ארכיון
  • שלום הלוי

עדכון שבועי - 21.11.18

הצמדת שכר עובדי שירותי הביטחון לשכר המשרתים בצבא והקיצוץ הממשלתי


״החלטת הממשלה ביום ראשון לאשר את ההסכם עם השוטרים משמעה תשלום של כ־400 אלף שקל בממוצע לכל שוטר וכל גימלאי משטרה שזכאי לתוספת. לתוספת יהיו זכאים למעלה מ־50 אלף איש בשירות פעיל ובגמלאות, לא רק במשטרה אלא גם בשירות בתי הסוהר, בשב"כ ובמוסד. לפי משרד האוצר, העלות למדינה תהיה כ־22 מיליארד שקל על פני 17 שנה; אולם סכום זה אינו כולל את עלות התוספות לעובדים שיצטרפו לשירותי הביטחון בעתיד, ואף הם יהיו זכאים לתוספת.״ (כלכליסט)


ההסכם אושר לאחר שבית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור המדינה בתיק ע״ע 25217-03-14 מדינת ישראל נ׳ י.ת. וקבע ברוב דעות, שהתוספת הקרויה ״העדר בטחון תעסוקתי״, שניתנה ב-2006 למשרתי הקבע וגמלאי הצבא, הינה למעשה תוספת שכר במסווה של תוספת מותנית. כתוספת שכר, הרי שזכאים לה כלל שירותי הביטחון מכוחן של החלטות ממשלה משנות השבעים בדבר הצמדה של שכר עובדי הביטחון לשכר אנשי הקבע, שעוגנה גם, בהתייחס לגמלאותיהם, בסעיף 63א1 לחוק שירות המדינה (גמלאות). ההליכים המשפטיים התנהלו בשני תיקים – האחד בנוגע לאנשי משטרה ושב"ס (שם גם מופיע הרקע העובדתי בנוגע להחלטות הממשלה והסכם התוספת), והאחר בנוגע לאנשי המוסד ושב"כ (לעיל). בעניין השוטרים והסוהרים, עמדת המדינה נדחתה בבית הדין האזורי ביוני 2017, וכעת העניין תלוי ועומד בבית הדין הארצי. אף שפסק הדין מתייחס לגמלאים בלבד, ניתן להקיש ממנו גם לעניין עובדים פעילים.


ההסכם החדש ייתר את הצורך בהמשך הדיונים בתיקים השונים ואף כולל בתוכו כתב ויתור על תביעות עתידיות בנושא.


דעת המיעוט, של הנשיא (בדימוס) פליטמן ונציג הציבור (מעסיקים), טענה ביחס לעובדות, כי יש שוני מהותי בין משרתי הקבע (צבא) לשאר כוחות הביטחון לעניין בטחון תעסוקתי, ובנוסף התייחסה גם לקושי של התערבות בית הדין בשאלות תקציביות בעלות משקל רב. בהקשר האחרון, נראה שהמיקוד הוא, האם נכון להביא בחשבון השלכות תקציביות בעת פרשנות החוק, או שמא להשאיר תיקון שנדרש בשל השלכות כאלה למחוקק, אם ימצא לנכון.


חוק חדש בצרפת שמטרתו צמצום פערי שכר מגדריים באמצעות אכיפה וקנסות


מ-1 בינואר 2019 יחויבו חברות עם 50 עובדים ומעלה בצרפת, לפי חוק חדש, לדווח כמה הן משלמות לעובדות יחסית לעובדים גברים, על פי מדדים שהממשלה אישרה. חברות עם פערי שכר יקבלו תקופת חסד של שלוש שנים לסגור אותם, או שיצטרכו לשלם קנס של עד 1% מסך עלות השכר שלהן. על ידי התמקדות באכיפה, צרפת מקווה ליצור ״התחייבות לתוצאות״.


היישום מתברר אינו פשוט. ״הגדרות תפקיד משתנות מחבר לחברה, והשכר בתוך החברות יכול להשתנות מאד בין המחלקות. הממשלה מסתמכת על האיגודים שמייצגים עובדים במגזרים ספציפיים כדי לקבוע אלו תפקידים הם בני- השוואה״ (כלכליסט).


