבאה לידי ביטוי בייצוג האינטרסים של קבוצות שונות בתוך הבנק, בהן קבוצת עובדי דור ב׳ וקבוצת עובדות המזנון. זאת כתיקון מסויים לכך שהפגיעה בזכויות עובדים אלה בוצעה, מן הסתם, בהסכמה מפורשת או משתמעת של ההסתדרות בהסכמים קודמים.

ראוי לשים לב גם לתקופת התחולה של ההסכם, 10 שנים. הסכם שכזה במידה רבה מיטיב גם עם בנק ישראל, אשר זוכה לשקט תעשייתי לתקופה משמעותית מאוד.

 

הליך משפטי  על רקע ירידה במספר תלמידי משפטים במכללות השונות:

הליך משפטי במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן חשף מאחוריו את הירידה בכמות הנרשמים ללימודי משפטים במכללות השונות, ואת צמצומי ההתייעלות הנדרשים מצד המכללות על מנת להתמודד עם ירידה זו. במקרה הנדון, המרכז האקדמי ביקש לפטר ארבעה מרצים. אחד המרצים התקומם על שזומן לשימוע לפני פיטורין. הליך זה נגמר בפשרה בבית הדין שם נקבע כי אותו מרצה ימשיך לעבוד במכללה ויישמר מעמדו, אולם היקף משרתו יצומצם ל70% משרה למשך שנתיים.

מקרה זה חושף את הירידה בכמות הסטודנטים הניגשים ללמוד משפטים, ובייחוד במכללות. מן הכתבה עולה כי לאחר שנים בהם היה שגשוג במספר הנרשמים ללימודי משפטים, בשנים האחרונות יש ירידה משמעותית, שמביאה לפגיעה כלכלית קשה במכללות שאינן מתוקצבות.

ירידה זו במספר הנרשמים הביאה בשנים האחרונות את הסגל האקדמי והסגל המנהלי להתאגד, וכתוצאה מכך לחתימה על הסכמים קיבוציים בין המרכז האקדמי לבין ארגון כוח לעובדים מטעם הסגל המנהלי ובין המרכז האקדמי לבין ארגון כוח לעובדים מטעם הסגל האקדמי. הסכמים אלו עוסקים בהפחתת שכר, צמצום תקנים וצעדי התייעלות שונים. ניראה כי על אף רצונה של המכללה להתייעל, במקרה הנדון ההסכם הקיבוצי אשר נגע לחבר הסגל האקדמי לא אפשר לה לעשות כן באופן מלא כפי שביקשה. לצד זאת, ניראה כי על אף ההסכמים הקיבוציים, אין באלו מנוס מלערער גם את מצבם של עובדי הסגל במכללות בהעדר היותם מקנים בטחון תעסוקתי.

 

אושרה הצעת החוק לתיקון חוק עבודת נשים לפיה נשים יוכלו להעדר מעבודתן בשכר לצורך טיפולי פוריות:

בשבוע שעבר אושרה הצעת החוק מטעם אורי מקלב, משה גפני, אלי אלאלוף ומאיר כהן לתיקון סעיף 7 לחוק עבודת נשים כך שעובד ועובדת יוכלו להעדר מעבודתם/ן תוך קבלת שכר לצורך הליך של טיפולי פוריות. הצעת החוק ביקשה לתקן את המצב לפיו היעדרותן של עובד או עובדת לאור הליכים של טיפולי פוריות יורדת מסך ימי המחלה שלהם/ן ובכך כפופה לתנאים בחוק ימי מחלה. כפי שציינו יוזמי הצעת החוק, רישום ימי ההיעדרות לאור טיפולי פוריות כימי מחלה רגילים מביא לתשלום רק החל מן היום השני להיעדרות ולכך שעד היום הרביעי העובד או העובדת מקבלים אך 50% משכרם.

על-פי החוק החדש, העובד או העובדת יהיו זכאים לתשלום דמי מחלה, גם מחלקי ימים, בשל טיפולי פוריות ויהיו זכאים לשכר החל מן השעה הראשונה להיעדרות ועד לסך של 40 שעות במשך שנה קלנדרית ככל שהינם עובדים במשרה מלאה. באופן זה, למעשה נעשתה השוואה של עובדים בטיפולי פוריות לאלו של עובדות אשר נמצאות בהריון.

 

החלטה חריגה של בית הדין הארצי להפעלת צו אנטון פילר ביחס למחשב וטלפון פרטיים של מנהל בכיר בחברה התובעת:

על פי האמור בעיתון גלובס, החלטה חריגה זו של בית הדין הארצי בתיק שהינו חסוי באה על רקע הליך המתנהל בשנה האחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. במסגרת הליך זה טוענת חברת ״אייל רוטברט הנדסה וניהול״ כי מנהל הסניף שלה בקרית טבעון פעל כגיס חמישי ומסר מידע מסחרי רגיש וסודי שלה לחברה מתחרה, לפני התפטרותו המתוכננת.

במסגרת תביעתה ביקשה החברה צו זמני לתפיסת הטלפון הנייד והמחשב של אותו מנהל, כדי לאמת את טענתה. בקשתה של החברה הוגשה במעמד צד אחד, על מנת למנוע את אפשרות הנתבע להתכונן לתפיסה האמורה למחוק ראיות. בית הדין האזורי דחה את הבקשה וקבע דיון אודות הבקשה במעמד שני הצדדים. החברה התובעת ערערה על החלטה זו בטענה כי הנתבע עשוי להשמיד ראיות שמעידות על העברת הקבצים לחברה המתחרה, דבר שיפגע ביכולתה של התובעת להוכיח את היקף הנזק אשר נגרם לה. בית הדין הארצי נענה לערעור, זאת בייחוד על רקע ראיות שהעידו על העברה של קובץ כבד במיוחד במשקל של 997 מגה בייט, אשר עורר את חשדם של השופטים. מעבר להחלטת בית הדין אשר מחייבת את הנתבע להעביר את מחשבו וטלפונו הסלולרי, הורה בית הדין כי על הנתבע לאפשר חיפוש ב״ענן״ אשר מחובר לחשבונותיו.

כאמור בכתבה, החלטה זו הינה נדירה במערכת המשפטית ומעלה שאלות רבות אודות גבולות הפרטיות והקניין האישי במערכת יחסי העבודה, זאת על אחת וכמה כאשר מדובר בקניין אשר אינו ניתן לעובד במסגרת עבודתו, אלא שייך כל כולו לעובד.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload