ארכיון
Please reload

תגיות
Please reload

הערת פסיקה: על פרקטיקת "פיטורים מנהליים", על מהותו של שימוע ועל תום הלב שביניהם

January 3, 2019

בפסק הדין סע"ש (י-ם) 24644-07-15 יוסף פוליטי נ' מרכז מעיין החינוך התורני בא"י, שניתן באוקטובר 2018, נידונה תביעתו של מפקח בחינוך התורני כנגד מעסיקתו לשעבר לפיצוי בגין העדר שימוע ו/או פיטורין בחוסר תום לב. ייחודו של המקרה הוא שיטת ההעסקה שכללה פיטורים מידי שנה וקבלה מחדש לעבודה, שמעוררת את השאלה כיצד יש להחיל את דיני הפיטורים במקרה כזה.


התובע עבד אצל הנתבעת במשך 24 שנה. מידי שנה פיטרה הנתבעת את עובדיה (ובהם התובע) בחודש מאי, בשל חוסר ודאות בשאלה אם תקבל תקציב מהמדינה גם לשנה הבאה, וקיבלה את העובדים מחדש לאחר שהתקבל התקציב. בשנת 2014 התובע הגיש מועמדות למשרת מפקח במשרד החינוך והנתבעת ידעה על כך. משהתקבל התובע למשרה זו בחר הוא לעזוב את הנתבעת, ובהסתמך על מכתב הפיטורים שקיבל (כמידי שנה) הגיש את תביעתו על כך שלא נערך לו שימוע, ועל התנהלות בחוסר תום לב של המעסיקה. בית הדין האזורי בירושלים דחה את התביעה.

 

פסק הדין מעלה שתי סוגיות לדיון. הסוגיה הראשונה עוסקת בנוהג פיטורים קבוע של המעסיקה והסוגיה השניה עומדת על מהותו של השימוע. לשתי הסוגיות נקשרת חובת תום הלב הנובעת מחוזה העבודה ומהווה את התשתית ליחסי עבודה הוגנים.

 

לעניות דעתי, פרקטיקה של פיטורים מידי שנה וקבלה מחדש לעבודה הינה פסולה מהיסוד. אמנם, ההתנהלות של המעסיקה נובעת מהוראת משרד החינוך לפיה על הנהלת מוסד הלימודים להודיע על פיטורים לעובדי הוראה לא יאוחר מה-31 במאי לאותה השנה. אחרת, העובד יהיה זכאי להמשיך לעבוד במקום העבודה גם בשנה הבאה. אולם בפועל, העובד נותר עם חוסר הוודאות שהכלל הזה נועד למנוע. פועל יוצא של נוהג זה הוא למעשה ביטול או פגיעה בזכות לקיום השימוע וזילות הודעת הפיטורים.

 

המצב המתואר יוצר מעין "פיטורים על תנאי", כאשר הפיטורים מותנים באי-קבלת התקציב ממשרד האוצר.
כלומר ככל שלאחר אישור התקציב, המעסיקה אינה יכולה להמשיך ולהעסיק עובד הוראה מסוים, אזי מכתב הפיטורין נכנס לתוקף. לא ברור האם בכוונתה של הנתבעת לשלוח מכתב פיטורים נוסף המתקף את ההחלטה ואם בכלל בכוונתה לקיים שימוע, בטרם קבלת ההחלטה לפטר. מצב כזה