מצד אחד, ייתכן ועצם הדרישה לבחינה, תשפיע על המעסיק לבצע תיקון לבד. מצד שני, לא ברור אם שיטת הרגולציה שנחברה כאן, עדיפה על רגולציה רכה יותר של תמריצים חיוביים ושיתוף פעולה בין המדינה למעסיקים, למשל בבניית תוכניות לצמצום פערי שכר מראש.


נראה עוד שהרגולציה יכולה לסייע בפתרון בעיית הקושי באכיפה עצמית בידי העובד, בעיקר במקומות עבודה ללא קביעות, שבהם אין תמריץ גבוה להגשת תביעה, בזכות העברת הטיפול לידי המדינה. בנוסף, מימד של פומביות, למשל בחשיפת דו״חות כלליים, יכול להשפיע הן על העובדים (בקלות הגשת תביעה) והן על החברה (מפחד לפגיעה במוניטין).


נסיון לפתור בעיות בטיחות בעבודה ללא בדיקה מעמיקה והנכונות לחזור אחורה


ב-14 לחודש, על פי מסמך שהתפרסם באתר משרד העבודה, ״בוטלה הוראה מיוחדת לקיום עבודות ללא מנהל עבודה״. מדובר בהוראה מ-2014, שכותרתה ״עבודות בהן אין חובת דרישה למינוי מנהל עבודה בעבודות בניה״, שחלה בעיקר על עבודות קצרות, עבודות בסיכון נמוך, או כאלו שחלות עליהן רגולציות בטיחות ייעודיות. נראה שהיה פה ניסיון להתמודד עם בעיית תאונות העבודה הנפוצה לאחרונה.


בהתחשב בעובדה, שפקודת הבטיחות בעבודה קובעת בהגדרה בסעיף 1(1), כי עבודת בנייה היא: ״עבודות הכנה והנחת יסודות לבניין, הקמת בניין, הריסתו, שינוי מבנהו, תיקונו או קיומו, לרבות חידושם של מילוי המשקים או של הקישוט וניקוי חיצוני של המבנה ולמעט בניה הנדסית״, הרי שלביטול ההוראה המיוחדת השפעה גדולה על כל ענף הבניין. למעשה, בכל מקום שבו מתבצעת בנייה, יש לפי הפקודה חובה להציב מנהל עבודה מוסמך למשך כל ביצוע העבודות. בפועל, כפי שנחשף ב"גלובס", במבצע שביצעו מפקחי משרד העבודה בכמה ערים בישראל נמצא כי מתוך 12 אתרי בנייה, ב-10 לא היו מנהלי עבודה בשטח בעת קיום הבדיקה (הגם שייתכן שמצב זה לא היה בניגוד לדין בשים לב להוראה מ-2014).


אלא שב-20 לחודש פורסמה הודעת תיקון ״הקשובה לקולות העולים מן השטח״, גם על רקע מחסור חמור במנהלי עבודה, שמשהה את ביטול ההוראה המיוחדת ב-6 חודשים, או עד הסדרת העניין בתקנות (המוקדם מבניהם). יש לקוות שהתקנות יתוקנו במהרה לאחר שעניין המחסור במנהלי עבודה יוסדר בצורה זו או אחרת, לאור חשיבות הנושא לפיקוח על בטיחות בעבודה.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

עדכון שבועי 12-19.5.2020

המורות והגננות ביום ראשון האחרון פורסמו כתבות בכמה אתרים (לדוגמה TheMarker ו-Ynet) על חזרת בתי הספר לשגרה. הגם שהדבר טוב ומבורך שכן חזרת הילדים תקל על אפשרות המשק לצאת מהמשבר הכלכלי אליו נקלע בעקבות ה

עדכון שבועי - 14-21.1.2020

כוחם האלקטוראלי של ארגוני העובדים על הממשלה כתבה שפורסמה השבוע בכלכליסט עסקה בכוחם של ועדי העובדים בחברות הממשלתיות הגדולות כמו נמלי הים, רכבת ישראל וחברת החשמל להשפיע ואף למנוע רפורמות שמתכננת הממשלה

עדכון שבועי 14.1.2020

רשת CNN פגעה בזכות להתאגדות של עובדים ותשלם 76 מיליון דולר בכתבה שפורסמה בניו יורק טיימס השבוע, פורסם כי במסגרת הסדר פשרה עם הרשויות בארצות הברית עקב הפרת חוקי עבודה פדרליים, רשת הטלוויזיה CNN הסכימה

תגיות